איך ממקבלים תפיסת קו באיו"ש לתרג"דים? 931 וסיירת נח"ל כבר יודעים

כחלק מההיערכות של צה"ל לקראת 2026, מקיימות החטיבות תרג"דים במטרה להתכונן לפעילויות אליהן יידרשו. כך, תוך כדי תפיסת הקו באיו"ש, יצאו 931 וסיירת הנח"ל לתרגילים משמעותיים שלא היו כמותם כבר מעל שנתיים. כך הם נראו מעיני קציני האג"ם

19.02.26
איתמר לוי, מערכת את"צ

במהלך השבוע שעבר, החלה חטיבת הנח"ל תהליך כולל בו יצאו לוחמיה לתרג"דים. הראשון, היה 931, ומיד לאחריו הגיעה הסיירת. שניהם התאמנו על יכולות הלחימה שלהם במתאר הצפוני, בעודם תופסים קווים באיו"ש - בשל הדמיון בין הגזרות. שם, רעננו איכויות שונות, ולראשונה גם קיימה הסיירת תרגיל שמערב את האיתנים החדשים.

931

"אנחנו אחרי תקופה מאוד ארוכה של לחימה ברצועה. התרגלנו לאופי הפעילות שם, ששונה משאר המקומות. היה חשוב לנו לעשות מעין 'ריסטרט', במטרה ללטש את היכולות שלנו בגזרה החדשה-ישנה", מסביר קצין האג"ם של גדוד 931, רס"ן ע', "זה התרג"ד הראשון שלנו מזה יותר משנתיים, וזה מרגש שזה קורה בסדר גודל משמעותי ורחב כמו זה".  

באופן עקרוני, התרגיל מותאם ללחימה בתוואי הצפוני, והתרכז בתנועה ללא כלי רכב - מתחילתו ועד סופו. "אבל הוא רלוונטי כמעט לכל משימה שאנחנו עומדים להתמודד איתה", הוא מפרט, "העובדה שאנחנו מנהלים אותו בעודנו תופסים קו, היא אתגר טוב שמשפר את היכולת שלנו להתעסק במספר דברים במקביל".

המעבר מהרצועה הביא איתו מספר שינויים, כמו ההבדלים בתוואי ותא השטח, יחד עם ריכוז ועצימות הפעילות שהשתנו גם הן: "מבחינתנו, תפיסת הקו היא מעין 'תמרון קטן'. היקפו מצומצם יותר, אך שיטת העבודה מאוד דומה. עם תספוקים לוגיסטיים, ועמדות קרביות שמספקות מענה בכלל המרחב על מנת לשלול חדירה".

במהלך השנתיים האחרונות התבסס שינוי נוסף באופן שבו תופסים קווים ביו"ש. "במקום לצאת מבסיסי החטיבה לפעילויות ספציפיות בעומק השטח, היום אנחנו ממש יושבים בכפרים השונים או בסביבה שלהם", אומר קצין האג"ם, "משמע - היה כאן שינוי פאזה של ממש, למצב התקפי בהרבה". 

באימון עברו הלוחמים מנושא אחד לאחר, והתמקדו בדימוי חציית גבול, ובתנועה לעומק שטח אויב. עם ההתקדמות פנימה, באופן הדרגתי, פירקו מערכים שונים של צד אדום, עד שלבסוף הגיעו ללב הפו"ש. שם, היו צריכים לנטרל את המפקדה.

בשלב הראשון, שלחו את כוחות האיסוף החטיבתיים, יחד עם רוכ"ש ויכולות אחרות, לנקודות מסוימות. שם, התחילו לנתח וללקט פיסות מודיעין לפני תחילת התמרון. "לאחר שלמדנו את השטח, התחלנו בהפעלת ארטילריה, מטרות קרב ומרגמות", הוא ממשיך, "כל ההכנות האלו איפשרו ללוחמים לחצות את האזור הסבוך, ורווי בכוחות האויב".

משם המשיכו הלאה, ולאחר שקיבלו משימה מתפרצת, קיימו נוהל קרב חפוז ויצאו לפרק מתחם טרור נוסף בשטח. "בסיום ההשתלטות על הנקודה המדומה, איתרנו מידע מודיעיני שכלל מפות. בעזרתן הבנו את המהלכים הבאים של הצד האדום, וסיכלנו גם אותם", הוא ממשיך.

"לבסוף, הגענו לקרני שומרון, שם דימינו את מבנה הפו"ש של האויב, וקיימנו את האקט המסכם, שכלל תרגולי אר"ן, תצפיות והחברות לחיל האוויר. אותו, סיימנו בצעידה עם אלונקות באורך של כ-6 ק"מ". 

הסיירת

תרגילה של הסיירת התרחש ממש בסיום האימון של 931, אלא שאצלה המוקד לא היה בהכרח על צעידה רגלית, כי אם בשימוש מבצעי בכלי הייחודי להם - נגמ"ש האיתן. מדובר ברק"ם בעל 8 גלגלים, שמסוגל להגיע לכ-90 קמ"ש. 

"יש לו את כל היתרונות של רק"ם. הוא משוריין, ובעל יכולת נסיעה מהירה ממקום למקום כמעט בכל תנאי קרקע", מכריז קצין האג"ם של הסיירת, רס"ן נ', "היתרון שלו מתבטא גם במספר הלוחמים שהוא יכול להסיע - עד 12".  

באימון הם תרגלו בפעם הראשונה בצה"ל כולו, שימוש באיתן במתאר הררי, כאשר השטח צפוף בהרבה, בעל בורות, גאיות, גבעות, שיחים ונקיקים. "הבחנו מה היתרונות והחסרונות שלו במרחב הזה - פתאום יש מקומות שהוא מגושם מדי בשבילם, ואז צריך ללמוד איך לפרוק ממנו בצורה נכונה, או איך להשתמש בו ככלי נייח וממוגן". 

הנקודה אולי החשובה ביותר היא, ששני התרג"דים,שנפרסו לאורך שבוע, היו בעלי משמעות מבצעית רק מעצם קיומם: "בסופו של דבר, אנחנו מדברים פה על גדוד שלם, ועל כל המעטפת שלו. יש לדבר הזה השפעה גם על ההרתעה שלנו במרחב. בעצם, מעבר להכנה של הלוחמים, יש תרומה גדולה גם לתפיסת ההגנה שלנו, והיישום שלה בשטח - הלכה למעשה".