פרק כז

א. תחילת זמן תפילת ערבית משעת צאת הכוכבים, בשעת דחק ניתן להקדים ולהתפלל מאחר השקיעה, ואם חושש שלא יתאפשר לו להתפלל בלילה, רשאי אף להקדים ולהתפלל מ׳פלג המנחה׳ (שעה ורבע זמנית קודם הלילה), אלא שאז יקפיד להתפלל מנחה קודם ה׳פלג׳, ובדוחק גדול, או בכדי להתפלל בציבור, רשאי אף להתפלל ערבית מבעוד יום למרות שהתפלל מנחה אחר ה׳פלג׳.
תחילת זמן קריאת שמע של ערבית משעת צאת הכוכבים, לפיכך אף המקדים להתפלל קודם הלילה, צריך לחזור ולקרותה שנית (בלא ברכותיה) משיגיע זמנה.
ב. אין להתחיל בסעודה או לישון מחצי שעה סמוך לזמן קריאת שמע עד שיקראנה, ומכל מקום אם דאג לאמצעי תזכורת כלשהו, או שהם מספר חיילים הנוהגים להתפלל בקביעות ויזכירו זה לזה, רשאים לאכול קודם התפילה.
ג. נחלקו אחרונים אם ניתן לסמוך על אמצעי תזכורת כלשהו לענין שינה קודם תפילת ערבית, ולמעשה במקום צורך ניתן להקל, במיוחד כשאמור לקום לשמירה וכד’, שאין לחוש שלא יעירוהו.
ד. סוף זמן קריאת שמע של ערבית בחצות הלילה, לא קראה עד חצות יקראנה עד עלות השחר.
נחלקו אחרונים אם יש להעדיף תפילה ביחידות קודם חצות לילה, או שמא עדיף שיקרא קריאת שמע בלבד קודם חצות וימתין להתפלל עם הציבור לאחר חצות, ולמעשה, בשל חשיבות התפילה בציבור במסגרת הצבאית, ראוי להמתין למנין, מלבד אם ההמתנה תגרום לו לעייפות מרובה ותפגע בביצוע מטלותיו.
ה. הנאנס ולא קרא קריאת שמע עד עלות השחר, רשאי לקרותה עם ברכותיה (מלבד ברכת ׳השכיבנו׳) עד הנץ החמה. נחלקו אחרונים אם רשאי אף להתפלל תפילת עמידה בשעה זו, ולמעשה ניתן להתפלל על תנאי שאם אינו רשאי, תהא תפילתו נדבה.
הנאנס לקרוא ק"ש של ערבית לאחר עלות השחר, ידחה את ק"ש של שחרית עד לאחר הנץ החמה, ומכל מקום במקום דחק רשאי לקרותה אף קודם הנץ.
ו. המגיע לבית הכנסת בשעה שהציבור עומדים לתפילת שמונה עשרה של ערבית, יתפלל עמהם ולאחר מכן יקרא קריאת שמע עם ברכותיה.

עקבו אחרי הרבנות הצבאית: