לפני 45 שנה נחת כאן ה-F16 הראשון. איך הוא שינה את פני חה"א?

רוב חיל האוויר כיום, מושתת על מטוסי F-16: הם שיחקו תפקיד מרכזי ובולט במלחמת חרבות ברזל, ובמבצע 'עם כלביא' בפרט, בו שברו שיא תקיפות. הקיץ, אנו מציינים 45 שנים ל'נצים', ומאוחר יותר גם ל'ברקים' ול'סופות', כולם גלגולים של אותו מטוס הקרב, שעיצבו את פני הלחימה מחדש.

F-16 בטיסת ניסוי, טרם ההעברה לישראל - באדיבות רענן וייס

"בשנות ה-70 המאוחרות, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, חיל האוויר החל לפעול כדי להשלים את האבדות שספג ולהתעצם מחדש", מתחיל לפרט אבי משה סגל, אוצר מוזיאון חיל האוויר, "בין היתר, הוא התחמש במטוסי תקיפה אמריקאים, 'סקייהוקים' ו'פאנטומים', בזמן שבמקביל צוותי פיתוח בארה"ב שקדו על שני דגמים חדשים".

הדגם הראשון - גדול ועוצמתי, עם טילי אוויר-אוויר מונחי מכ"ם ארוכי טווח: F-15, שמכונה גם 'בז'. השני, לעומת זאת - קטן וזריז: F-16, שנקרא 'נץ'. כיום, ה'נץ' הוא אחד המטוסים הנפוצים בעולם ומהנמכרים ביותר בהיסטוריית התעופה הצבאית. 

צוות ההקמה בארה"ב - באדיבות רענן וייס

בין הלקוחות הראשונים, איראן של לפני המהפכה - שביקשה לאייש שלוש טייסות במטוסים המהירים. אך לאחר נפילת המשטר, פנתה מדינת ישראל בבקשה לאמריקאים. "גם אנחנו ביצענו את אותה ההזמנה, ואתם הרי לא תספקו את המטוסים האלה לאיראן יותר. אז תקדימו את האספקה שלהם - אלינו", מספר אבי משה סגל אודות העסקה.

ארה"ב נענתה בחיוב ומשלחת של טייסים ומכונאים המריאה מישראל, במטרה ללמוד להטיס, להפעיל ולתחזק את כל מערכות הכלי. בהמשך, מוסך ייעודי הוקם בבסיס רמת דוד. ובקיץ 1980, לאחר השלמת ההכנות, נחתו ה'נצים' בארץ.

מתוך במחנה

וכפי שהתברר זמן קצר לאחר מכן, הנחיתה המהירה הייתה קריטית לעתיד הצלחת צה"ל. "סוגיה שבערה באותם הימים הייתה התקדמות פיתוח הכור האטומי בעיראק", מספר אוצר המוזיאון, "אם בנייתו תושלם בהצלחה והוא יהפוך רדיואקטיבי - לא ניתן יהיה להשמידו ללא אסון גרעיני".

מפקד החיל דאז, אלוף דוד עברי, נתן את המשימה למטוס הצעיר - ו'מבצע אופרה' המריא. שמונה F-16, מלווים בשישה F-15, יצאו לדרך ב-7 ביוני 1981, והשמידו את הכור העיראקי. ההישג נרשם בדפי ההיסטוריה כפעם הראשונה ש'נץ' הטיל פצצות בשימוש מבצעי.

מטוסי F-16 לפני המראה לעיראק - באדיבות רענן וייס

כשנה לאחר מכן, התרחש מבצע 'ערצב 19', להשמדת 19 סוללות טילים סוריות בבקעת הלבנון. חיל האוויר הסורי כולו עלה להגנה, אך למרות זאת 23 מטוסי הקרב העוינים הובסו בקרבות אוויר, בדרכם לפגוע בכוחותינו בלבנון. רבים מהם על ידי מטוסי F-16, כאשר 5 מתוכם על ידי טייס הקרב לשעבר, סגן ולימים אל"ם בדימוס איתן סטיבה, מטייסת 117 - שקבע את שיא ההפלות (4) לגיחה אחת עם המטוס המדובר.

"פעלנו במבנה של ארבעה F-16, אך אני נפרדתי מהשאר כדי לרדוף אחרי זוג מטוסים סורים שהמכ"ם שלי ננעל עליהם", משחזר סטיבה, "הם היו בגובה נמוך. יריתי על הראשון טיל מרחוק, ועל השני מטווח קרוב יותר. כשחזרתי לחפש את האחרים, גיליתי עוד זוג - רדפתי אחריהם, והצלחתי להפיל אחד נוסף".

הפלת מטוסים במלחמת של"ג - באדיבות רענן וייס

המבנה רק הספיק להצטוות למנות את שמונה המטרות שהפילו עד אותו הרגע, כשלפתע המכ"ם ננעל על אחת נוספת. "זיהינו מסוק קטן ואיטי מסוג גאזל - שמאוד קשה להפיל ממטוס קרב מהיר כמו שלנו. ניסינו ארבעתנו להוריד אותו, ולבסוף הפלתי אותו בטיל - וגילינו שבגיחה אחת היו לנו 9 הפלות".

באדיבות איתן סטיבה

עד היום, אותו מטוס מוצג בגאווה, ומייצג את משפחת F-16 במוזיאון חיל האוויר. "הוא היה מהראשונים שנחתו בישראל", מצביע אבי משה סגל על 'נץ' מספר 107, "זה המטוס של רס"ן ולימים אלוף במיל' עמוס ידלין בתקיפת הכור, של איתן סטיבה במבצע 'ערצב 19', ורשומות לזכותו שש וחצי הפלות בסך הכול".

 
באדיבות רענן וייס

וכמוני, אתם בטח שואלים את עצמכם מתי נרשמת רק חצי הפלה: אפשרות אחת, היא כאשר מטוס פוגע במטרה - אך לא מנטרל אותה באופן מוחלט. או כשמטוס אחר מכריע מטרה שכבר נפגעה אך עדיין פועלת. שני המקרים יכולים לקרות עם אותה המטרה או לחוד.

הפלות כמו דרגות על מטוס 'נץ' מספר 107

"אפילו ברמה העולמית, חיל האוויר הישראלי עשה למטוס הקרב הזה שם", מכריז אוצר המוזיאון. אך, עם חלוף הזמן, הוא כמובן לא נשאר אותו הדבר. ולמרות שבמקורו הוא מטוס קל, נוספו ל-F-16 מכלי דלק, מערכות וחימושים נוספים שהובילה ללידתן של גרסאות חדשות ומתקדמות יותר: 'ברק' ו'סופה' (F-16I) - שמהוות עד היום חלק בלתי נפרד מהמבצעים.

"ה-F-16, שפותח עוד בשנות ה-70, מצליח להתאים את עצמו גם לשדה הקרב המודרני", אומר איתן סטיבה, "מבצע התקיפה באיראן למשל היה יוצא דופן - מטוסים ישראלים טסים שעות ארוכות ברצף מעל שטח אויב".

הדגמים המקוריים מסוג 'נץ' מהווים כיום מטוסי אימון בולטים בהכשרת הטייסים. ומנגד, התצורות המתקדמות שלהן, 'סופה' ו'ברק', מהוות עמוד שדרה בחיל הישראלי בשימוש מבצעי פעיל: "טייסים שטסו עשרות שנים, על המון סוגי מטוסים, חלקו ל'נץ' כבוד של המטוס מספר אחת שלהם - הוא מיתולוגי".