ניסינו לעמוד בקצב של בחמ"ס גולני. הצלחנו? תשפטו בעצמכם

תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: אתם אחרי אימון קרב מגע ומטווחים, השמש עוד רגע שוקעת, אבל היום שלכם עדיין רחוק מסיום. בתוך דקות ספורות תעלו על ציוד מלא, תצאו לריצה, תטפסו, תזחלו - ושוב תרוצו. כל זה ברצף אינטנסיבי שנמשך פחות מ-10 דקות.

עבור חיילים רבים, מה שתיארנו כאן הוא שלב ממשי ובלתי נפרד לאורך ההכשרה. מדובר בבוחן המסלול, או בשמו המוכר - בחמ"ס.

זהו מקטע באורך קילומטר וחצי המפוצל לשלושה חלקים: ריצת 600 מטרים, לאחריה ה'מכשולים' אשר מתפרשים על פני 400 מטרים, ולסיום ריצה נוספת של כ-500 מטרים. החיילים פועלים עם ציוד מלא הכולל קסדה, נשק, וסט, חמש מחסניות ושתי מימיות מלאות - משקל של כ-7 ק"ג סך הכול.

הפעם, הצטרפנו לטירוני גדוד 51 של חטיבת גולני, בעודם מבצעים תרגיל המדמה את המבחן האמיתי. עליהם לעמוד בביצוע כל התחנות במסגרת הזמנים - מה שיעניק להם ציון עובר, או אפילו הצטיינות (אם צלחו זאת בפחות מ-7 דקות).

עם שריקת הזינוק, הריצה נפתחת והלוחמים מגיעים במהירות אל החלק המורכב ביותר. לפניהם ניצבים 10 מכשולים - החל מטיפוס על קיר וחבל, דרך שמירה על שיווי משקל בגובה ועד עלייה וירידה מפירמידת בולי עץ. 

"כל מכשול בפני עצמו דורש יכולת מסוימת, אבל האתגר האמיתי הוא השילוב ביניהם בזמן מאמץ רציף", מסבירה לנו סמל א', מדא"גית בבא"ח גולני, "אם לא ישלטו בטכניקה של כל אחד מהם בנפרד - הם יתקשו לעבור את כולו".

הקיר, המתנשא לגובה של שני מטרים, הוא המכשול הראשון במקצה ומהווה את אחד הקשיים המרכזיים עבור הלוחמים - הן ברמה הפיזית והן ברמה המנטלית.

הם מתמודדים איתו שוב ושוב, מתאמצים לעבור אותו ומנסים מספר שיטות שונות, עד שהמפקד מדגים את הטכניקה הנכונה ומסייע לאחרון החיילים לטפס. "כשאתה נכשל כמה פעמים, אתה מתחיל להרגיש מתוסכל ומאבד את האמונה", ממחיש אחד הלוחמים, "אבל הכי חשוב זה לא לוותר לעצמך".

ברגע שהם צולחים את התחנה, ה'דרייב' להמשך כבר ניכר. הם מסתערים קדימה, מכשול אחר מכשול, הרעל שבעיניים רק הולך ומתגבר. "נעמדתי מול החבל וידעתי שאם עברתי את הקיר - אעבור גם את זה, ואתן הכול עד שאסיים", הוא מתאר.

החזרתיות הגבוהה על המסלול במהלך ההכשרה כולה, נועדה להטמיע בלוחמים את היכולות הנדרשות ברגע האמת. "בפעילות מבצעית הם נדרשים למעברים חדים בין ריצה, זחילה וכריעה עם ציוד מלא, מה שמן הסתם משפיע על הדופק", המדא"גית מפרטת, "ככל שיתרגלו יותר, כך יהיו יותר מוכנים ללחימה".

אז איך כל זה עובד בשטח? מאחר והבוחן נמדד בזמן, והוא תנאי הכרחי לסיום ההכשרה, נבנה עבור הלוחמים תהליך למידה הדרגתי הכולל מספר הכנות מקדימות.

בשלב הראשון, הם לומדים לעומק כל מתקן בנפרד, מהי הדרך היעילה לעבור אותו ועל אילו דגשים חשוב להקפיד. לאחר מכן, הם מבצעים מספר תרמ"סים (תרגילי מסלול) המדמים את המבחן המלא. המטרה היא כפולה - לצבור ניסיון מעשי , ולא פחות חשוב, לבנות את הביטחון העצמי הנדרש לעמידה במשימה.

אז רגע לפני שגם אתם ניגשים לבחמ"ס, אספנו לכם כמה עצות שיסייעו לכם לעבור אותו בצורה הטובה ביותר:
1. תתרגלו כל חלק בנפרד. אתם תעמדו בפני מכשולים מורכבים כשהדופק שלכם גבוה. לכן, חשוב להכיר כל מתקן מראש. תתנסו בהם כמה שיותר במטרה להבין מה ה'אסטרטגיה' המתאימה לכם.

2. אל תזניחו את הריצה. תמיד טוב לצאת לריצה, אבל לקראת המבחן תצטרכו להרגיל את הגוף למאמץ ממושך. בסופו של דבר, זה לא מספיק רק לעבור את המכשולים, אם לא תצליחו להשלים את הריצה שאחריהם.

3. תבנו את הקושי בהדרגה. אל תקפצו ישר למים העמוקים. קודם תתנסו בתרגילים בצורה 'נקייה', ולאחר מכן תעלו רמה ותוסיפו את הוסט. תתעכבו על הנקודות החלשות שלכם, ולבסוף תבצעו את הכול מהתחלה עם כל הציוד הנדרש, בשביל לדמות את הבחמ"ס האמיתי.

4. תהיו בטוחים בעצמכם! עבדתם בצורה יסודית וצלחתם את זה באימונים. קחו נשימה עמוקה - וצאו לדרך.