פרק ד

שאלה:האם חיילים שסיימו מסע מפרך עם שחר רשאים לאכול מעט לפני התפילה?

האם חיילים העוסקים בפעילות מבצעית רשאים לאכול לפני התפילה?

תשובה:נאמר בגמרא[1]: "אמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב מאי דכתיב "לא תאכלו על הדם" - לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. (איכא דאמרי) אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן אמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל עליו הכתוב אומר: "ואותי השלכת אחרי גויך", אל תקרי גויך אלא גאיך, אמר הקדוש ברוך הוא: לאחר שנתגאה זה - קיבל עליו מלכות שמים?!", וכתבו הפוסקים[2] שהואיל וטעם האיסור משום גאוה לפיכך אף טעימה בעלמא אסורה.

איסור זה חל משעת עלות השחר הואיל ומאז חלה חובת תפילה, ברם מבואר בפוסקים[3] שיש להימנע מסעודה מזינה אף בחצי שעה שקודם עלות השחר, וכדין איסור סעודה קודם קיום מצוה התלויה בזמן שאסרו חכמים שמא יגרר ויימנע מקיומה.

כתבו ראשונים[4] שכל שאין באכילתו משום גאוה ועינוג גופו אין בה איסור, לפיכך מותר לשתות מים (ובזמננו אף תה וקפה[5]) קודם התפילה, וכן רשאי מטעם זה להקל כל הנצרך לאכול מסיבות רפואיות. וכדבריהם פסק השו"ע[6]: "אסור להתעסק בצרכיו עד שיתפלל כו' ולא לאכול ולא לשתות, אבל מים מותר לשתות קודם תפילה כו', וכן אוכלין ומשקין לרפואה מותר", ומבואר בפוסקים[7] שאף כשאינו חולה גמור, ואף הצמא והרעב כ"כ שאין דעתם מיושבת לתפילה, בכלל היתר זה, ומ"מ העירו האחרונים[8] שאם נצרך לאכול ראוי לברך קודם לכן ברכות השחר ולקרוא פרשת 'שמע'. לפיכך חיילים שסיימו מסע מפרך עם שחר רשאים להקל ולטעום מעט כל שאין דעתם מיושבת עליהם לתפילה[9], ופשוט שחיילים העוסקים בפעילות מבצעית שנאלצו בשל כך לאחר את תפילתם רשאים לאכול בכדי לשמור על כשירותם המבצעית. ומכל מקום אם ניתן הדבר יאכלו קודם עלות השחר, או ישתדלו לפחות להתחיל אכילתם משעה זו[10].

 סיכום: אסור לאדם לענג גופו ולאכול קודם תפילה, אולם אין בכלל זה טעימה קלה לחלוש הנצרך לכך ליישוב דעתו לתפילה, וכל שכן לנצרך לכך בשל נסיבות מבצעיות. לפיכך, חיילים שסיימו מסע מפרך רשאים לטעום מעט קודם שיתפללו, וכל שכן שהעוסקים בפעילות מבצעית רשאים לאכול בכדי לשמור על כשירותם, ומכל מקום ישתדלו לומר תחילה ברכות השחר וקריאת שמע.

יש להוסיף שאיסור סעודה קודם תפילת שחרית מתחיל מחצי שעה קודם עלות השחר, ועל כן חייל הנצרך לאכול בשעת בוקר מוקדמת, ישתדל, במידת האפשר, לאכול לפני זמן חלות האיסור, ובכך יוכל לאכול בריווח. אכילה מועטת (של פחות מ-60 סמ"ק) מותרת עד עלות השחר.

[1] ברכות י ע"ב:

[2] משנה ברורה סימן פט ס"ק כא:

[3] משנה ברורה שם ס"ק כז, עיין בדבריו שמדין זה אין איסור אלא על אכילת פת או מזונות ודוקא יותר מכביצה:

[4] ראה ב"י סימן פט:

[5] עיין משנה ברורה שם ס"ק כב שהתיר שתייתם בלא סוכר או חלב, אמנם יש המורים בזמננו להקל אף בכך ולפי שמועיל ליישוב הדעת בתפילה, עיין ערוך השולחן שם סעיף כג, ספר הליכות שלמה פ"ב סעיף ב, שו"ת יביע אומר ח"ד או"ח סימנים יא - יב, ועוד. ומ"מ הוסיף בספר הליכות שלמה (שם) שראוי לומר קודם לכן דבר בקשה, כגון, "שמע ה' וחנני כו'":

[6] סימן פט סעיף ג:

[7] שם סעיף ד ומשנה ברורה שם ס"ק כד:

[8] משנה ברורה שם ס"ק כב. וע"ש שכתב שמ"מ לא ישב לשתות באסיפת חברים:

[9] ומ"מ במידת האפשר יאכלו פחות מכביצה, ובכך לא תחשב אכילתם כסעודה חשובה:

[10] ראה שו"ע (שם סעיף ה) שנחלקו הפוסקים אם כשהתחיל קודם עלות השחר צריך להפסיק, ופשוט שבנידון דידן יש להקל: