רב"ט ע', לוחם בחטיבת החילוץ, קפץ לזירת נפילה בפעילות ראשונה של גדוד 'ארי'
"רק כמה ימים לפני תחילת המבצע הכריזו על פתיחת הפלוגה שלנו", מספר לי רב"ט ע', בזמן שהוא מדלג בין פעילות בזירת חילוץ אחת לאחרת, "ופתאום, תוך רגע, אנחנו מופעלים בפעם הראשונה, ולא סתם - אלא דווקא במבצע שנושא שם כמעט זהה לשל הגדוד עצמו, 'ארי'".

אלא שעל צירוף המקרים הסימבולי הזה לא היה להם בכלל זמן להתעכב. כמה שעות קודם לכן, רב"ט ע' עוד היה בשמירה, ובשבת בבוקר כבר הכול השתנה. "ידענו שאנחנו מתקרבים לאירוע שקשור לזירה האיראנית, אבל לא ידענו מתי בדיוק, ככה שהאזעקות הראשונות הפתיעו גם אותנו", הוא משחזר.
משם, הכול קרה מהר: תוך דקות עלה על מדים, הכניס ציוד בסיסי לתיק והצטרף לחפ"ק המ"פ אליו הוא משתייך. "אנחנו מהווים בעצם מה שנקרא 'חוליית פיקוד קדמית': זה אומר שאנחנו צריכים להגיע ראשונים לכל מוקד נפילה, ובמקרה של הגדוד שלנו - לכל זירה בצפון, ולתפעל את האירוע".

מאז כבר הספיק לפעול בלא מעט זירות הרס, אבל דווקא אירוע האמת הראשון של הגדוד בחצור הגלילית - שהיה גם 'טבילת האש' הראשונה שלו, הוא שנחרט אצלו בראש במיוחד.
"זה קרה בשלוש לפנות בוקר, כמה ימים אחרי תחילת המבצע", הוא נזכר. "הייתה אזעקה, נכנסנו למרחבים המוגנים, וישר הוקפצנו כחפ"ק בעקבות נפילה באזור. עלינו לרכבים, נסענו לזירה, והבנו תוך כדי תנועה שמדובר באירוע משמעותי. תוך דקות הגענו לשם, ועדיין לא קלטנו עד הסוף מה בדיוק אנחנו הולכים לראות".
מה שנחקק בו באותה זירה היה דווקא הריח: "אתה נכנס למקום עם עשן אדיר ואש שיוצרים ריח חריף של גז, ברמה שאפילו קשה לנשום. אבל למרבה המזל, הטיל נפל בגינה שבין שני בתים. ההדף יצר אומנם הרס משמעותי, אבל לא היו נפגעים בגוף".

ועדיין, הוא מדגיש, הפחד מסביב היה מוחשי מאוד. "האזרחים היו מאוד מבוהלים וחוששים, וגם כאן מתבטא התפקיד שלנו, בתור הגורמים שמרגיעים ונותנים תחושת ביטחון".
הכוח ורב"ט ע' בתוכו החלו לעשות בדיוק את מה שאליו הוכשרו: להיכנס, לסרוק, לבדוק שאין לכודים, להבין אם נשקף עוד סיכון מיידי, ולהתחיל לייצר סדר בתוך הכאוס. ואז, הוא מודה, נחתה ההבנה של גודל האירוע - והמשא שעל כתפיו: "לוקח רגע לקלוט שהפעם זה אמיתי - יש אירוע, ואתה הוא זה שמתפעל אותו, מנהל את הזירה, ויש לך את האחריות הבלעדית כמעט, להיות הראשון שמגיע לעזור".

וגם אחרי שהזירה התייצבה והסריקות הושלמו, מבחינת רב"ט ע' ברור שזו רק ההתחלה, ויותר מזה - שמשהו בגדוד כבר הספיק להשתנות. "מאותו רגע, בעיניי, נעשה ב'ארי' מין שינוי כיוון", הוא מעיד בגאווה, "אם עד אז בעיקר תרגלנו מבצעיות בתיאוריה - שם פגשנו אותה בזמן אמת, וביתר שאת".
