״לך כנוס את כל היהודים״ - מערך שיעור לחיילים

מטרות המערך:

מטרת על:

חיזוק האחדות ביחידה והשייכות והמחויבות לצה"ל דרך סיפור חג הפורים.

מטרות ביניים:

1. החייל יזהה את ביטויי האחדות בסיפור ההצלה בפורים, כפי שבא לידי ביטוי במגילה.
2. החייל יכיר את חשיבותה של האחדות בצה"ל.
3. החייל יבין כיצד ליישם אחדות ולכידות ביחידה.

• קהל היעד: חיילים

• הגורם המעביר: מפקד

• משך השיעור:  30 דק'

שאל את החיילים:

חג הפורים נקבע כיום חג ושמחה. מה ידוע לכם על המאורעות שבעקבותיהם קבעו יום זה לחג?

לשיקולך, ניתן להרחיב את ההסבר על ידי תקציר מאורעות המגילה המצורף בנספח (אפשר לבקש מאחד החיילים לקרוא).

הסבר לחיילים:  

החג נקבע לציון והודאה על הצלת היהודים שחיו באימפריה הפרסית בזמן גלות בית ראשון (לפני כ2300 שנה) מרצח עם שזמם לבצע בהם המן, המשנה למלך אחשוורוש. על אף שנראה היה שכל תכניותיו של המן יתממשו, לבסוף התהפך המצב לטובה באופן מוחלט – עם ישראל ניצל מהשמדה ואף ניצח במלחמה את אויביו. עיקר המהפך הובל על ידי מרדכי ואסתר, קרובי משפחה יהודים שחיו בממלכת פרס באותה העת.
לאחר שהמלך אחשוורוש מחפש אישה חדשה, הוא בוחר מכל נשי הממלכה את אסתר להיות מלכה.
כשמרדכי המקורב אף הוא לבית המלך, שומע על מזימתו של המן להשמיד את העם היהודי, הוא משתף פעולה עם אסתר על מנת שתנצל את קרבתה למלך לטובת העם ותשכנע את המלך לבטל את גזירת ההשמדה.
אסתר מסכנת את חייה בכניסה אל המלך ללא רשות, ולבסוף ניתנה רשות ליהודים להילחם באויביהם מבלי שייעצרו על ידי צבא המלך.
החג נקבע לדורות ל"יד באדר ביום בו נצחו בקרב ופסקו מלהילחם ובט"ו באדר המכונה "שושן פורים" בו פסקו היהודים בשושן הבירה להילחם.

התהליך שהוביל למהפך שחל לטובה במצבם של היהודים, לא היה כל כך פשוט! הגזירה של המן הגיעה כאשר מצב העם היה מורכב ומסובך. ניתן לראות במגילה, שהמן ביקש מהמלך אחשוורוש אישור לבצע את רצח העם, ונימק לו זאת כך: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים ולמלך אין שווה להניחם. אם על המלך טוב – ייכתב לאבדם..."  (אסתר ג' ח-ט')

שאל את החיילים:

מדוע לדעתכם כדי לשכנע את אחשוורוש להשמיד את העם היהודי מתאר המן שהעם היהודי "מפוזר ומפורד"? מדוע נימוק זה חשוב?

הסבר:

המן מדגיש בפני אחשוורוש שהיהודים בממלכתו אינם כוח מאוחד ומאוגד אלא אוסף של פרטים חלשים ובודדים. אם כך, הם לא יהוו אתגר שיהיה קשה להתמודד מולו. לכן אם יחליט אחשוורוש להשמידם הדבר יעבור בקלות ואף לא יגרם שום נזק משמעותי למלך.
לאחר שאסתר הסכימה לסכן את חייה ולהיכנס למלך לבקש שיבטל את הגזירה, היא ביקשה ממרדכי שיעורר את העם להתאחד ולהתפלל להצלחתה:
"לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים" (ד, טז).[1]
העם מזדהה עם המטרה לשמה אסתר נגשת אל המלך – המשך קיומו התקין של העם היהודי.
לאחר מכן כשהיהודים נלחמים באויביהם, המגילה מתארת שהעם התאחד כדי להילחם באויביו: "נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשוורוש לשלוח יד במבקשי רעתם, ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים" (ט, ב).

