17 'עורבי שחקים' חדשים מצטרפים ל-555. ככה נראית ההכשרה המסווגת
בין מסלולי ההמראה בתל נוף, מסתתרת גם יחידה מסווגת שאין עוד כמותה בחיל האוויר - 'עורבי השחקים' (555). בשורותיה, תמצאו מפעילי ומפעילות לוחמה אלקטרונית שתפקידם לשבש את מזימות האויב בממד הספקטרום האלקטרומגנטי. לכבוד סיום קורס 188 והשקת הסיכה החדשה, שמענו על המשימות במקומות ש"השתיקה יפה להם"
לא סתם נחרט על דגלה של יחידת 'עורבי השחקים' (555) המשפט: "החשוב ביותר, סמוי מן העין". וכמו בציטוט המוכר מ'הנסיך הקטן', גם הלוחמה האלקטרונית נשארת לרוב בין הצללים. אך למרות זאת, אי אפשר להתכחש להשפעתם האדירה של מפעילי ומפעילות הל"א - שכנראה חמקה גם לכם מתחת לאף.
כל מכשיר טכנולוגי היום, בין אם טלפון, שלט לרכב או אפילו כטמ"ם מתקדם, פועל על תדרים אלקטרומגנטיים, וכך גם בשדה הקרב. לכן, משימת היחידה מתמקדת בהפעלת מערכות לוחמה אלקטרונית, מהקרקע ומהאוויר, על מנת לשבש את איומי האויב בממד הספקטרום.
צילום תמונת ארכיון: עמית אגרונוב
ומי שמעתה יצטרפו למאמץ החשוב הם 17 מסיימי ומסיימות קורס ל"א מחזור 188, שצעדו על במת היחידה בתל נוף ממש לא מזמן. מלבד ההתרגשות הטבעית, הם התגאו גם לענוד את הסיכה החדשה שנחנכה לכבוד 55 שנות פעילות, ומסמלת את האיחוד הרשמי בין יחידות הלוחמה האלקטרונית של חיל האוויר.
איך נולד מפעיל ל"א?
"על קצה המזלג, אנחנו מדברים על שני שלבים", מתחיל להסביר סגן ע', מפקד הקורס, את החצי הראשון מתוך 20 שבועות הכשרה. "החניכים מגיעים אלינו לתל נוף אחרי טירונות 03 בביסל"ח 314. ואז, במשך עשרה שבועות, הם עוברים את הקורס הבסיסי - שם אנחנו ממש לומדים את כל עקרונות הלוחמה האלקטרונית מ-0".
כפי שהוא מפרט, תחת המגבלות המובנות לאור חשאיות התפקיד, החיילות והחיילים נדרשים להיות בקיאים בתדרים, סוגי תקשורת, מכ"מים וגם להכיר באדיקות את התמונה המודיעינית הזירתית: "אתה פותח כל בוקר, ולפעמים את אמצע הלילה, בלמידה של שעות על גבי שעות. יש ימים בהם ניגשים למספר בחנים, וזה עוד לפני המבחן המסכם המקיף".
לצד החלק העיוני המעמיק, להכשרה מתווספים גם אקטים פיזיים שנועדו לקחת את הקורסיסטים לקצה. "בסוף, המערך כולו מוגדר כמערך לוחם", מבהיר המפקד, "אז הם עברו הקפצות מתוך שינה, כמעט ולא היה יום בלי אירועים 'חריגים' שיצרנו. המטרה היא להביא אותם לנקודה שבה הם מסוגלים להתמודד גם עם תרחישים 'מופרכים' - בהתחלה בסימולטור ואז באמת".

צילום תמונת ארכיון: עמית אגרונוב
משם, לשלב קורס האימון המתקדם (קא"ם). "כל חייל מקבל מערכת עליה הוא יהיה מוסמך, בין אם היא מוטסת, קרקעית או שליטה מהמטה", מתאר סגן ע', "רמת ההבנה והידע חייבת להיות מדויקת במיוחד, מהיסוד ועד אחרון הכפתורים. אם לא - המשימה בהכרח תיפגע".
