הגענו למקום שבו 'רואים' ב-3D כל תקיפה - עוד לפני שקרתה
מאחורי דיווחים על תקיפות אוויריות, רחוקות וקרובות כאחד, מסתתרת יחידה שעושה חשבון עד אחרון הפיקסלים. בעזרת איסוף תמונות לווין, פיתוח הדמיית 3D, בחירת חימוש וזוויות גישה, קובעים אנשי השט"ל אם נקודה על המפה - תהפוך למטרה ברת ביצוע. גם אם מדובר בחלון המזרחי בקומה החמישית
בין אם בלב רצועת עזה או ביעד מרוחק יותר במזה"ת, כל תקיפה אווירית מתחילה בנקודה אחת המסומנת על מפה. ולפני שזו מוצהרת כמטרה, היא עוברת מסע ארוך שכולל סדרת הדמיות, התאמות חימוש במטה המבצעי ותצפיות שמטביעות את החותמת הסופית - ואפשר לצאת לדרך.
התהליך המקדים אותו הזכרנו, חונה אצל יחידת שט"ל, הפועלת תחת להק המודיעין בחיל האוויר. אנשיה הם אלה שמייצרים את המודיעין החזותי לכל יעד ומטרה בשביל לוודא שכל חימוש - יגיע לנקודה המדויקת.
זה מתחיל מקבלה ואיסוף נתונים על המיקום שנבחר. תצלומי לוויין, כלי טיס שתיעדו את הנקודה, מודיעין אותות (סיגנטי) ומודיעין גלוי הם רק חלק מהאמצעים שמרכיבים את התמונה הגדולה. ועל בסיס אלו, בונים בגף מטרות בשט"ל את ה'מפה' הראשונית.
החיילים והחיילות נדרשים לענות על מספר שאלות קריטיות: האם זה המבנה או התשתית ה'מדוברת', האם ניתן להתאים לו חימוש מדויק, ומה יהיו התוצאות המבצעיות וההשלכות האפשריות. מכאן, אם התשובות ברורות - עוברים לשלב התכנון.
"אם קיבלנו, למשל, משימה להגיע לחלון המזרחי בקומה החמישית בעקבות אינדקציה על יעד טרור, וזאת מבלי לפגוע בשאר הקומות, אז אנחנו בוחרים את הדרך היעילה ביותר לעשות את זה - אחרי ניתוח כלל המשתנים", מספרת סרן א', מפקדת גף מטרות.
ואז מגיע החלק הטכני, שדואג להדגים את אופן התקיפה באמצעות 'פוטוגרמטריה' ו'סטריאוסקופיה'. בואו נפשט את זה: הכוונה היא שבעזרת מספר תמונות בזוויות שונות, ניתן לבנות תשתית תלת מימדית, המאפשרת למדוד מרחבים, גבהים, ונפחים בדיוק של מטרים בודדים. וכאשר נדרשת רזולוציה גבוהה יותר של המטרה, דואגים להשיג מקור נוסף ליצירת התמונה הרצויה.
היתרון המשמעותי בתשתית, הוא שבעזרתה ניתן להגיע ליכולות דיוק מאוד גבוהות באמצעות שימוש מותאם בשלושת הצירים - אורך רוחב וגובה. ובעצם, לדמות את התמונה שהחימוש יראה לפני הפגיעה.
ומכאן, הטייסות השונות מקבלות את ההנחיות לחימוש שנקבעו באמצעות ההדמיה שבנו. "אנחנו פועלים באופן רב-זירתי", מבהירה סרן א', "ביום אחד, הצוות שלי יכול להיות 'מפוזר' בין יעד בעזה, תשתית טרור בסוריה ודירה מופללת בלבנון. וצריך להבין, לכל פגיעה בחלון או קיר נדרשת קביעת מסלול המותאמת לסביבה החיצונית".
אחת הסוגיות שהתפתחו באופן משמעותי לאורך המלחמה, היא זיהוי ותכנון תקיפות נגד תשתיות תת-קרקעיות. "עלתה פה מורכבות - השאלה היא איך מצליחים למקם בצורה מדויקת תשתית כזאת. אנחנו עוסקים במודיעין חזותי, ואלו מטרות שאי אפשר לצלם בדרכים הרגילות", היא מספרת, "הניסיון הקנה לנו דרכים יצירתיות לתקוף את המטרות בצורה חכמה, בעזרת סיוע של ידע הנדסי. גם אם מדובר בחדרים או פירים שלא תמיד נראים בצילום שטח חיצוני".
גף נוסף בשט"ל, עוסק בתחום העליונות האווירית באיראן. "אנחנו גוף המודיעין החזותי האמון על מעקב אחר מערכות ההגנה האווירית של האויב", אומר לי סרן א', מפקד הגף, "יש בידינו מאגר של יעדים שאנחנו מכירים שבהם האויב פועל, וצופים עליהם במטרה לנטר כל פעולה. יש לא מעט זיהוי חריגות, בדגש אחרי מבצע 'עם כלביא', בין אם במערכת ששינתה מיקום, או אמצעי הגנה חדש של האויב. כל אלו עלולים באופן ישיר להשפיע על נתיבי הטיסה שלנו לתקיפות - ומחייבים אותנו לספק מענה מהיר".
ואם קורה מצב שמערכת של האויב צריכה להפוך למטרה באופן מיידי, לגף עליונות יכולת לתכנן תקיפה מהירה - מבלי לוותר על הדיוק: "אנחנו פונים מיד לחדר שלידינו, שם פועלים אנשי גף המטרות. וביחד, תוך זמן קצר, אנחנו מנטרלים את היעד".
"כל תקיפה אווירית, מלבד סיוע מיידי של מסק"ר לכוחות, עוברת אצלנו בגף המטרות", סרן א' מבהירה. "לפני מבצעים גדולים, יצאו מכאן פעילויות שתוכננו לפני חודשים, אבל לא מעט פעמים מדובר בתהליך שקורה תוך זמן קצר. החיילים שלי יודעים שלפי הפעולות שלהם, משימה קרובה או רחוקה - תצא לפועל בהצלחה".