פרק יב
א. אין להפסיק באמצע פסוקי דזימרה, ואפילו לצורך מצוה, ברם, במקום צורך ניתן להקל ברמיזה וכתיבה, ואף ניתן להקל בדיבור לצורך מצוה עוברת, כגון לקרוא קריאת שמע בזמנה, או לצורך מנהלתי שקשה לדחותו.
ב. במקום צורך, כגון לענין מנהלתי דחוף וכד׳, עדיף להפסיק בדיבור בין ׳ישתבח׳ ל׳ברכו׳ מאשר בין פסוקי דזימרה ל’ישתבח’.
ג. מי שהובאו לו טלית ותפילין באמצע התפילה, יניחם בברכה בין פרקי פסוקי דזימרה או בין ישתבח לברכו (אך לא בין פסוקי דזימרה לישתבח). אם עומד קודם ק״ש - יתעטף ויניח בין הפרקים בברכה, ואם עומד בק״ש או לאחר מכן - מנהג הספרדים ללובשם בלא ברכה, ואילו מנהג האשכנזים והתימנים להתעטף בטלית בלא ברכה ולהניח התפילין בברכה.
ד. האוחז בק״ש וברכותיה ונאלץ להפסיק לענין דחוף, ישתדל להפסיק בין הפרקים, ואם לא ניתן הדבר, ינסה מכל מקום להפסיק בתום ק״ש לאחר "ה’ אלהיכם אמת", ולכשיחזור ימשיך ״ויציב ונכון״ ויסמוך גאולה לתפילה.
ה. העומד בתפילת שמונה עשרה והפריעוהו עד כדי שאינו יכול להמשיך להתפלל בכוונה הראויה, רשאי לרמוז לצורך סילוק הטירדה, ובדלית ברירה אף רשאי לעבור באמצע התפילה למקום אחר.
היוצא ממקומו באמצע תפילת עמידה, אפילו עשה כן שלא כדין, וכל שכן אם עשה כן בשל נסיבות מבצעיות, ממשיך תפילתו ממקום שפסק (ועיין בסעיף הבא).
ו. חייל שהוזעק באמצע ברכה או תפילה, ונאלץ להפסיק בשהייה ממושכת (בין בדיבור בין בשתיקה): אם עמד במקום שאין בחזרה חשש ברכה לבטלה (כגון שהפסיק באמצע קריאת מגילה והלל), ראוי תמיד לחזור ולקרוא מתחילה בלא ברכה, ואם עמד במקום שיש בחזרה משום ברכה לבטלה, למנהג הספרדים אינו חוזר, ואילו למנהג האשכנזים, בענינים שחיובם מן התורה (כקריאת שמע וברכותיה וכברכת המזון), וההפסק נגרם מכך שהמקום או האדם לא היו נקיים וראויים לתפילה, חוזר.
הפסיק באמצע תפילת שמונה עשרה, מנהג רבים מהספרדים שכל ששהה (בין בדיבור בין בשתיקה) שיעור זמן שהיה יכול להתפלל בו את כל התפילה מראשיתה ועד סופה, חוזר לראש התפילה. שהה פחות מכך, חוזר לראש הברכה שעמד בה, מלבד אם עמד בשלוש ברכות ראשונות או אחרונות שאז חוזר לראש סדר הברכות שעמד בו.
ואילו מנהג האשכנזים לחזור לראש רק בהפסק ממושך שנגרם מחמת אונס (כגון שהיה נתון לסכנה), אך בהפסק שלא נגרם מחמת אונס, או שלא היה ממושך, אינו חוזר אלא למקום שפסק, מלבד אם הפסיק בדיבור, שאז חוזר לראש הברכה שעמד בה.
ז. חזן שנאלץ לצאת באמצע חזרת הש"ץ – יעמוד אחר במקומו ויתחיל מתחילת הברכה בה פסק החזן. ברם, מאחר ושלושת הברכות הראשונות והאחרונות נידונות כחטיבה אחת, על כן אם החליפוהו באמצע אותן הברכות, יתחיל המחליף מתחילת אותן ברכות.
ח. הנצרך להפסיק לאחר תפילת עמידה לשיחה בענין חיוני, ראוי להשתדל לדחותה עד לאחר אמירת תחנון.
עקבו אחרי הרבנות הצבאית: