דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון נפטר ב ו' בכסלו תשל"ד (1973) ה-14 בנובמבר, נולד בפלונסק (פולין) ב-1886 בברב
כשהיה בן עשרים עלה לארץ במסגרת העלייה השנייה. במשך כל חייו תרם למען הקמת מדינת ישראל ולקח חלק במפלגת "פועלי ציון" והסוכנות היהודית. ובסוף 1947 עם קבלת ההחלטה על הקמת מדינת ישראל ותחילת מלחמת העצמאות, הפך בן גוריון לראש המדינה בפועל.
בדבריו של דוד בן-גוריון, הוא מתייחס
לתפקיד החינוכי המיוחד לצה"ל בשל הייחוד ההיסטורי ויעודה של התקופה דאז. בן-גוריון מתכוון לקיבוץ הגלויות שהיה בארץ באותה תקופה. כיום, יותר מ-60 שנה אחרי, האם ישנה חשיבות לחינוך בצה"ל של ההיסטוריה שלנו? האם התפקיד החינוכי והיעוד של צה"ל נשאר זהה?
בן-גוריון התווה עם הקמת צה"ל את עקרון
צבא העם בהתאם לתפיסה שעל העם מגן צבא העם והגיוס חייב לכול על כולם. הוא ייעד לצבא תפקידים חברתיים וחינוכיים כגוף שותף בתהליך של בניין האומה. מהי חשיבותה של תפיסה זו בימים אלו?