רגע השיא של הקורס, כפי שהוא מספר, היה ללא צל של ספק המסע שבין הבסיסי לקא"ם: "אחרי עשרה שבועות, עוברים 12 ק"מ עם סחיבת אלונקה. זה אקט שהוא קשה פיזית. ואז אתה מגיע לזריחה, מעניק להם את הכותפות החדשות ורואה את ההתרגשות והגאווה בעיניים שלהם. אתה אומר להם 'כל הכבוד', ומצד שני, שלפניהם עוד דרך ארוכה. אז משהו דווקא ברגע הזה, שהוא פסגה של הר אחד מתוך כמה פסגות, היה מדהים".
"חשוב לנו גם להפגיש את החיילים עם מצבי אמת ביחידה כבר בשלב הזה, כדי שיבינו מה מצופה מהם בפועל", מבהיר רס"ן י', מפקד בית הספר לל"א, "רוב המערכות שלנו מאוישות מסביב לשעון, וגם כשיש 'שגרה', זאת לחימה לכל דבר מבחינתנו. לכן, אנחנו שואפים לדמות ככל הניתן את הסיטואציה המבצעית, על בסיס טכנולוגיה וניסיון של המאמן, גם אם זה לעיתים רק בצפייה מהצד ובהשתתפות בכל התרגילים המערכיים".
כל אלה נועדו לחבר בין שני העולמות, שלכאורה נדמים כהפכים: "אנחנו לא מחפשים רק גאוני מחשבים או רק ספורטאים שרצים 2 ק"מ ב-6 דק' - מפעיל טוב מכיל הכול מהכול. מכושר גופני וחוסן מנטלי, דרך מוטוריקה וחלוקת קשב, ועד ידע רחב ועבודת צוות".
"מודיעין חדש כל יום"
לאחרונה, נכנס מבחן נוסף בין שני שלבי ההכשרה, שנולד מלקחי המלחמה. "אנחנו רוצים להתאים 'חימוש למטרה', כלומר את הבן אדם הנכון לשיבוץ הכי מדויק", מסביר רס"ן י', "זה כמו 'צ'ק קרב' - שמגיע מעולמות הטיס, בו בנינו תעודת זהות לכל מערכת. וכך, בתרגילי חלוקת קשב, מוטוריקה וגם בסימולטור חדש, אנחנו בוחנים את המפעיל ולפי זה ממיינים ומשבצים למערכת הנכונה מתוך הסוגים השונים".
בזכות הצעד הזה, מחזור 188 רשם גם הישג חדש - כלל החניכים והחניכות סיימו את ההסמכה עוד במהלך הקורס, הליך שעד אז, נמשך גם תקופה לאחר מכן. "מדובר ב–4-3 אימונים בסימולטור ביום ולמידה במקביל. זה היה תקדימי", מצהיר סגן ע'.
כל הזירה המזרח-תיכונית השתנתה בצורה שאין לתאר
בעקבות המלחמה הנוכחית, היחידה, ומערך הל"א ככלל, פגשו והובילו בעצמם שינויים רבים. "בעולמות הטכנולוגיים שלנו יש מודיעין חדש כל יום", אומר רס"ן י', "ואנחנו לומדים מטעויות ומתחקירים בקביעות. בגלל שהידע כאן דורש התמקצעות בפיזיקה, חשמל וכו', אז התחלנו להכניס גם מהנדסים מהתעשייה האזרחית שיבואו ללמד אותנו, חלקם גם אנשי מילואים מנוסים ביחידה".
בפעילות שמתבססת המון על מודיעין עדכני, גם ההכשרה צריכה להתעדכן כל הזמן. "מדינות לידינו נפלו", סגן ע' מצביע, "חיזבאללה כבר לא כמו שהיה פעם והשלטון הסורי שנפל. כאנשי ל"א, סוריה הייתה בין המקומות הכי משמעותיים עבורנו. כל הזירה המזרח-תיכונית השתנתה בצורה שאין לתאר - וזה הוביל לחידוד התכנים בהתאם. היחידה שלנו התאחדה עם גף הל"א הנייד שהיה באחת הטייסות, שם היו מערכות שמספקות דברים אחרים שלא בהכרח צריך יותר, אז גם התקנים השתנו".
