'תלפיות' סיימו 3 שנות הכשרה - ומוצאים את הנעלם במשוואת הלחימה

בתום מסלול של כ-3 שנים, סיימו בשבוע שעבר 55 'תלפיונים' את ההכשרה, שכללה בין היתר קק"ץ בבה"ד 1, ולימודי תואר בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב. 

כעת, כל אחד ואחת מהם, עתיד לספק מענה טכנולוגי לבעיות ביחידות השונות בצה"ל ובמערכת הביטחון, וחלקם אף ישרתו כלוחמים ביחידות קרביות - לפני שיפתחו פתרונות המותאמים במיוחד לאתגרים הייחודים שלהן. וכמי שעברו חלק ארי של המסלול בזמן מלחמה רב-זירתית, יש להם כבר כמה רעיונות.

מיום הקמתו, לפני 47 שנים, מופעל פרויקט 'תלפיות' תחת בית הספר לפיקוד ומנהיגות של חיל האוויר, יחד עם מפא"ת והאוניברסיטה העברית בירושלים. "ידע ריאלי מעמיק, לצד היכרות עם השטח ויכולות פיקודיות גבוהות, מייצרים מערכות מדויקות לשדה הקרב", קובע רס"ן ל', מפקד התוכנית, "ככל שמבינים יותר טוב את הצרכים המבצעיים, ואת האתגרים היום-יומיים של הלוחם בקצה, ככה יודעים מה נדרש - והפיתוח נעשה רלוונטי יותר לצרכן שלו".

ניקח לדוגמה את המוצר המוכר ביותר בו התוכנית לקחה חלק בפיתוח - כיפת ברזל. "כדי לייצר מאפס מערכת מסוג זו נדרשת הבנה עמוקה גם בפן המבצעי, המודיעיני והטכנולוגי, בלי לדבר בכלל על הבנת השטח בצורה עמוקה למדי", מפרט המפקד.

במחזור הנוכחי, כפי שהוא משתף, נרשמה עלייה במספר הבוגרים שפנו למסלול ה'מבצעי', בעקבות המלחמה: כ-10 תלפיונים בחרו בו, המהווים בערך 20% מצוערי התוכנית כולה. גם במסלול ה'טכנולוגי', מעיד רס"ן ל' ניכרה מוטיבציה גבוהה להשתבץ בתפקידי מפתח - ובפרט בתחום מיצוי המידע. "זיהינו עניין של החניכים והחניכות בעולמות ניתוח המודיעין, ובעיסוק בשאלה איך מוצאים את המחט בערימת השחת, שהיא 'ידיעת זהב' בהר המידע שצה"ל מעבד".

סגן צ', בוגרת טרייה של התוכנית במגמת מדעי המחשב, התמקדה בדיוק בנקודה הזו. "כיוון שהתגייסתי לתוכנית עם תואר במתמטיקה ומדמ"ח, כבר בהתחלה עבדתי עם חניכי שנה ב' על הפרויקט הטכנולוגי שאנו נדרשים להעמיד", היא משתפת, "פיתחנו תוכנת ניתוח מודיעין חזותי. המוצר עדיין בשלבי פיתוח, ואנחנו מאוד מצפים ליום שבו הוא יתמבצע". 

מן הסתם, למלחמה הייתה השפעה רבה גם על מהלך ההכשרה עצמו. ב-7 באוקטובר, המחזור ה-44 היה בעיצומו של קורס הקצינים. סגן ע', בוגר תואר בפיזיקה, היה אז במגמת 'להב' הקרבית, והוקפץ כבר באותו בוקר לעוטף, לצד חברים נוספים לתוכנית.

"המ"פ הוביל אותנו בין הקיבוצים, חילצנו אזרחים וטיהרנו אותם ממחבלים", הוא משחזר, "התחלנו באופקים, המשכנו לנירים ולעין השלושה, עד שהתמקמנו במסלול, ואיבטחנו את היישוב לאורך השבוע שאחרי המתקפה". 

באותו זמן, חלחלה בו ההבנה כמה חוסן נדרש ממפקד בשעת חירום: "אתה פתאום קולט את רמת האחריות שיש לקצין קרבי בשטח, ועוד על הדבר החשוב ביותר - חיי אדם. הייתי צריך להבין תוך כדי תנועה איך אני תופס פיקוד בסיטואציה מורכבת כל כך, ושומר על קור רוח".

לדבריו, המעבר מהפעילות המבצעית להכשרה השוטפת, היה מאתגר במיוחד: "יש מלחמה - ורצינו להיות שותפים ולעזור בזמן אמת, ולקח זמן להתאקלם בחזרה ללימודים, למסלול ה'רגיל' של התוכנית".

תוך כדי, ולאורך השנתיים האחרונות, השתלבו גם ה'תלפיונים' החדשים ביותר בפרויקטים טכנולוגיים שונים, מה שהקנה להם הזדמנות לתרום למאמצים הקיימים. "לשמחתי, נשלחנו למגוון יחידות כדי שנוכל לעזור בזמן אמת, גם אם זה לתקופה קצרה בלבד", מספרת סגן צ'.

"אני סופחתי לחמ"ל נעדרים בפיקוד העורף, שהיה אחראי על מעקב אחר מצב הנעדרים בתחילת המלחמה, ועל תיווך המידע הרגיש הזה למשפחות, למשרדי הממשלה ולצה"ל". התפקיד של צ' בכוח היה לתת מענה טכנולוגי לכל הפעילות, ולייעל אותה שוב ושוב. 

"למדנו המון מההתנסות המבצעית הזו - היא נתנה 'בוסט' משמעותי למוטיבציה שלי להשקיע, ללמוד ולהעמיק את ההבנה והידע שלי - כדי שבעתיד אוכל להשפיע ולתת את חלקי בצורה הטובה ביותר. אני רואה את זה בתור השקעה לטווח הרחוק", מסביר סגן ע' בפשטות.

ולמרות הניסיון הארוך שלו, גם למפקד התוכנית היו לא מעט גיאיות לעבור באותה תקופה יוצאת דופן. "היה מאתגר להוביל את החיילים והחיילות המוכשרים האלה בזמן המלחמה. כולנו ידענו שיש ליחידות שהגענו מהן יותר עבודה מתמיד. ובכל זאת - אני מרגיש שההכשרה הזאת היא אחד הדברים המשמעותיים שיכולתי לתרום בהם". 

"לצה"ל יהיו אתגרים גדולים גם בעתיד, וגם להם נצטרך לספק מענה. אם נדאג בהווה להכשיר את האנשים המתאימים, נדע גם בעוד 5-10 שנים להתמודד ולהכריע את האויבים שלנו, ולשמור על עליונות טכנולוגית".