כוונות, אמצעי עמעום, ראיית לילה ועוד. כך השתנה מערך הירי מאז מלחמת לבנון ה-2

השינוי החיצוני אולי לא ניכר לעין בלתי מיומנת, אך ב-20 שנה, מאז לבנון השנייה, כמעט כל מה שמרכיב את הנשק הקל בצה"ל עבר מתיחת פנים משמעותית. 

החל מאמצעי ראיית לילה וכוונות יותר מתקדמות, דרך אמצעי עמעום ועד מערכות אופטיות וכנולוגיות - כל אלו לא היו קיימים לפני שני עשורים, והפכו לחלק בלתי נפרד מהלחימה המודרנית.

"השינוי שעבר מערך הירי שבחטיבת מרום מאז דרמטי, אך עיקר הקפיצה התרחשה דווקא בשנים האחרונות, בעקבות השינויים בשדה הקרב", מציין רס"ן א', ראש מדור מקצועות באמצעי לחימה. במסגרת תפקידו, הוא אחראי על גיבוש התורה המקצועית של כלל האמל"ח, וכן בשיתוף פעולה עם מחלקת אמל"ח במז"י. או במילים פשוטות: איך יורים, למה, כמה, וכיצד בוחנים ומטמיעים אמצעים ויכולות חדשות. 

ואכן, בין לקחי מלחמת לבנון השנייה לאתגרי המלחמה הנוכחית, מערך הירי של צה"ל עוברים התאמות כל הזמן על פי המציאות המשתנה. בין היתר, חווה מספר תצורות ארגוניות: תחילה, היה זה בכלל מדור מצומצם בבית הספר ללוט"ר, שמטרתו הייתה לרכז את ההכשרה בתחום. לאחר מכן גדל לענף, עד שבאפריל האחרון הוכרז באופן רשמי כמערך. 

לצד זאת, וכפי שחווים הכוחות עצמם בשדה הקרב, שינוי משמעותי ניכר לאורך השנים בנשק עצמו: "התמונה היום אחרת ממלחמת לבנון השנייה. אז, מרבית הלוחמים נשאו רובי M-16 עם כוונות ברזל, אחר כך נכנס גם התבור, והיום כלל הלוחמים עברו לרובה סער M4. האחרון שנכנס הוא נוח יותר, בין אם בתפעול שלו או בעזרים החיצוניים".

אבל לדבריו, השדרוגים המשמעותיים ביותר נמצאים דווקא במערכות הנלוות לנשק, כמו הקנה, התחמושת והאופטיקה. "הקנה היום", הוא מדגים, "הרבה יותר איכותי ועמיד. מה שהיה פעם נדיר, הפך היום לסטנדרט".

"אי אפשר להשוות בין הכוונות של היום לאלו של 2006, לדוגמה", רס"ן א' מציג את המהפך המשמעותי, "זה כמו להגיד שטלפון מהיום ומלפני 20 שנה זה אותו דבר. איכות התמונה, הדיוק, חיי הסוללה והאמינות - השתנו כולם". ואכן, אם בעבר הסתמכו בעיקר על כוונות ברזל, כיום כמעט כל לוחם משתמש במערכות אופטיות מתקדמות. 

במקביל, גם היכולת לפעול בשעות החשיכה התפתחה באופן משמעותי. אמצעי ראיית הלילה שהיו בעבר כבדים ומוגבלים, ועם השנים לקלים הפכו, איכותיים ונפוצים הרבה יותר. "פעם הם היו שוקלים כמה קילוגרמים, ובקושי היו בתפוצה. היום כמעט כל לוחם נהנה מיכולות שלא היו קיימות אז", הוא מגולל.

"אמצעי העמעום, המוכרים בשפה היומיומית כ'משתיקים', עברו גם הם קפיצת מדרגה משמעותית", הוא קובע, "המטרה היא לא רק להפחית רעש. העמעם מקל על השליטה בכוח, מפחית פגיעה בשמיעה וגם משפר את התנהגות הנשק בזמן הירי".

אבל השינויים אינם מסתיימים ברובאי: "גם תחום הקלעים עבר שדרוג נרחב, בעיקר בעולמות האופטיקה ואמצעי הזיהוי. לקלע של היום יש אמצעי ראיית לילה מתקדמים, כוונות תרמיות ומערכות שמאפשרות לו לזהות מטרות בטווחים גדולים בהרבה".

לצד הנגב המוכר, נכנסים לצה"ל דגמים חדשים בעלי קליבר גדול יותר ויכולות מתקדמות. "עברנו לדגם שמספק עוצמת אש גבוהה יותר ויכולת טובה יותר מול מבנים וביצורים. ולצד זה, נכנס עוד דור חדש לגמרי של מקלעים", הוא מציין. 

לדבריו, פרויקט 'קטלניות החי"ר', שהחל בשנת 2020, היווה נקודת מפנה משמעותית בתחום: "בו נכנסו הסמנים, אמצעי ראיית הלילה החדשים, הכוונות התרמיות ועוד הרבה יכולות. וכן גם המלחמה האחרונה, האיצה את ההצטיידות והרחיבה אותה גם לכוחות המילואים, שלא בהכרח רגילים לכל השינויים הללו".

"חלק נכנסו בגלל צורך מבצעי, ויש שנוצרו בזכות התקדמות טכנולוגית. אלה מזינים אחד את השני: האיום משתנה, נולדת דרישה מבצעית, הטכנולוגיה מפתחת פתרון, אז האויב מתאים את עצמו ואותו סיכון מתפתח בהתאם".

רס"ן א' מסכם כי המהפכה עוד לא הסתיימה, והשינויים הבאים כבר נמצאים בשלבי פיתוח והטמעה. "אם נשב לדבר שוב בעוד שנה, כנראה שיהיו עוד תחליפים ושינויים. חלק מהמערכות שאנחנו עובדים עליהן היום, עומדות להפוך לסטנדרט הבא של לוחמי צה"ל".