החצר האחורית של זירות חילוץ

חודשים לפני המבצע באיראן, התחילו לפתח אנשי אט"ל אפליקציית ניטור. בשלב הזה הם עדיין לא יכלו לשער עד כמה היא תהיה שימושית במהלך 12 הימים העצימים בחזית ובעורף. 

היישומון החדש נועד לשמש את כוח הטנ"א של פיקוד העורף, שלו מרכזים גדולים בהם מאוחסנים חלקי חילוף לטכנולוגיות השונות בהן משתמשים גדודי החילוץ. "יש ברשותנו כמות חלפים שאמורה לענות על הדרישות בשטח במהלך לחימה", מגולל בפניי אל"ם (במיל') אשר אזולאי, מפקד הטנ"א הפיקודי, או בקיצור המטל"פ.

"כדי לזרז תהליכים ולחסוך זמן יקר, היישומון מאתר ביעילות במחסנים שלנו את חלקי החילוף להם זקוקים הצוותים בשטח, בהתאם לבקשה שמעלים אליה", הוא מתאר, "זו, מתקבלת אצל האנשים בפיקוד, ששולחים את הפריטים אליהם מאחד המאגרים ברחבי הארץ".

האפליקציה כבר תורגלה לראשונה במהלך המערכה מול איראן. "ניצלנו את ההזדמנות שכל החיילים נמצאים בפעילות, אז החלטנו להשתמש בפיילוט ואף הכשרנו את חלקם עליו - וזה עבד מצוין".

על פניו, זה אולי נשמע כמו עוד פיתוח שגרתי, שלא מחדש יותר מדי. אבל כשמדובר בפתרון שעוזר בחילוץ מהריסות בזמן חירום, כל שנייה קריטית. וזו בדיוק הנקודה בה הטכנולוגיה והאחזקה משלבות ידיים. 

לצד זאת, באה העשייה המבצעית של אנשי הטנ"א הפיקודיים לידי ביטוי גם בזירות עצמן. במהלך המבצע, הגיעו גדודי החילוץ לאתרי נפילות ברחבי הארץ. ובזמן שאלה פעלו, חיילי וחיילות הטנ"א הקימו באותם אתרים "חצר אחורית", סוג של סדנה ממנה נתנו יד, מברג והרבה מעבר ללוחמים - תיקנו בעת הצורך את כלי העבודה וייעלו את ההתנהלות של כוחות החילוץ וההצלה במקום.

מספיק להביט ב'טנא' שלהם, כדי לגלות את ארסנל הציוד הרחב והמגוון בו הם משתמשים. "זה מתחיל בפטישים ומשחזות, ממשיך באמצעי חיתוך בטון וברזל, גופי תאורה וגנרטורים", מסביר לי אל"ם (במיל') אזולאי. "אנחנו אחראים לשמור על רציפות עבודה בשטח 7/24, שתאפשר מענה טכני-טיפולי לתקלות של המחלצים".

למרות שמדובר בזירות מורכבות במיוחד, שיטות הפעולה במהלך 12 ימי המבצע, לא היו זרות להם - כיוון שתרגלו ותרחשו אותן היטב עוד קודם: "בכל שנה ביצעו הצוותים כמה אימונים משותפים עם גדודי החילוץ, וכך היינו מוכנים לרגע האמת".  

ובחזרה ליום שישי לפנות בוקר. כל מערך הטנ"א הוקפץ אל מפקדת העורף. "מיד עם הגעתנו, וידאנו שהמערכות והכלים כשירים ומוכנים לפעולה מיידית - אלה האמצעים 'שמאיישים' את רשת האחזקה בפיקוד כולו - על מרחביו וגדודיו כולם".

"הייתה תחושת התגייסות ודריכות אמיתית באוויר", מתאר המטל"פ את גודל המשימה, "התפקיד שלנו בסופו של דבר הוא להציל חיים. לשם כך התכנסנו". 

תוך כדי הלחימה, בין זירה לזירה, הספיקו הצוותים גם לתחקר, ללמוד ולהפיק לקחים. "גילינו שהמחלצים לפעמים מתמודדים עם קושי מסוים בכניסה לאתרי ההרס עצמם, בשונה מאירועים שפגשנו בעבר, משום שממדי הפגיעה וההדף משמעותיים", הוא מפשט עבורי, "מרחבי הפגיעה גדולים יותר, וכתוצאה מכך הדרכים נחסמות או נעשות צפופות עד כדי כך שאי אפשר לעבור בהן". 

כפתרון לבעיה זו, אל"ם (במיל') אזולאי מספר כי בימים אלה נמצאת בתהליכי רכישה יכולת לשלח את האמצעים הלוגיסטיים דרך גרורים - מעין כלי רכב קטנים שנושאים על גגם ארגז. 

לאורך המבצע כולו, השתתפו מאות אנשי טנ"א "כתומים", ורמת הכשירות הגבוהה של הכלים נשארה קבועה על כ-98%. "היעילות שלנו התאפשרה בזכות אמצעי הכוננות המתמידים שתחזקנו", קובע המטל"פ.

לאותם חיילים וחיילות חלק קריטי בתפקוד הגדודים, ובלעדיהם רציפות הפעילות בשטח עלולה הייתה להיפגע משמעותית. "בסופו של דבר, כשאנחנו רואים את היעילות והתרומה שלנו בשטח, זה עושה טוב על הלב. אני יודע שאנחנו שותפים להצלת חיים. וכמי שמפקד על אלה שמעמידים לכוח המחלץ את כל הציוד הנדרש לו, אני גאה בכל אחד ואחת מהם".