שני כובעים למפעיל אחד
ובחזרה לבמת טקס הסיום. משני צידי המסדר עמדו מפעילי ומפעילות ל"א: בצד האחד 17 חדשים, שמחכים לענוד את הסיכה במשך 7 חודשים, ומולם, 9 מפקדים ומפקדות גאים שניצבים לקראת שחרורם הקרוב. היחס המצומצם בין מספר חברי הסגל למספר המסיימים עלול להיראות מוזר למי שצופה מהצד. אך גם כאן יש סיבה אמיתית שמציגה עוד היבט נסתר הייחודי למערך הזה.
"לכל אחד מאיתנו יש גם את הכובע המבצעי, וגם את הכובע הקרקעי. התמהיל הזה הוא גם מה שהופך אותנו למה שאנחנו, וגם המורכבות הכי גדולה שלנו", מדגיש מפקד הקורס, "אני, למשל, גם קמב"ץ ביחידה, גם מוסמך על שלוש מערכות שונות, וגם מפקד על הסגל והקורס. כל אחד ואחת מאיתנו צריך 'לג'נגל' בין היותו מפקד לבין מפעיל מבצעי".

צילום תמונת ארכיון: עמית אגרונוב
דוגמה לכך אפשר לראות בסיור שגרתי שערכו באחד מבסיסי חיל האוויר בדרום, על מנת לראות מקרוב את המערכת המוטסת. "תוך כדי", מתאר סגן ע', "אחת המפקדות, שהיא גם מפעילה מוטסת, הייתה צריכה להפעיל איזשהו מודל אווירי כחלק מתרחיש אמת מתפרץ. זה הכי אבסורד והכי מדהים, שמצד אחד היא מפקדת שבאה להדריך, ואז בלי תכנון אפילו לרגע, היא פשוט המריאה כי היה אירוע מבצעי. זה ממש מורכב, אז בגדול ישנים ממש מעט ויוצאים פחות הביתה".
"קשה מאוד להבין ל"א, אפילו למי שמפעיל ל"א", מתוודה רס"ן י', "ואנחנו היחידים בחיל האוויר שעושים את זה. בתוך ראשי התיבות לוחמה אלקטרונית נכנסת קודם כל המילה לוחמה. לא משנה אם אתה יורה ב-M16 או משחרר חימוש מטנק, בסוף לוחם יורה את האמל"ח כדי לפגוע באויב - לעיתים ישירות, ולעיתים בעקיפין. בטח כשהוא מסתכן באוויר, וחוצה קו, במקומות שהשתיקה יפה להם".
"ראינו בכל מקום מה עשינו - ורק אנחנו הבנו שזו היחידה שלנו"
'עורבי השחקים' כבר רגילים לחיים מתחת לרדאר. הם יודעים שאם פעילותם תצליח באמת, כנראה שאף אחד לא יבין כלל שהמערכות שלהם הן אלה שפעלו שם. "לקחנו חלק בהגנה ובהתקפה בכל האירועים המשמעותיים במלחמה", מעיד מפקד בית הספר, "גם ב-7 באוקטובר או באיראן למשל, המערך הצטרף למבצעים שלא חלמנו עליהם. באופרציות מיוחדות ומסווגות וגם בכאלה שפורסמו - ל"א היה תנאי הכרחי לביצוע".

"ראינו ברשתות החברתיות ובטלוויזיה מה עשינו, ורק אנחנו הבנו שזו ההשפעה שלנו", רס"ן י' מחייך כמי ששומר סוד, "אתה חוזר הביתה ושומע כל מיני הערות מחברים ומשפחה על דברים מוזרים שקרו להם ואפילו תלונות - ושותק כי למעשה אתה 'האשם'".
"לפעמים אתה לא רואה את התמונה הגדולה, ואז נופל האסימון ואתה מבין מה עשית", מפקד הקורס מוסיף, "אני יודע שההורים והחברים שלי יכולים לישון טיפה יותר בשקט בלילה, כי מוכשר כאן דור נוסף של אנשים שיתרמו להגנה, 7/24, באוויר, ביבשה, על כל המערכות השונות".