מפקד אגוז חושף עוד פרטים על השמדת מפקדת חיזבאללה - רכס עלי טאהר

סא"ל מ', מפקד יחידת אגוז של חטיבת הקומנדו, יצא בסוף השבוע שעבר מהסבך של רכס 'עלי טאהר', בסיומו של מבצע אינטנסיבי וארוך בתוואי התת קרקעי שהתחבא בעומקו - והגיע לחורשה שמקיפה את מחנה בית ליד, כדי לספר לנו על זה לעומק.

"בשביל להבין בצורה הטובה ביותר את שלושת החודשים האחרונים, אני אחזור אפילו קצת יותר אחורה", הוא פותח. "עוד לפני תחילת 'שאגת הארי', נכנסנו לרצף של מבצעי קומנדו ממוקדים, במרחבים מורכבים, בעומק השטח, ובהרכבים קטנים. כל אלה רק התעצמו אחרי תחילת המבצע - והניחו את התשתית לתחילת הפעילות שלנו במרחב". 

עם השתלטות צה"ל על הבופור, השלב הבא היה ה'המשך' שלו - רכס עלי טאהר. "כבר מההתחלה היה לנו ברור שזה היעד", קובע מפקד היחידה, "השטח שמקיף אותו, התשתית שבתוכו, המאפיינים והחשיבות האסטרטגית שלו עבור חיזבאללה - הן טקטית והן סמלית".

בתוואי משתמשת יחידת "באדר" של חיזבאללה, שאמונה על הפעילות בכל האזור הדרום-מערבי של לבנון. את המנהרות האלה, אפשר להקביל ל'קריה' שלהם - כפי שאמר מפל"ג יהל"ם. 

ואז, לפני 3 חודשים, הגיע הרגע המתאים - והמבצע החל רשמית. "נכנסנו למערכה מורכבת מאוד מבצעית, בעיקר במיומנות ולוחמת הפרט הנדרשת. זה כלל תחבולות שביצענו נגד האויב, בחשאיות גמורה, לאט לאט ובקטלניות", מכריז סא"ל מ'.

הם התפצלו לצוותים מצומצמים, והחלו להשתלט על השטח הסבוך מסביב לרכס. בכל פעם מתקדמים טיפה: משתלטים על עוד נקודה, משמידים עוד אמל"ח, ומחסלים עשרות מחבלים. 

"לאט לאט השמדנו את מצבורי הלוגיסטיקה שלהם, את המצלמות הרבות שהיו להם שם לצד המטענים שהשאירו בדרך", מתאר מפקד היחידה, "הם לא שמו לב, או לא הבינו כמה אנחנו קרובים: המים הלכו והתחממו, עד לכדי רתיחה - וסגרנו עליהם".

לאחר כיתור המרחב והסגירה על הפירים, כוחותינו נכנסו לתוואי והחל סריקה חשוכה. בפנים, היו מחבלים כלואים, אותם חיסלו הלוחמים. "היה שיתוף פעולה משמעותי, איכותי ויוצא דופן עם יחידת יהלֹ"ם, מגלן, ושותפים רבים נוספים שאני לא יכול לפרט עליהם", הוא קובע, "השתמשנו בערך המוסף של כל כוח, ויצרנו שלם שבאמת גדול מסך חלקיו".  

לדבריו, כחלק מכיתור הרכס, הלוחמים "צדו" את האספקות שהוציא האויב למערכת התת-קרקע, על ידי העמדת מארבים באורך שעות בתוך הסבך, ותפסו סיגריות, בטריות, דלק, אוכל ומים. בכך, הם ניתקו את קו האספקה של האויב, ולא איפשרו לרחפנים המשנעים להגיע לכניסה לתת"ק ולפירים. 

לבסוף, מחבלי חיזבאללה שהתבצרו בפנים נותרו כמעט ללא ציוד - מה שהיה תמריץ עבורם לנסות ולברוח החוצה, הישר לכיוון כוח צה"ל, שעמד מוכן. 

חלק מהמחבלים נטשו את הנכס המשמעותי הזה, וחלק גדול חוסל בפנים, עם כניסת הכוחות. "הרגנו עשרות מחבלים. בזכות המיומנות הגבוהה של הלוחמים, הם יכלו להגיע למגע קרוב עם האויב, ולחסל אותם בקור רוח. אלה היו מצבים שבהם אתה ממש רואה את העיניים של המחבל מולך - ופתאום, השטח הופך להיות שלך. כבר הכרנו כל סלע, כל מרעול וכל שביל".

לבסוף, לאחר שלושה חודשי פעילות עצימה למדי של מארבים, חקר מנהרות והתקלויות פנים אל פנים, הגיע המבצע בסוף השבוע האחרון לסיום, כאשר הושמדה המערכת כולה. "לחזות בדברים האלה בעיניים", משתף סא"ל מ', "להרגיש את האדמה רועדת ולראות לאחר מכן את ארגז החול שנותר שם, מילאו אותי מחדש בתחושת שליחות עמוקה וגאווה ענקית בלוחמים שלי".