פרק ה

שאלה: באיזו מידה הסוכה צריכה לעמוד בפני הרוח? האם סוכה שעשויה ממחיצות רעועות אך ממוקמת במתחם מוקף בטונדות ובשל כך אינה נופלת, כשרה?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "אמר רב אחא בר יעקב כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה", ולענין גדר 'רוח מצויה' ראה בהערה[2]. עוד נפסק בשו"ע[3]: "העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה, אם היו חזקים או שקשר אותם וחיזק אותם עד שלא תהא הרוח מצויה מנידה אותם תמיד, ומילא בין האווירים בתבן ובקש כדי שלא תניד אותם הרוח וקשר אותם, הרי זו כשרה".

מבואר א"כ שעל הסוכה לעמוד ברוח המנשבת לעיתים קרובות (י"א כל יום וי"א אחת לשבוע)[4]. מאידך יש להעיר שכתבו הפוסקים[5], שאפילו כשהסוכה ממוקמת במקום מוקף בתים וכד' ומוגנת מפני הרוח, אינה כשרה אלא אם כן היא מחוזקת מעט, כך שתוכל לעמוד כשהיא לעצמה בפני רוח חלשה[6].

[1] סוכה כד ע"ב.

[2] מלשון ערוך השלחן סימן תרכח אות ד משמע, שרוח שבאה בתדירות גבוהה, כגון כמה פעמים ביום, אף שאינה מצויה בכל עת נחשבת ל'רוח מצויה', וכן נקט בספר מקראי קודש פרק ג סעיף מ בהערה, ונראה שכך היא שיטת רש"י סוכה דף כג ע"א. ויש שנראה בדבריהם שרוח שקיימת לגביה סבירות גבוהה (הקרובה לוודאי) שתבוא אחת לשבעה ימים נכללת אף היא בגדר 'רוח מצויה'. כן משמע מלשון הריטב"א סוכה דף כג ע"א, שסוכה שאינה עומדת ברוח מצויה פסולה, משום שאינה ראויה לעמוד בכל שבעת ימי חג הסוכות, אולם יתכן לפרש דבריו באופן אחר, כפי שהאריך בזה בספר פתחי שערים סימן א. מאידך, כמה מגדולי הפוסקים (משנה ברורה מהדורת 'דרשו' סימן תרכח הערה 8 בשם הגר"ש קלוגר, וכן בשם הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב) ביארו (מבלי להתייחס לדברי הריטב"א) שפסול סוכה שאינה עומדת ברוח מצויה, אינו שייך לדין סוכה שאינה ראויה לשבעה, וראה בשו"ת יביע אומר (ח"ד או"ח סימן נב) שפקפק בדבריהם, אולם אין הכרח שפוסקים אלו חולקים על עיקר ההגדרה של רוח מצויה כרוח הבאה אחת לשבעה ימים.

כמו כן, כתבו הפוסקים (אשל אברהם (נימרק) סוכה דף כג ע"א, פתחי שערים סימן א בשם הגר"ח קנייבסקי, ונראה שכן דעת הגר"נ קרליץ בספר חוט שני סוכה פרק ד ס"ק ב) שרוח מצויה נקבעת על פי המקום בו עומדת הסוכה, בהר או בעמק, וראה נטעי גבריאל פרק ח סעיף ו שהסתפק בזה, וכן לפי הרגילות באותה עונה (חוט שני שם). עם זאת סוכה שעומדת בגג בנין, נידונה ע"פ רוח מצויה שעל הארץ באותו מקום (ראה דרישה סימן תרכח ס"ק ב ומשנה ברורה סימן תרכח ס"ק י).

[3] סימן תרל סעיף י.

[4] אגב יש להוסיף שנפסק בשו"ע (סימן תרכח סעיף ב): "העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה... אם יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה, אפילו אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים, כשרה".

[5] מגן אברהם סימן תרל ס"ק טז, מובא במשנה ברורה סימן תרל ס"ק מח, וכן נקט הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר ח"ד או"ח סימן נב (ובניגוד לדעת ההלכות קטנות המובא בבאה"ט שם ס"ק י).

[6] פתחי שערים סימן א בשם הגר"ש אויערבך.