פרק טז

א. חייל הנחפז לדרכו רשאי לצאת מהתפילה לאחר תפילת שמונה עשרה, ולכשיתאפשר לו ישלימנה, ומכל מקום ישתדל לצאת לאחר קדושת ׳ובא לציון׳ וקדיש ׳תתקבל׳, ואם אין באפשרותו להמתין כל כך, ישתדל להישאר עד אחר תחנון או ברכת כהנים, ולכל הפחות עד לאחר ׳קדושה׳.
ב. יש המורים אף בזמננו שהעומד במקום שאין ביכולתו להתפלל באריכות בכוונה, רשאי לומר (בימות החול בקיץ) את נוסח תפילת ׳הביננו׳ (מובא בסוף החוברת) הכולל את הברכות האמצעיות של תפילת שמונה עשרה בברכה אחת, או לומר (בכל השנה) תמצית כל אחת מברכות אלו בפני עצמה (כגון ״אתה חונן לאדם דעת, חננו מאיתך דעה בינה והשכל, ברוך אתה ה׳ חונן הדעת״).
ג. המאחר לתפילת הציבור, או ששעתו דחוקה (כגון שעומד לקראת סוף זמן ק"ש), יאמר לכל הפחות: ברכות נטילת ידיים, אלהי נשמה, וברכות התורה. לאחר מכן: ברוך שאמר, אשרי, וישתבח. וימשיך כסדר הרגיל מברכת יוצר אור ואילך. היתה שהות נוספת בידו, יאמר את שאר ברכות השחר, ויוסיף את המזמורים בפסוקי דזימרה הפותחים ב’הללויה’.
במצבים מיוחדים שהשעה דחוקה ניתן לדלג על כל פסוקי דזימרה ועל אמירת תחנון, ואף רשאים לומר חזרת ש״ץ ׳מקוצרת׳, וכשהשעה דחוקה ביותר ניתן להסתפק בקריאת שמע וברכותיה ובתפילת שמונה עשרה (או בקיצוריה, כדלעיל) בלבד.
בכל זה לכשיתאפשר לו ישלים את שדילג, מלבד ברכות ‘ברוך שאמר’ ו’ישתבח’ שלא ניתן לאומרם לאחר התפילה.
ד. המהלך במקום סכנה ואינו יכול להתפלל, יאמר ״צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה, יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גוויה וגוויה כדי מחסורה, ברוך אתה ה׳ שומע תפילה״, ואם יתאפשר לו, יתפלל לאחר זמן.
חייל העוסק בפעילות מבצעית מתמשכת ואין בידו להתפלל, פטור מתפילה, ומכל מקום ראוי שיאמר ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם כבוד״, וכן שיתפלל פעם ביום תפילה קצרה (אפילו בלשונו) הכוללת שבח בקשה והודאה (כגון שיאמר ״מזמור שיר חנוכת הבית וכו׳״ – תהילים ל’).
ה. הנאנס ולא התפלל, יתפלל בתפילה הבאה פעמיים ׳שמונה עשרה׳, האחת לחובה הנוכחית והשניה להשלמת התפילה שהחסיר, ותמיד תהא תפילת התשלומין כנוסח התפילה הנוכחית, כגון, אם לא התפלל מנחה ביום ו׳, יתפלל בערב פעמיים תפילת עמידה של שבת.
מי שנבצר ממנו לקרוא ק"ש כל היום, ראוי שיקראנה בתורת תשלומין לאחר תפילת ערבית.
ו. אין צריך לחזר אחר מנין לתפילת תשלומין, אך ציבור הנצרך להתפלל תשלומין, ראוי שיתפללו יחדיו בסמיכות לתפילה הבאה, ורק לאחר שיסיימו את תפילת התשלומין יאמרו חזרת הש״ץ.
ז. לדעת רוב הפוסקים, המנוע מלהתפלל בשל היותו עוסק במצוה במשך כל זמן התפילה, פטור מלהשלימה בתפילה הבאה.

עקבו אחרי הרבנות הצבאית: