שלושתן לקחו חלק במכת הפתיחה, ומספרות מה היה שם לפני ותוך כדי

חודש עבר מאז שהתעוררו אזרחי ישראל להתרעה והבינו - המבצע באיראן החל. בתיאום ובסנכרון הדוק, סוכלו במקביל שתי התכנסויות בכירים - האחת במתחם מועצת ההגנה בטהראן, בה נכחה צמרת הפיקוד האיראנית, בהם מנהיג משטר הטרור, עלי ח'אמינהאי. השנייה, הייתה צמרת המיניסטריון - גוף המודיעין המרכזי של משטר הטרור. במקביל, הושלם מטס 'בראשית' - הגדול בתולדות צה"ל. 

מכת הפתיחה העוצמתית הזו נשענה כמובן על עבודה מקדימה של בעלי תפקידים השותפים לליבת הסוד. הם חקרו וניתחו שנים אחורה מאחורי הקלעים, ובזמן אמת הובילו את הרגעים בהם חלקי הפאזל - התחברו לכדי מהלך מדויק ועוצמתי.

סגן ש', חוקרת מודיעין אוויר 

לפני מספר חודשים, הצוות של סגן ש' בלמד"ן (להק מודיעין אוויר) קיבל משימה - תכנון מכת הפתיחה. הם תכללו את הנתונים, ובפרט את המודיעין על מערכות ומטרות התקיפה ברחבי איראן. הם חקרו אותן לעומק, והבינו מה עלול לסכן או לאיים על הביצוע, ומיד חשבו על פתרונות אפשריים. לבסוף, כשכל המידע על השולחן, העבירו הלאה מסקנות: ובהן סיכויי הצלחת המשימה, ומשוב על יכולת הביצוע שלה.

"נדרשנו לשמור מצד אחד על חשאיות מוחלטת, כדי שהאויב יגלה על התקיפה רק ברגע שהיא יוצאת לפועל", מספרת סגן ש', "ומצד שני, דאגנו שהיא תהיה עוצמתית, קטלנית, במספר מוקדים - ובבת אחת".

תמונת ארכיון

מחקר איכותי על שמי איראן ומערכות ההגנה האוויריות שלה לוקח שנים: אך מספר שבועות לפני מכת הפתיחה - העבודה עלתה לא הילוך, אלא כמה. "נקודת המפנה הגיעה כשהתבשרנו שהמבצע ממש קרוב. התכנסנו כמו משפחה, הסתכלנו אחד לשני בעיניים, והבנו שזהו - עכשיו זה קורה", היא משחזרת.

כמה רגעים לאחר מכן, ראו סגן ש' וצוותה את ההיסטוריה נכתבת - על המסך בבור חיל האוויר. "ממש לפני ההתחלה עליתי למעלה, לקחתי נשימה, ואז חזרתי לעמדה המבצעית. אומנם לא ידעתי למה לצפות בדיוק - אבל הרגשתי שאני ערוכה למה שיקרה", היא מגוללת. "המטוסים התקדמו מזרחה. הלב שלי פעם בעוצמה, הדריכות והלחץ היו בשיא. אלה היו שעות דרמטיות, אבל הזכרנו לעצמנו שאנחנו כבר יודעים מה לעשות - לזה בדיוק התכוננו חודשים ושנים".

רס"ן ג', קצינה בחטיבת ההפעלה בזירת העומק, אמ"ן

באגף המודיעין, ההכנות ל'שאגת הארי' החלו מיד בסיומו של מבצע 'עם כלביא'. החשאיות הייתה חייבת להישמר בקפדנות לאורך כל הדרך, בשביל להצליח ולהפתיע את משטר הטרור האיראני, פעם נוספת. 

"כל העשייה נעשתה בפורומים מצומצמים מאוד. האנשים מאחוריה נבחרו בפינצטה, ושמרו על סודיות מופתית", מספרת רס"ן ג', קצינה בחטיבת ההפעלה באמ"ן. "גם הבחירה בשינוי דפוס הפעולה - מכת פתיחה באור יום ולא בלילה, תרמה המון לאפקט ההפתעה".

תמונת ארכיון

"התפקיד שלנו בחטיבת ההפעלה הוא לנהל את כלל מערכי אמ"ן, כך שכלל המשאבים, ובפרט משאבי איסוף המודיעין, יותאמו להצלחת המשימה", מציינת הקצינה. "בנוסף, אנחנו מוודאים שכל מערך מכיר את המשימות שלו, ומוכן לפעולה במיידי".

וכאמור, טרם היציאה למבצע, חקרו באמ"ן כל פרט, על מנת להבטיח שליטה בתמונה הגדולה, לא משנה מה יצוץ בדרך. "עסקנו הרבה בחקר הפיקוד הבכיר ומערכי ההגנה האווירית של האויב, על מנת לייצר חופש טיסה עבור הטייסים שלנו, כך שיוכלו לתקוף כל יעד של המבצע", מדגישה רס"ן ג'.

אבל גם שנים של הכנה מראש, לא מכינים לרגע האמת, בו הכול עלול להשתנות. התפקיד האינטנסיבי הזה מחייב חשיבה מהירה, יוזמת פתרונות יצירתיים וקבלת החלטות ברגע. "אי אפשר להימנע משינויים בתוכנית", היא משתפת. "אם יש דילמה בין השלמת המשימה לבין שמירה על חיי הטייס - נבחר תמיד באופציה ב'. השמירה על כוחותינו ועל המקורות המודיעיניים שלנו, היא בראש סדר העדיפויות".

רב"ט ש', פקחית טיסה ברמת דוד 

חיילות וחיילי מגדל הפיקוח מסנכרנים בין כל סוגי כלי הטיס במרחב האווירי בו-זמנית: מכטמ"מים ועד מטוסי קרב ותובלה. "הטייסים מולי בקשר, מהרגע שהמטוס יוצא מהדת"ק ועד שהוא נוחת בחזרה על הקרקע", מתארת רב"ט ש', פקחית טיסה בבסיס רמת דוד.

וכשכולנו התעוררנו בבוקר שבת מרעש ההתרעה, חיילי המגדל הוקפצו לתגבר את הפעילות המתעצמת בבסיס בהקדם האפשרי. "פתאום כמות האנשים בקומה גדלה פי שלושה, והבנו שאנחנו מתכנסים למשהו גדול. מספר הטיסות הוכפל, והתכוננו לעצימות שעומדת להגיע".

תמונת ארכיון

מאז, פקחי הטיסה עשו לילות כימים בקומה המבצעית, וניהלו את השמיים ברגעים הקריטיים של המראת מטוסי הקרב לאיראן ולבנון. "הימים אינטנסיביים מאוד, יוצאות עשרות טיסות כל יום והפעילות עצימה מאוד בכל שעה ביממה", מתארת רב"ט ש', "כמעט אין לנו זמן לנוח - אבל אנחנו מבינים מה מונח כאן על הכף".

לרוב, הפקחים לא יודעים מה משימת המטוס אותו הוציאו למשימה. לעיתים הם לא מגלים לעולם באיזה סיכול משמעותי השתתפו - ועדיין, הם קמים כל בוקר (או באמצע הלילה) עם תחושת אחריות גדולה גם לתקיפה הבאה. "אני צופה במטוס ממריא על המסך, ומבינה את גודל השעה, ממש כמו הטייסים שאני מדברת איתם בקשר בדרך לאיראן".