יב"א 509 רואים את התמונה הרחבה - גם הרחק מתא הטייס

מטוס קרב חולף מעל חומת עשן, מסוק חילוץ ממתין באוויר, על הקרקע לוחמים מחלצים פצועים תחת אש. במקביל, קילומטרים רבים משם, במכלול הבקרה, שאון העבודה לא פוסק: בקרים בסרבלים גוהרים מעל מפות דיגיטליות, מנחים בקשר את הכוחות ומכווינים צעד אחר צעד את הפינוי.

אלה אנשי יב"א 509, יחידת הבקרה הדרומית של חיל האוויר, הידועים גם בכינוי "אבירי הדרום". מבסיס קטן בהר אריכא, לא רחוק ממצפה רמון, הם מקבלים החלטות שמשפיעות על כל כלי האוויר במרחב. מליווי מטוסי קרב לתקיפה ביעדים קרובים ורחוקים, דרך ניהול תעבורת הכלים, זיהוי טילים ועד לתיאום חילוץ תחת אש.

סא"ל (במיל') י', בקר אוויר, אומנם משרת כבר 25 שנה ביב"א, אבל מודה שכל משמרת במכלול עדיין אינטנסיבית. "לפעמים זה כמו לנסות לחבר חלקים בפאזל מורכב", הוא צוחק, "רגע אחד אתה מזניק כלי לתקיפה, ושנייה אחר כך מוביל מסוק לכוחות שזקוקים לסיוע מיידי. הכול מתנהל בזמן אמת".

בשטח, כל גורם, בין אם מדובר בטייס או מ"פ על הקרקע, רואה רק חלק מהתמונה. אבל דרך המסכים ביב"א - הכול נראה ברור: "אנחנו כאן כדי לייצר ביניהם שיתוף ולמנוע חיכוכים או עיכובים קריטיים. נקודת המבט העילית, מספקת לנו את היכולת לבצע גם 'זום אאוט' ולכוון את הכוחות לנ"צ המדויק והבטוח ביותר".

פינוי דורש מספר כלים: מסוק חילוץ, כטמ"ם ולעיתים גם מטוס קרב. מדובר באופרציה מורכבת שצריך לתכלל עד לדקויות. ואת זאת, באמצעות המכ"מים - מבצעים הבקרים והבקריות. אחד האירועים הזכורים לו הוא פעולת חילוץ חודשים ספורים לתוך המלחמה, במהלכה זוהתה חוליה המתקרבת ללוחמים מאחור.

"בעוד ה'יסעור' מתקדם לכיוון הנפגעים זיהינו איום מיידי שמסכן את הכוחות שלנו על הקרקע", במקרים כאלה, הוא מסביר, חלוקת העבודה ברורה: "בקר אחד נשאר בקשר ישיר מול המסוק ומורה לו לסגת, בזמן שעמדה אחרת מזניקה מטוס קרב שיסכל את המחבלים. שנייה עוברת, פיצוץ ברור נשמע - כעת התנאים לפינוי הושלמו. אפשר לצאת לדרך".

והעבודה שלהם לא מסתיימת שם: "אנחנו נלווה את המסוק עד ליציאה מטווח האיום, וגם נעביר מידע ראשוני על הפצועים לבית החולים הרלוונטי. חותמים אירוע - רק אחרי שהם פונו לשם בשלום".

כמובן שהיב"א, כמו כל יחידה חיל אווירית שמכבדת את עצמה, מקפידה לבצע תחקירים מדויקים. כך הם עושים לאורך מאות פינויים מפרוץ המלחמה. "כבר ברגע בו הטייס נוחת וכולם מסדירים נשימה - מתחיל התחקיר", מדגיש הבקר, "אנחנו חושבים איך לשפר את דרך הפעולה שלנו. למדנו המון לאורך הלחימה, הצלחנו לקצר את זמני ההגעה, למנוע עומסים ולזהות צווארי בקבוק מבעוד מועד - כך שזמן הפינוי ירד משמעותית. וכל דקה כזו הרי יכולה להיות ההבדל בין חיים ומוות".

תמונת ארכיון

גם חשיבות פעילות היב"א כמגשרת בין כוחות האוויר והקרקע, התחדדה עוד ועוד בכל יום של לחימה. "בעזה, בה אנחנו מנווטים עשרות כלים מעל הרצועה בכל רגע נתון, הבנו היטב שהכלים בשמיים והלוחמים בשטח לא פועלים זה לצד זה, אלא יחד. בלתי ניתנים להפרדה ממש כמו ברק ורעם. ולנו, כחוליה המקשרת, יש חלק גדול בזה - כאן מרכיבים תמונת מצב, מזניקים כלים ובונים לוחות זמנים, כדי שהכול יתקתק כשורה".

בשלב הזה אנחנו נפרדים, וגם כשאני מתרחק מהבסיס לאורך הכביש המתפתל, אורות המסכים המהבהבים עדיין מרצדים בעיניי. ובפעם הבאה שאחלוף בדרך למצפה רמון על פני הכדורים הלבנים ששוברים את הנוף המדברי, אדע שיש מי שמבקר 7/24, ומה קורה בפנים - ועכשיו גם אתם.