הגולנצ'יקים של 13 חוזרים לחודש האינטנסיבי בציר מורג

חודש עבר מאז שכוחות גולני ו-188 השלימו את כיתור ציר מורג בדרום רצועת עזה.  ביסודיות ואדיקות, עברו הגולנצ'יקים של גדוד 13 בין עשרות איתורים, והלכו עקב בצד אגודל יחד עם כוחות שריון והנדסה, במשך ימים ארוכים ואינטנסיבים, שמתחילים עם אור ראשון ומסתיימים בחשיכה.

"המטרה הייתה יצירת הפרדה מלאה בין חאן יונס לרפיח, ולהביא להכרעת חטיבת רפיח בחמאס על ידי הגדרת מרחב חיץ ברור מעל ומתחת לפני השטח", מתחיל להסביר מ"פ המסייעת, רס"ן ר', "הוחבא במסדרון אמל"ח, והסתתרו בו עשרות מחבלים ופירים - אנחנו פתחנו אותו מאפס וניקינו אותו בצורה מסודרת".

כבר עם תחילת המשימה, הבינו הלוחמים את גודל האחריות שמונחת להם בידיים. "הכול קרה מאוד מהר", משחזר רב"ט נ', לוחם בפלוגה ב', אותו אנחנו תופסים עם חבריו ברענון קצר, רגע לפני חזרתם לפעילות מבצעית.

"כל בוקר יצאנו להתקפה - אחרי לילות ארוכים של מארבים מתמשכים. קיבלנו את המשימה ברגע שנכנסנו לנמ"ר, ויצאנו אליה באותו הרגע. בגלל העומס, מנוחה לא הייתה חלק מהשגרה שלנו".

במסגרת הפעילות של כוחות אוגדה 36 במרחב, חוסלו בין השאר עשרות מחבלים. "לצד זאת, איתרנו והשמדנו תשתיות טרור ששימשו את חמאס בשבעה באוקטובר והמשכנו לפעול לביסוס השליטה המבצעית במרחב", מדגיש רב"ט ע', לוחם באותה הפלוגה, "פעלנו בצורה שיטתית - להסיר איום, להרוג אויב, להשמיד תשתיות, לאתר אמל"ח, למצוא זכר לפירים מסוימים - כל דבר שיכול להיות חיוני ללחימה".

תוך 12 ימים כיתרה הפלוגה המסייעת של גדוד 13 את השטח - כחלק ממאמץ פתיחת הציר. כל מחלקה תחתיה בעלת ייעוד שונה, ויחד הם פועלים בסנכרון ושיתוף פעולה מלא. "מטרתה העיקרית של מחלקה 1 הייתה פינוי פצועים", מתאר המ"פ את חלוקת העבודה, "השנייה היא מחלקת המרגמות, שבמהלך הפעילות הטילה יותר מ-300 פצמ"רים נגד יעדי אויב. והאחרונה היא מחלקת הצלפים שלנו, אשר מדי יום ולילה לוחמיה שכבו במארבים המסובכים".

באחד הערבים בין חאן יונס לרפיח, רשם הגדוד היתקלות שזכורה היטב למפקד הפלוגה: "סיימנו התקפה, וזה היה כמעט זמן שקיעה. אחד הלוחמים בעמדות הקדמיות זיהה 5 מחבלים. ארבנו להם, הם הסתתרו בקסבה מאוד צפופה וברחו ממקום למקום".

"הצלחנו לעקוב אחריהם ולהבין איפה הם מתחבאים", הוא מגולל את האירוע לפרטיו, "לאחר חצי שעה, הטלנו פצמ"ר על הבית וחיסלנו 4 מחבלים. אחד נמלט, אבל הצלחנו לקלוט אותו - ואחרי מעקב צמוד סגרנו מעגל והנחתנו עליו רימון יד".

למרות הניסיון המשמעותי שצברו מתחילת המלחמה, מודים בגדוד שזו אחת התקופות העמוסות ביותר שידעו עד כה. רצף של מארבים, תקיפות - וחוזר חלילה. "אחד מהדברים המשמעותיים שמחזקים אותנו גם כשעייפים וגם כשקשה, הוא הרוח הגבית שאנחנו מקבלים אחד מהשני ומהחברים שנפלו בקרב", מספר המ"פ.

"זה עוזר לנו להמשיך. מאז ומתמיד, רבים וטובים נלחמו כדי להגן על המדינה שלנו ועל אזרחי ישראל. כשנזכרים בהם, ובמה שהם עשו - אנחנו מבינים שהמשימה שלנו היא להמשיך את המורשת שהותירו אחריהם".