״אין לנו מכרות זהב, אין לנו נפט ולא יהלומים. ישראל ענייה במשאבי טבע, אבל יש לה ובה פוטנציאל אנושי אדיר״.

(מתוך נאומו של רבין בסיום מחזור של בית הספר לפיקוד ומטה, שנת 1992).

יצחק רבין נולד בירושלים בשנת 1922, בן למשפחת פועלים ציונית. את דרכו הציבורית והביטחונית החל כבר כנער, כשהצטרף לשורות הפלמ"ח, (כוח המחץ של ההגנה). במלחמת העצמאות פיקד על חטיבת הראל שלחמה בדרך לירושלים. בהמשך, התקדם בסולם הדרגות בצה"ל, ומונה לרמטכ"ל השביעי של צה"ל. כרמטכ"ל, הוביל את הצבא לניצחון במלחמת ששת הימים, ניצחון ששינה את פני המזרח התיכון. לאחר שחרורו מצה"ל, שירת כשגריר ישראל בארצות הברית, ובהמשך, כשר ביטחון וראש ממשלת ישראל בשתי כהונות. רבין היה מנהיג שקידש את הביטחון וגם האמין בשלום. הוא הוביל מהלכים אמיצים, כגון: הסכמי אוסלו והסכם השלום עם ירדן. על פועלו למען השלום, זכה בפרס נובל לשלום, לצד שמעון פרס ויאסר ערפאת. בארבעה בנובמבר 1995, בתום עצרת השלום, תחת הסיסמה: "כן לשלום, לא לאלימות", נרצח יצחק רבין ע"י מתנקש יהודי בשם יגאל עמיר.