אחרי שהיה מורדם ומונשם - אביב חוזר לשקיעות של בא"ח גולני

שבע בערב, 13 באוקטובר האחרון, שעת הארוחה בחדר האוכל של בא"ח גולני. "החיילים שלי היו שלושה שבועות לפני סיום מסלול", משחזר סמל אביב, מי שהיה אז מ"כ של טירוני גולני, "ופתאום שמענו פיצוץ. תוך שלוש שניות בערך קלטנו את האירוע - יש נפגעים ויש סביבנו פצועים מדממים".

כשהבין שכטב"ם התרסק בבסיס, מיד עזר המפקד לתפעל את הסיטואציה הקשה: "כשאתה נמצא שם, צריך לפעול מהר, כי יש כאוס מסביב". בעקבות האירוע נפצעו 61 חיילים וארבעה נהרגו: סמל יוסף הייב ז"ל, סמל עומרי תמרי ז"ל, סמל יואב אגמון ז"ל, וסמל אמיתי אלון ז"ל. 

המ"כ הספיק להעניק טיפול ראשוני למספר נפגעים, עד שגילה שגם הוא נפצע: "נגעתי בצוואר וראיתי המון דם - הבנתי שאין לי הרבה זמן". 

אך באותם רגעים, כשהכול עוד היה בערפל, דבר אחד עמד לנגד עיניו של המפקד: "כל מה שעבר לי בראש היה 'מה עם החיילים שלי'. לא ראיתי אף אחד מהם מאז שנשמע הפיצוץ, ודאגתי להם מאוד". 

סמל אביב פתח בריצה למרפאה, קיבל טיפול ראשוני, ופונה לאחר מכן לבית החולים 'הלל יפה' בחדרה. שם התגלה לו רסיס בעורק הראשי, והוא נכנס לניתוח מסוכן שנמשך 14 שעות. "איבדתי שני ליטר דם, והרסיס שפגע לי בעורק חדר את עצב הפנים", הוא מסביר, "אולי לא שמים לב, אבל צד ימין של הפנים שלי משותק כולו". 

לאחר שהיה מורדם ומונשם במשך יומיים, המפקד התעורר והחל את תהליך ההתאוששות. לאט לאט הבין שלפניו עוד דרך ארוכה. "אתה מתחיל מסע - מסע עם עצמך", הוא קובע בנחישות, "פתאום אתה רואה שקשה לך לנשום, אתה לא מדבר, אתה מחובר עם צינורות, בקושי להזיז את היד אתה יכול". 

למרות האתגר, היעד שלו היה ברור: "מההתחלה ידעתי שאחזור לבא"ח גולני, וכשהמג"ד שלי הגיע לבקר אותי ואמר לי שמחכים לי, החלטתי שלא משנה מה - אני מצליח". 

וכך, בסיום חודש וחצי של אשפוז וארבעה חודשים של טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, סמל אביב הגיע למטרה שאליה כיוון כל הדרך - לחזור לצבא. "אני הולך להיות האחראי על אמצעי הקשר של הפלוגה", הוא מפרט.

"זו סגירת מעגל לחזור לשרת עם אותם אנשים שהכרתי כל כך מקרוב", הוא משתף, אך מודה שהשיבה מלווה בחששות. "לראות את כל החברים והחיילים במחלקה אחרי השיקום זה קצת כמו להתגייס מחדש. אבל מה שמוביל אותי זו הזכות לעלות שוב על מדים - במיוחד אחרי פציעה. זה סוג של ניצחון". 

ולקראת הפגישה המרגשת עם החיילים, באותו בסיס שהפך לו לבית, יש משהו שסמל אביב מצפה לו יותר מכל: "הדבר שהכי התגעגעתי אליו, במיוחד בזמן הזה של השנה, זה השקיעות - הן הכי מדהימות פה בבא"ח גולני".