מדוע היה חשוב לאסתר שהעם יתאחד על מנת שיתפללו למענה?
מדוע היה חשוב שהעם יתאחד על מנת שהעם ינצח במלחמה?

הסבר לחיילים:
לולא שהתאחדו, האישור של המלך להילחם באויביהם לא היה מועיל להצלת העם. התאחדות העם וההזדהות עם המטרה שלשמה אסתר נגשה את המלך – המשך קיומו התקין של העם היהודי - התרחבה לכל העם ברחבי הממלכה הפרסית ועל ידי כך נצחו את כל אלו שרצו להשמידם.
כדי להמשיך ולחזק את האחדות בינינו, גם לדורות הבאים, נקבע חג הפורים ומנהגיו, שעניינם חיזוק האחדות בקרב העם על ידי משלוח מנות לחברים וחלוקת צדקה לעניים.

[1] אסתר פרק ד, יג-יז

(יג) וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל אֶסְתֵּר אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים: (יד) כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת: (טו) וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל מָרְדֳּכָי: (טז) לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי: (יז) וַיַּעֲבֹר

מָרְדֳּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר:

שאל את החיילים:

האם הרעות והאחדות הם ערכים הכרחיים להצלחתו של הצבא במשימתו?
אם כן כיצד הם יכולים לתרום לנו כחיילים בצה"ל?

הקרא את הקטע הבא (אפשר לבקש מאחד החיילים):

"הביטו לימינכם ולשמאלכם, בחיילים ובמפקדים העומדים לצדכם במסדר. לכל אחד מהם סיפור אישי ייחודי, כל אחד התחנך בבית אחר, מנהל אורח חיים שונה, ולכל אחד עֲמָדוֹת ודעות משלו – עלינו לכבד זה את זה מתוך ההבנה כי לכולנו מטרה משותפת – הגנה על מדינת ישראל ושמירה על ביטחונה.
לצה"ל יש ייעוד וייחוד וכדי לעמוד במשימותיו ולנצח, חובה עליו לשמר ולטפח את עקרון הממלכתיות. עלינו להוקיע התנהגות שאינה מכבדת את הזולת, להותיר את המחלוקות החברתיות מחוץ ליחידה, לכבד זה את זה ולפעול יחד מתוך דבקות במטרה וחתירה לניצחון."
                                                                             (רא"ל אביב כוכבי בפקודת יום לציון רצח רבין 2019)

על פי דברי הרמטכ"ל מהו הגורם המרכזי המביא את חיילי צה"ל לפעול יחד?
על פי הרמטכ"ל מהם הדרכים והפעולות שעלינו לנקוט כדי שנוכל לפעול מתוך אחדות?

האם יש את אותה חשיבות לאחדות בצה"ל גם בשגרת היום יום? והאם היא חשובה באותה מידה כמו לנצח בקרב או במבצע גדול?
איך לדעתכם אנו יכולים ביחידה שלנו להשתפר על מנת שיהיה ביננו יותר אחדות?

הסבר לחיילים: על פי הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, אף על פי שאנו אנשים שונים, ובחיים האישיים שלנו יש לנו מטרות שונות, יש לכולנו ערך אחד משותף שלמענו אנו יכולים לשים את השוני ואף המחלוקות בצד. לכולנו המטרה להגן על מדינת ישראל ולשמור על ביטחונה וקיומה, ולכן יש ביכולתנו לשים את השוני בצד ולפעול יחד למען המטרה המשותפת.
הכבוד ההדדי והוקעת התנהגות מזלזלת, שימת המחלוקות בצד, הם מהדרכים שעל ידיהם אנו יכולים לפעול יחד למען המטרה המשותפת.
האחדות באה לידי ביטוי גם בשגרה בכל תפקיד בו אנו עוסקים והיא תאפשר ותיתן  לנו כח כחיילים להצליח במשימותינו ולצה"ל במשימתו העיקרית – הניצחון במלחמה הגנת המדינה אזרחיה ותושביה.

סכם במילותיך את הפעילות לפי השלבים השונים ואמור לחיילים "אני מאמין" קצר משלך.

(מומלץ לחבר את תוכן המערך למשימות הייחודיות של יחידתך ולהסביר לחיילים כיצד האחדות יכולה לסייע למימושם בשגרת היום יום ובאתגרים השונים.)