3 התחנות שהובילו את סג"ם ס' לדרך חדשה

בשבת של ה-7 באוקטובר, סג"ם ס', עוד היה מלש"ב בשנת שירות בקיבוץ בעוטף עזה. "סגרתי את השבת יחד עם הקומונה. בבוקר, כשחדרו לשם מחבלי חמאס, הצלחנו להסתתר כמה שעות וחולצנו על ידי כוחות צה"ל", הוא נזכר. 

שבוע לאחר האירועים הקשים, החליט להקדים את הגיוס ולעזוב את שנת השירות: "הבנתי שזה הזמן שלי לתרום מעצמי למען המדינה". חודשיים אחר כך, כבר עלה על מדים והתגייס לשריון. בתום ההכשרה שובץ בחטיבה 401.

בספטמבר 2024, יצא יחד עם הצוות שלו, לפעילות התקפית בלב עזה, ונורה לעברם נ"ט. "השבנו אש, ועוד טיל נורה אלינו", הוא מגולל, "איש לא נפצע, אבל הטנק - נפגע קשה ויצא זמנית מכשירות". פלוגת הטנ"א של הגדוד טיפלה בו בשטח, ותוך יום וחצי בלבד - חזר הטנק ללחימה.

"האירוע הזה, חשף אותי לחשיבות הגדולה של הטנ"א", הוא משתף, "השריונר אומנם נלחם בחזית, אבל לא יכול לעשות את זה לבד. הטנ"א נמצא בקשר רציף עם הכוחות שמטפלים בטנק, משיחות מקדימות למניעת תקלות, ועד לכניסה לעבודה תחת אש - בשביל להשיב את הכלי לשדה הקרב". 

תמונת ארכיון

בעקבות התובנות הללו, עלה בו הרצון לעבור לצד אחר של הלחימה. "זה לא צעד שגרתי. עבורי זו לא הייתה נסיגה, אני נשאר בקו הראשון. הרגשתי שאני שייך לשם, ויכול לתרום באופן שונה, אבל לא פחות משמעותי". 

לבסוף, הצטרף להכשרה במקצועו החדש: "כטכנאי, נגלה אליי עולם חדש לגמרי. לאורך הקורס הבנתי מה החשיבות של התפקיד החדש. השפעה שונה שיש לנו בידיים, והרגשתי מחויבות להיות הכי טוב שיש. בין היתר, כי אני יודע כמה נלחמו עבורי שאצליח לעשות את זה".

עם סיום המסלול, חזר לחטיבה 401 - הפעם כטכנאי בפלוגת הטנ"א. "חזרתי לאותם חברים שנלחמתי איתם כתף אל כתף, וזכיתי לעזור להם ברגע האמת". וכבר בתחילת התפקיד נתקל באירוע דומה לזה שגרם לו לחשב מסלול מחדש. "קיבלנו קריאה על מנוע שנהרס מאש נ"ט", הוא מציג, "החלפנו אותו במקום האירוע - ותוך שעתיים מרגע הפגיעה הטנק חזר להילחם".

אחרי שלושה חודשים של לחימה בלבד, ס' מבין שהוא רוצה לתרום אף יותר: "החלטתי שאני יוצא לקצונה. אחרי הנפילה של גיא, הרגשתי שזה הצעד שמנכיח אותו. הוא עשה את המאמץ בשבילי שאעבור לטנ"א, ואני מרגיש שככה אני הולך בדרך שהוא סלל".

וכשהוא מדבר על ההשפעה שהייתה לגיא עליו, הוא מתכוון לרס"ן גיא יעקב נזרי ז"ל, המ"פ שלו מימיו כשריונר, גם בטירונות וגם בחטיבה. ב-19 באוקטובר 2024, הוא נפצע באורח קשה בצפון רצועת עזה. באירוע, נפלו אנשי הצוות סמ"ר אופיר ברקוביץ ז"ל וסמל אלישי יונג ז"ל. עשרה ימים לאחר מכן, רס"ן נזרי ז"ל מת מפצעיו.

"הרגשתי שהעולם קורס", מתאר סג"ם ס', "אבל בתוך הכאב, הבנתי שהדרך הכי טובה לכבד אותו, היא להמשיך את מה שהתחיל. הוא היה איש אמיתי, אותנטי, תמיד הלך אחרי הדברים בהם הוא מאמין". 

סג"ם ס' מרחיב על הקשר שלהם, שהתחיל עוד בתור מ"פ בטירונות שלו, ונמשך עד לכניסתו לחטיבת השריון: "כשהייתי בעזה, מיד אחרי סוף ההכשרה, פגשתי שוב את גיא, שסיפר לי שמשך אותי במיוחד, להילחם תחתיו. אני תמיד הייתי משתף אותו בכל מה שקורה לי, והוא היה דואג לי".

"אחרי כל הגלגולים שעברתי בצבא", הוא מספר על המסלול בבה"ד 1, "הבנתי למה בחרתי להיות קצין. זה הזמן שלי לקחת אחריות ולעזור לאנשים. למה שלא אתן מעצמי כמה שאני יכול?"

"אם היו שואלים אותי, כשהייתי בן 18, אם אני רוצה להיות קצין בטנ"א, לא הייתי מבין על מה מדובר", סג"ם ס' מודה, "לא ידעתי כלום, וזה מדהים לאן החיים מובילים אותך, ואיך אנשים משפיעים עליך". כעת, לאחר טקס סיום השלמת הקצונה של חיל הטנ"א שמסמן את תחילת תפקידו, הוא מביט קדימה, עם ציפיות גבוהות - אבל לא שוכח להסתכל אחורה, וגאה במסע שעבר: "זה היה תהליך משמעותי, ואני רק מחכה לפקד ולהשפיע אפילו יותר".