פרק ט

שאלה: כיצד יקיים מצות מתנות לאביונים חייל הנמצא במוצב מבודד שאין שם עניים? האם חייל שיהיה בפעילות מבצעית במשך כל יום הפורים, רשאי למסור את המתנות לאביונים לשליח לפני פורים? מתי נהוג לתת צדקה זכר למחצית השקל, וכמה שיעורה?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "תני רב יוסף, ומשלוח מנות איש לרעהו, שתי מנות לאיש אחד, ומתנות לאביונים, שתי מתנות לשני בני אדם", וכן נפסק בשו"ע[2]: "חייב כל אדם ליתן לפחות שתי מתנות לשני עניים", והוסיף[3]: "אין מדקדקים במעות פורים אלא כל מי שפושט ידו ליטול נותנים לו (ויוצאים בכך ידי חובה)", אמנם מקובל ליתן לנזקקים שאין פרנסתם מצויה[4]. (מעבר לכך יש להזכיר את דברי הרמב"ם[5]: "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, שנאמר, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים").

כתב הריטב"א[6]: "ומסתברא דמתנות לאביונים היינו אפילו בב' פרוטות, דשוה פרוטה חשיבא מתנה, אבל לא בפחות". ברם, אחרונים רבים[7] הורו שכל מתנה צריכה להיות בכדי שיעור סעודה.

כתבו האחרונים[8] שלא ניתן להקדים ולתת מתנות לאביונים קודם פורים, ואף בפורים יש ליתנם דוקא ביום ולא בלילה. עם זאת, פשוט שניתן למנות בפורים שליח באמצעות הטלפון לצורך זה, יתר על כן, רבים מתירים[9] למסור את המתנות לשליח קודם פורים והוא יתנם לאביונים בפורים (לפי שעיקר המצוה לשמח את האביונים בפורים), ויש מפוסקי דורנו[10] המתירים אף למוסרם לעניים קודם פורים ובלבד שהעניים יהנו מהם בפורים. מעבר לזה נפסק בשו"ע[11]: "במקום שאין עניים, יכול לעכב מעות פורים שלו לעצמו ונותנם במקום שירצה".

עוד יש להוסיף שכתב הרמ"א[12]: "יש אומרים שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, זכר למחצית השקל שהיו נותנין באדר. ומאחר שג' פעמים כתוב תרומה בפרשה, יש ליתן ג'. ויש ליתנו בליל פורים קודם שמתפללים מנחה (ויש נוהגים[13] ליתנו לאחר מנחה)". אמנם בכף החיים[14] כתב שראוי ליתן כשווי מחצית השקל שהיה בזמן ביהמ"ק, והוא כשווי עשרה גרם כסף טהור.

מבואר א"כ שיש ליתן ביום פורים מתנות לכל הפחות לשני עניים, מתנה אחת לכל עני, ולכתחילה ראוי לתת מתנה בכדי שיעור סעודה. לצורך זה ניתן גם למנות שליח באמצעות הטלפון שימסור להם את המתנות, וניתן אף למסור את המתנות לשליח קודם פורים והוא יתנם לאביונים בפורים. הנמצא במקום שאין בו עניים, יפריש את מעות הפורים וישמרם אצלו עד שיזדמן לו ליתנם לאביונים.

כמו כן נהוג ליתן צדקה בערב פורים לפני תפילת מנחה (או לאחריה) 'זכר למחצית השקל', בשיעור שקל וחצי לפחות, ומן הראוי ליתן כשווי עשרה גרם כסף טהור (כעשרים שקל). במקום צורך ניתן לתת 'זכר למחצית השקל' בכל חודש אדר[15].

[1] מגילה ז ע"א.

[2] סימן תרצד סעיף א.

[3] שם סעיף ג.

[4] ראה שו"ע יו"ד סימן רנג סעיף ב: "יכול ליטול (מהצדקה) עד שיהיה לו קרן כדי שיתפרנס הוא ובני ביתו מהרווח".

[5] פ"ב ממגילה הי"ז.

[6] שם, וכדבריו כתב המשנה ברורה שם ס"ק ב, וע"ש שהוסיף (בשם הפמ"ג): "נ"ל דלכתחילה צריך ליתן לאביון דבר הראוי ליהנות ממנו בפורים, מאכל, או מעות שיוכל להוציא בפורים".

[7] שערי תשובה שם ס"ק א, בן איש חי שנה א פרשת תצוה אות טו, כף החיים שם ס"ק ז.

[8] ביה"ל שם סעיף א ד"ה 'לשני עניים': "ולא יתן להם קודם פורים, דילמא אכלי להו קודם פורים [מ"א בשם המאור]". ומבואר במשנה ברורה סימן תרצה ס"ק כב שיש ליתן דוקא ביום ולא בלילה, ועיין גם במשנה ברורה סימן תרפח ס"ק כ שכתב: "ודע עוד דהא דהקילו לבני הכפרים או למפרשי הים (להקדים לפני פורים) הוא רק לענין קריאת המגילה, אבל סעודת פורים וכן משלוח מנות ומתנות לאביונים לא יקיים אלא בזמנה".

[9] כף החיים סימן תרצד ס"ק טו, באר היטב סימן תרצה ס"ק ז בשם ספר יד אהרן, שו"ת יהודה יעלה ח"א סימן רז, ובניגוד לדעת ערוך השולחן (סימן תרצה סעיף יז) הסובר שמעשה הנתינה צ"ל בפורים.

[10] שו"ת דברי יציב סימן רחצ אות ב, שו"ת משנה הלכות ח"ו סימן קכג, ובניגוד לדעת שו"ת אז נדברו (ח"ו סימן פ) הסובר שצריך שמעשה הנתינה (שלו או לכל הפחות של שלוחו) יהיה ביום הפורים.

אגב יש להוסיף שכתב בספר מקראי קודש (פרק יא סעיף ז, בשם הגר"מ אליהו) שפרוז חייב ליתן את המתנות לאביונים לעני פרוז, ומוקף לעני מוקף, ואל"כ לא יצא יד"ח. אמנם בשו"ת אז נדברו (שם) ובשו"ת משנה הלכות (ח"ד סימן פז) הורו שפרוז שנתן בי"ד מתנות לאביונים או משלוח מנות למוקף שיהנה מהם בט"ו, יצא יד"ח, ולעומת זאת מוקף שנתנם בט"ו לפרוז, לא יצא יד"ח. (וכן נראה דעת הגר"ש ישראלי והגרי"ש אלישיב במקראי קודש שם).

[11] שם סעיף ד, בשם המרדכי שם אות תשעז.

[12] סימן תרצד סעיף א. (ואגב, עיין בביה"ל שם ד"ה 'ליתן' שכתב שאם מחלקים לעניים מחצית השקל יוצאין גם ידי מתנות לאביונים).

[13] לוח א"י להגרי"מ טוקצינסקי.

[14] שם ס"ק כ.

[15] ספר מקראי קודש פ"ב סעיף י והערה מג.