סמ"ר ד' צילמה את השנה מעיניי לוחמי ולוחמות החילוץ

בין צרורות הירי במטווחי בא"פ לכיש, באימון גדוד "קדם" בחטיבת החילוץ לעליית קו חדש, אני מזהה לוחמת אחת שנושאת על כתפיה שתי רצועות. מכתף אחת תלוי רובה M16, ומהשנייה מצלמת פילם ישנה.

"בן הזוג שלי קנה לי אותה ביום ההולדת האחרון", מספרת סמ"ר ד', "הכרתי אותו כאן בפלוגה, אבל הוא כבר השתחרר. מאז, אני מביאה איתי גם את המצלמה לכל גזרה שאנחנו תופסים".

גדודי החטיבה תופסים קו חדש כל מספר חודשים. המשימה אומנם משתנה מגזרה לגזרה, היא משתפת, אך האופי דומה: מעצרים, מארבים, משימות אבטחה והגנת היישוב. ולפני כל קו, הלוחמות והלוחמים נכנסים לסדרת אימונים, שמכשירה אותם לשטח הבא בו יפעלו.

"כולם יודעים שאני מצלמת, זה התחביב שלי", היא מחייכת, "אבל אף פעם לא יצא לי לדבר על התמונות עצמן". וזה מובן. החברים לגדוד אולי היו שם איתה, אך כעין שלישית, הצילומים האלו מראים הצצה לשנה בפלוגה, ולתמונה שמצטיירת – כשלוחמת בט"ש מחזיקה מצלמה.

רמאללה, 2024

"אנחנו קוראים לקו 'רמה'", מסבירה לי הלוחמת, "ולדעתי, זה הקו הכי מעניין שתפסנו. כשאני צריכה להסביר מה אני עושה בשירות, זאת הדוגמה. ב'רמה' עוברת הכי הרבה תנועה". 

"בעיקר עושים שם מעצרים בצ'ק פוינט ובמחסומים, ומאבטחים אותם מפני הברחות וחשודים שנכנסים ויוצאים, ולפעמים יש פעילויות מבצעיות שנמשכות ימים ארוכים".

אורים, 2024

"במהלך המלחמה היינו קופצים למשימות בעזה. בעיקר אבטחנו הקרסת מבנים, כדי לחשוף פירים ולהשמיד מפקדות חמאס", משחזרת סמ"ר ד'. "בכל פעם כזו, נערכנו לפעולות חילוץ. זאת לא הפעילות השגרתית שלנו, ובטח שזה לא דבר שכל חייל חווה בשירות שלו".

הפלוגה התמקמה במוצב 'אמיתי', סמוך לכניסה הדרומית לרצועה. "זה היה מחנה קטן, והמשימה הייתה זמנית - ממש שברנו שגרה כשתפסנו את הקו הזה, והרגשנו שאנחנו עושים משהו גדול מתמיד".

תרקומיא, 2025

"צילמתי את התמונה הזו ליד יישוב תלם. זה מקום מהמם", אומרת הלוחמת, ומראה לי את התצלום. "היינו בקשר שוטף עם הרבש"צים של היישובים בגזרה, ועם דמויות חשובות בקהילה המקומית. הם היו מדברים איתנו הרבה, והיו ממש חברים שלנו". 

"התושבים שם, ובכלל בכל הקווים, עסוקים בחיי היום-יום שלהם", היא מסכמת. "כשאני במשימה, זה התפקיד שלי לספק להם הגנה, וגם תחושת ביטחון. זאת הסיבה שאני עם הווסט, הקסדה והנשק – וזאת הסיבה שאני לוחמת".