פרק ה

שאלה:האם חיילים (טייסים, חובלים וכד') שבדרכם למשימה או לאימון בארץ או בחו"ל, חנו חניית ביניים, צריכים לברך הגומל בחנייתם, בהגיעם ליעדם, או בחזרתם לבסיסם?

תשובה:כתבו הפוסקים[1] שאין לברך על חניית ביניים באמצע הדרך, אלא רק בהגיעו בשלום ליעדו. אמנם יש שכתבו[2] שכאשר אינו עוצר לחניית ביניים, אלא קובע לעצמו מספר יעדים ומתעכב מעט בכל אחד מהם לצורך מסוים, עליו לברך בכל יעד בפני עצמו, אף אם אינו שוהה בו אלא יום או יומיים.

לאור זאת, לוחמי סטי"ל וכד' החונים חניית ביניים במהלך הפלגה, ימתינו מלברך עד שובם לבסיסם, אולם אם הגיעו ליעדם ומתעתדים להפליג חזרה רק תוך יום־יומיים, יברכו באותו מקום. וכן הדין גם בטייס הטס באופן זמני לבסיס אחר לשהות של מספר ימים, כטייס מסק"ר הטס למספר ימי כוננות בבסיס השוכן בקירבת הגבול, או טייס היוצא במהלך תרגיל ל'פריסה' של הטייסת בארץ או בחו"ל ושוהה שם מספר ימים, שעליו לברך בהגיעו ליעדו.

וכעין זה יהיה דין חייל (ספרדי[3]) שנסע למקום אחר למעלה מ־72 דקות מחוץ לעיר, שאם חנה חניית ביניים – לא יברך במקום זה, אך אם הגיע ליעדו ומתעתד לשוב לבסיסו תוך יום־יומיים - יברך שם.

סיכום: החונה חניית ביניים במהלך טיסה, הפלגה, או נסיעה, לא יברך הגומל אלא בהגיעו ליעדו, ואם הגיע ליעדו ומתעתד לשוב חזרה תוך יום-יומיים, יברך במקום שאליו נסע, וכן הדין למנהג הספרדים המברכים על נסיעה.

[1] ראה אליה רבה שם ס"ק א, ברכי יוסף שם ס"ק ג, משנה ברורה שם ס"ק א, ספר הליכות שלמה פרק כג הערה ד, ובאריכות בשו"ת בצל החכמה ח"א סימן כא:

[2] עיין שדי חמד (אסיפת דינים מערכת ברכות סימן ב אות יא) שהמנהג שהנוסעים להשתטח על קברי צדיקים יברכו בכל מקום ומקום ולפי שזהו יעד נסיעתם ואינו כחניית ביניים בלבד, אולם בכף החיים (שם ס"ק ה) כתב שאם שוהים שם יום-יומיים לא יברכו אלא בתום מסעם, ועיין שו"ת יביע אומר (ח"א או"ח סימן יג אותיות יא-יב) שהכריע למעשה, בשל כל צדדי הספק בדבר, להימנע מברכה עד שובו לביתו. ועיין עוד במפתחות שבסוף הספר שהוסיף שכל זאת דוקא כשאמור לחזור לביתו תוך ל' יום, והיינו לפי שאז הברכה שיברך בביתו תעלה אף לחנייה ביעד, אך אם עוד אמור לשהות זמן ממושך בדרך, יברך לאלתר ולא ימתין עד שובו לביתו. אולם בספר חזון עובדיה (טו בשבט הלכות ברכות ההודאה סעיף טו הערה כ) חזר בו במפורש, והעלה שכל שיש לו מטרה בהגעה ליעדו ומתעכב שם מעט, צריך לברך שם ברכת הגומל, וכן עליו לנהוג בהגיעו לכל יעד ויעד עד שובו למקום חפצו:

[3] ראה לעיל תשובה ב שכן מנהג הספרדים לברך הגומל לאחר נסיעה בין עירונית שארכה למעלה מ-72 דקות: