פרק ו

שאלה: האם חייל שאיחר לתחילת התפילה רשאי להצטרף למתפללים במקום שאוחזים ולומר ברכות התורה לאחר התפילה? כיצד ינהג חייל שקראוהו לעלות לתורה קודם שהתפלל?

תשובה: כתב השו"ע[1]: "לא יקרא פסוקים קודם ברכת התורה אע"פ שהוא אומרם דרך תחנונים, ויש אומרים שאין לחוש כיון שאינו אומרם אלא דרך תחנונים, ונכון לחוש לסברא ראשונה". האחרונים[2] דייקו מלשון השו"ע שמעיקר הדין מותר לומר פסוקים קודם ברכת התורה כל שאומרם דרך תפילה ותחנונים, ורק לכתחילה יש לחוש לדעה האוסרת, וכן פסק הרמ"א[3].

לפיכך, במצבי דחק שצריך לקרוא פסוקים קודם ברכת התורה, כגון שעומד סמוך לסוף זמן ק"ש וצריך לקרותה קודם שיברך ברכת התורה, או כגון שנכנס לביהכנ"ס בשעה שהציבור עונה לקדושה וכד', ניתן להקל, ובלבד שיתכוון לאומרם דרך תפילה. אולם כמובן לכתחילה יש להקפיד לברך ברכת התורה קודם התפילה שהרי התפילה כוללת אמירת פסוקים רבים, ואף אם נזכר באמצע 'פסוקי דזימרה' יש לו להפסיק לאלתר ולברך[4].

עוד כתב השו"ע[5]: "ברכת אהבת עולם ('אהבה רבה') פוטרת ברכת התורה (לפי שיש בה מעין ברכת התורה, שאומר: "ותן בליבנו ללמוד וללמד וכו'"), (ודוקא) אם למד מיד בלי הפסק (שכיון שברכה זו לא תוקנה לשם ברכת התורה, אינה פוטרתו אלא אם לומד לאלתר לאחר הברכה[6]) ויש להסתפק אי סגי בקורא ק"ש סמוך לה מיד בלי הפסק (ותחשב לו כלימוד תורה), ולכן יש ליזהר לברך ברכת התורה קודם אהבת עולם (שמא ישכח ללמוד מיד בתום התפילה[7])".

ברם, אם נזכר באמצע ברכות ק"ש שעדיין לא ברך ברכת התורה כתב המשנה ברורה[8] שיש לו לכוין במפורש להיפטר בברכת 'אהבה רבה' וילמד לאלתר בתום התפילה, ולדעת הגר"ע יוסף[9] יוכל אף להפסיק ולברך ברכת התורה בין ברכת 'יוצר המאורות' ל'אהבת עולם', שהואיל והיא מצוה עוברת, ולאחר מכן לא יוכל לקיימה, רשאי להפסיק בבין הפרקים לצורך כך[10].

עוד יש להוסיף שאם קראוהו לעלות לתורה קודם שברך ברכות התורה, אינו צריך לברך לפני שיעלה לתורה, שכן ברכת התורה שמברך בציבור עולה לו גם לחיובו[11], ולאחר הקריאה ישלים את ברכת 'לעסוק בדברי תורה כו' והערב נא' ויאמר פסוקי ברכת כהנים[12].

סיכום: יש להקפיד לברך ברכות התורה קודם התפילה, בדיעבד כשלא ברך קודם התפילה, יוצא בברכת 'אהבת עולם' ('אהבה רבה') ובלבד שיעסוק בתורה (באמירת מספר פסוקים וכד׳) בתום התפילה. חייל שאחר לתפילה, רשאי להצטרף למתפללים במקום שאוחזים בו, למרות שלא ברך ברכות התורה, ויוצא בברכת 'אהבת עולם' ('אהבה רבה') ובלבד שיעסוק בתורה (באמירת מספר פסוקים וכד׳) בתום התפילה.

אם קראוהו לעלות לתורה קודם שברך ברכות התורה, יעלה לתורה, וברכות התורה שיברך בציבור יעלו לו גם לחיובו, ולאחר הקריאה ישלים  את ברכת לעסוק בדברי תורה וכו', והערב וכו', ויאמר פסוקי ברכת כהנים.

[1] סימן מו סעיף ט:

[2] ערוך השולחן שם סעיף יד, שו"ת יביע אומר ח"ד או"ח סימן ז אות ג:

[3] שם:

[4] משנה ברורה סימן נא סק"י, ואף יאמר את פסוקי ברכת כהנים שנהוג לומר אחר ברכת התורה. ולדעת הגר"ע יוסף (שו"ת יביע אומר ח"ד או"ח סימן ז אות ה, ובילקוט יוסף סימן מז סעיף יג) יברך רק את ברכת אשר בחר בנו וימשיך בפסוקי דזימרה עד סוף ישתבח, ובין ישתבח ליוצר יברך את ברכת אשר קדשנו וצונו על דברי תורה, והערב נא וכו' ואח"כ ימשיך בברכת יוצר אור:

[5] סימן מז סעיפים ז-ח, ע"פ הגמרא בברכות יא ע"ב והירושלמי שם פ"א ה"ה:

[6] כן מבואר בתוס' שם ד"ה 'שכבר' וברא"ש שם פ"א סימן יג, ומשמע שאין צריך בשעת הברכה להתכוון מפורשות שתפטרנו, ועיין ביה"ל שם ד"ה 'פוטרת' שהביא מחלוקת ראשונים בכך:

[7] משנה ברורה שם ס"ק יח, וע"ש בשער הציון ס"ק יד. ואם נזכר רק לאחר התפילה שלא אמר ברכות התורה ולא למד מיד לאחר התפילה - לביה"ל (שם ד"ה 'ויש' בשם רע"א) לא יצא כלל וצריך לברך ברכות התורה, ויש שהורו (שולחן ערוך הרב שם סעיף ו, קיצור שו"ע סימן ז סעיף ז ועוד) שמ"מ יצא ידי חובה בברכת 'אהבה רבה' ובכך שקרא ק"ש לאחריה שנחשבת לו כלימוד לאלתר לאחר הברכה, וכן דעת הגר"ע יוסף הובאו דבריו בילקוט יוסף סימן מז סעיף כה, וכן משמעות הערת הגר"מ אליהו לקיצור שו"ע סימן ז הערה ו, וכן כתב בשו"ע המקוצר סימן ז סעיף ז:

[8] סימן נב סק"ט וע"ש ביה"ל ד"ה 'ומ"מ' שהביא את דעת הפמ"ג שיוכל להתכוון מפורשות שאינו רוצה להיפטר בברכת 'אהבה רבה' ולאחר התפילה יברך ברכות התורה כסידרן, ודחאו שהואיל וכל תוכן ומשמעות ברכת 'אהבה רבה' מתיחס לתורה, לא ניתן לברכה ובו זמנית להתכוון להתעלם מתוכנה. וכן נקט הגר"ע יוסף הובא בילקוט יוסף סימן מז סעיף כה. אכן יש שהורו לנהוג כפמ"ג:

[9] שו"ת יביע אומר שם אות ה, ילקוט יוסף סימן מז סעיף יד:

[10] ובמקרה זה אין צריך לומר פסוקי ברכת כהנים וכד', אלא יצא בקריאת שמע או בלימוד שאחר התפילה. ילקוט יוסף שם:

[11] שו"ע סימן קלט סעיף ט:

[12] משנה ברורה שם ס"ק לב: