טקס התייחדות עם זכר חללי עוצבת 'הקומנדו'

טקס ההתייחדות השנתי עם זכר חללי עוצבת ‘הקומנדו’ (89) התקיים אמש (שלישי) במודיעין, בראשות הרמטכ”ל, רא"ל אייל זמיר, ובהשתתפות מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, מפקד עוצבת ‘האש’ (98), תא"ל מני ליברטי, קצין חי”ר וצנחנים ראשי, תא"ל עומר כהן, ומפקד עוצבת 'הקומנדו’ (89), אל"ם מ’, ובנוכחות המשפחות השכולות, מפקדי העוצבה ולוחמיה בעבר ובהווה.

נציג המשפחות השכולות ציון סעדיה, אבא של סמ"ר לירן סעדיה ז"ל, אמר: "כולנו כאן, משפחה שחוברה לה יחדיו בברית של דמים וגעגוע, של שליחות ושל גבורה. עשרים שנה חלפו מאז מלחמת לבנון השנייה, מאז היום שבו נפל בננו, לירן, בקרב במארון א-ראס יחד עם ארבעה מחבריו. עשרים שנה הן חיים שלמים. אבל עבור משפחה שכולה, הזמן מקבל משמעות אחרת. אנחנו, שחיים בקריית שמונה, יודעים היטב מה משמעות המילים 'להגן על הבית'. בשלוש השנים האחרונות הצטרפו למשפחת השכול של העוצבה משפחות רבות כל כך. כל אחת מהן איבדה עולם ומלואו. לכל אחד מהם סיפור שהוא רק שלו". 

"אבל כשאנחנו שומעים את הסיפורים, אנחנו מגלים שוב ושוב חוט שעובר ביניהם. הם הגיעו מכל חלקי הארץ ומכל חלקי החברה הישראלית, מהפריפריה ומהעיר הגדולה, מהקיבוץ ומההתיישבות, עם הבלורית ועם הכיפה. פנים שונות, סיפורי חיים שונים, אך שותפות עמוקה באותם ערכים. לוחמים ומפקדים שהיו הראשונים להתייצב והאחרונים לעזוב. אנשים צעירים שהבינו, כל אחד בדרכו, מה פירושה של שליחות. ואנחנו, המשפחות הוותיקות יותר, מקשיבים לסיפורים האלה ומזהים בהם משהו מוכר".

"אנחנו מזהים בהם את לירן ואת חבריו. אנחנו מזהים בהם את נופלי היחידות והעוצבה לדורותיהם. הפנים משתנות. השמות מתווספים. השנים חולפות. אבל הערכים עוברים מדור לדור. ולצד הכאב הגדול, משפחה שכולה לומדת עם השנים שהקשר עם היחידה אינו מסתיים ביום שבו הבן נופל. כבר עשרים שנה שיחידת אגוז הולכת איתנו. מפקדים מתחלפים. לוחמים מסיימים מסלול ומשתחררים. דורות חדשים מגיעים. אבל הקשר נשאר".

הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, נאם: "היום אנו מתייחדים עם מאה שבעים ואחד (171) חללי עוצבת 'הקומנדו' לדורותיה. לפני ימים אחדים ציינו שלוש שנים להתקפת שבעה באוקטובר - היום שבו כשל צה"ל במשימתו העליונה. הוא גם היום שבו התגלו מעשי גבורה רבים של לוחמים, מפקדים ואזרחים, ובכלל כך בלטו לוחמי 'הקומנדו' בסדיר ובמילואים, שהסתערו להגן על היישובים ועל האזרחים. הם נעו קדימה אל מוקדי הלחימה ופעלו בעוז להצלת חיים".

"עקבתי מקרוב אחר הלחימה הזו - הקרב וההכרעה שביצעה החטיבה ברכס עלי-טאהר ייכתבו וייזכרו כציון דרך בהיסטוריה של צה"ל והמלחמה כולה. במשך חודשי הלחימה עמדה לנגד עיני לוחמי 'הקומנדו' המשימה הנעלה להשיב את חטופינו. לחימתו העיקשת של צה"ל והלחץ המבצעי על חמאס הם שהובילו להשבת חטופינו החיים והחללים הביתה. היום, במלאת שנה להשבתם במבצע "שבים לגבולם", אנו זוכרים את רגעי המפגש עם בני משפחותיהם. לצד זאת, אנו נושאים את כאב האובדן ואת זכר הלוחמים שנפלו למען המשימה ולא זכו לראות את שובם".

"אתן, המשפחות, נושאות את זכרם בכל יום, וחסרונם אינו מרפה. יש בכן שהבשורה הגיעה אליהן בשנים האחרונות, ויש שחיות בצילה זה עשרות שנים. אין בידינו לאחות את השבר, אולם חובתנו להמשיך לעמוד לצידכן לאורך הדרך, לחבק ולתמוך. החובה הזאת אינה פוחתת בחלוף השנים. לעד תהיו חלק ממשפחת הקומנדו וממשפחת צה"ל".

מפקד עוצבת 'הקומנדו' (89), אל"ם מ', אמר בנאומו: "בניכם, נופלים ההולכים ראשונה במסע של עם ומדינה, אשר לא שבו משדה הקרב ומהפעולה, היו למורי דרך בעבורנו. מאירים ומזהירים לנו את מעקשי הדרך. את פרקי משנת חייהם אנו למדים. 171 מבני עוצבת 'הקומנדו' נפלו לאורך השנים במערכות ישראל, באימונים ובשגרה. עשרה מהם בשנה החולפת. כל אחד מהם היה עולם ומלואו. עבור משפחתו ועבור חבריו ליחידה. חיילים, לוחמים ומפקדים שאהבו את עמם, היו נאמנים למשימתם, מתוך תחושת שליחות והקרבה ובלב מלא באהבת האדם והארץ".

"לפני חודש ימים סיימנו את משימתנו בלבנון ברכס עלי-טאהר. בעודי פוסע ביניכם בעת ביצוע המשימה, שמעתי את קריאת ה'הנני'. ראיתי אותה במבטכם, חשתי אותה בזיעה שניגרה מכם, וזיהיתי רוח מרחפת מעליכם. משפחות יקרות, עלינו לגדול ולהיות כמוהם, כמו הבנים שלכם, שהלכו בינינו והיו לנו לחברים, מפקדים ופקודים, אך בד בבד גם היו עבורנו דוגמה למי שמגשימים במעשיהם את הערכים בהם האמינו ולאורם הם גדלו. יהי זכר הנופלים ברוך".