איך הופכים ממלש"בים - למכונאים המוטסים הצעירים ביותר בחיל האוויר?

בסרבל ירוק, ועם קסדות טיסה על הראש, צעדו לעבר שורת המסוקים ארבעה אנשי עזר צוות אוויר רגילים למראה. במבט ראשון ניתן לחשוב אולי שמדובר בטייסים או בנווטים, אך למעשה מדובר במכונאים מוטסים - שלושה מהם מהצעירים ביותר בחיל האוויר, וזה לא ההישג היחיד שלהם. 

מבין כלל המכונאים המוטסים הפזורים בטייסות מסוקי הסער של החיל, השלושה הללו הם הראשונים אי פעם שאותרו מראש לתפקיד, ובוגרי המסלול הייעודי החדש שהכשיר אותם מהר מבעבר ובצורה הטובה ביותר.

הם התחילו בסדרת מיונים עוד בתקופת לימודי ההנדסאות, לאחר מכן התגייסו, עברו טירונות והכשרת מכונאים ביחד, המשיכו לגף טכני בטייסת מבצעית לשנה של התמקצעות קרקעית, עד היציאה לקמ"מ (קורס מכונאים מוטסים) שאורכו תשעה חודשים, בסופו הוכשרו גם כלוחמי חוד.

"עד עכשיו, מכונאים מוטסים צברו ניסיון במשך שנתיים ואפילו שלוש בטייסת לפני שהתחילו את ההכשרה", מסבירה סמ"ר א', שמסיימת כעת את הקמ"מ, "אנחנו, לעומת זאת, ידענו מרגע הגיוס שאנחנו צריכים ללמוד את המקצוע כמה שיותר מהר ומדויק". 

"היינו חייבים להוכיח שאנחנו יודעים ללמוד, לעבוד ושאנחנו באמת רוצים את זה", היא נזכרת, "אומנם יועדנו לצאת לקמ"מ - אבל אף אחד לא הבטיח לנו שזה בטוח יקרה. כשהגענו לקורס הבנו שבאוויר הכול מתאפס - לא משנה כמה ידע צברת על הקרקע, מרגע שהמסוק נוסק כולם באותה נקודה".

גם סמ"ר י', שסיים כעת את הקורס, מדבר על שני מקצועות שונים שהולכים יד ביד: "התפקיד של מכונאי מוטס מתחלק לצד טכני, של טיפול במסוק ותיקונו, וצד אווירי של פיקוד על תא המטען וכל מה שנגזר מכך". 

מיד הוא ממשיך ומסביר בצורה מעוררת השתאות את מתארי הטיסה והמשימות שהיה עליו ללמוד לבצע במסוק. החל מהשת"פ עם הלוחמים או צוות 669 שנמצאים בתא המטען, דרך הכוונת המסוק בזמן חילוץ ושימוש במנוף הצלה ועד הפעלת מערכותיו בעת טיסה באבק או בסופה. בנוסף ללימוד התו"ל בגיחות ובסימולטורים, סמ"ר י' וחבריו בקורס עוברים סדנאות שמכינות אותם לרגעי האמת, לדוגמה קבלת החלטות, עבודת צוות והתמודדות עם כישלון ומראות קשים.