הצוות הראשון שהכשיר 70 לוחמי גבעתי בפק"ל רחפנים - תוך 4 חודשים

כבר בתחילת המלחמה, השימוש בעולם הרחפנים זינק לשמיים, וחייב למידה ופיתוח מהירים. עד אז, היו בצה"ל תו"לים בודדים בלבד הנוגעים לשימוש באמצעים האלו בזירות לחימה, ואפילו מידע על תפעולם היה נדיר. בהדרגה, גדל והתרחב התחום בשורות הצבא, בעיקר בהובלתם של מילואימניקים שהגיעו עם ניסיון מהאזרחות. 

ארכיון

פתאום החלו להיפתח עוד פרויקטים ויחידות מיוחדות כמו פלוגות התצפית, המתמחות באיסוף מודיעין לחטיבות האורגניות, בית הספר לרחפנות בבא"פ צפון, וההכשרות הייעודיות ביחידות הלוחמות - בדיוק מהסוג שעבר צוותו של סמל ד', לוחם בצוות הרחפנים בסיירת גבעתי, שקלט אותם כפק"ל לכל דבר ועניין. 

"בזמן התמרון, היינו יורדים עם הצוותים האחרים לשטח", הוא משחזר, "הם היו מסמנים לנו מטרות, וביחד היינו מתכננים את דרכי הפעולה מולן בעזרת הרחפנים. בדרך כלל, פעלנו צמוד למג"ד הסיירת וניהלנו קשר רציף איתו תוך כדי אירועים מתפרצים - בקשה לתצפת איפשהו, לתקוף מבנה טרור, לאחוז שטח להגנה על לוחמים, כל סיוע באופן מיידי וישיר". 

ארכיון

יתרונותיהם הבולטים של הרחפנים באיסוף, תצפית, תקיפה והגנה הובילו לכך שעם יציאת הצוות מעזה לפני כחמישה חודשים, התבקש סמל ד' להוביל את הקמת המדור החדש בבסיס גבעתי: "ניצלנו את הרגיעה היחסית בלחימה ואת הניסיון שצברנו, שהיה עוד טרי בראש, ובעצם מיסדנו תו"לים שלא היו קיימים לפני כן". 

התהליך עצמו נבנה מאפס: "הוא כלל הרבה כתיבה, תרגולים, ובדיקות. כל פרט קטן שעזר לנו בשטח, כל שימוש או יכולת שהתגלו שם - את הכול איגדנו ב-50 עמודים מפורטים".

מעבר לחשיבות המסמך עבור הלוחמים המגיעים למדור ללא רקע מעשי, הוא גם מאפשר לצה"ל לנהל שימור ידע טוב יותר בתחום הרחפנים. "זה עולם שמתפתח בצעדי ענק", קובע סמל ד', "לכן קריטי שיהיה לנו אוסף זמין של עקרונות, אותם נוכל 'להלביש' גם על מערכות חדשות שרק עכשיו נקלטות".

16 הלוחמים המרכיבים את הצוות, נמצאים בחיפוש מתמיד אחר רחפנים חדשים או פיתוחים ושיפורים שנוגעים לאלה הקיימים. כך, למשל, גילו את הרחפן 'המתאבד' שפיתחו מז"י והחט"ל - ה'עטלף', עליו הם מעבירים הכשרה ממש בשעת הביקור שלנו. 

ארכיון

"'העטלף' מאופיין בפשטות טכנולוגית יוצאת דופן ביחס לשוק העכשווי", פותח הלוחם בתצוגה שנשמעת בהתחלה מעט משונה, "אין לו אף מערכת מאזנת, שום אלמנט שמזכיר 'טייס אוטומטי', ומערכות הניווט שלו מאוד פרימיטיביות". 

הנתונים האלה, שלמראית עין עלולים להראות כחיסרון, הם למעשה מה שמייחד את הכלי ומהווים את היתרון היחסי שלו. בזכות הקלות בה מיוצר ומחירו הנמוך, 'העטלף' מספק יכולת חדישה - להגיע לכל מקום, ולהתפוצץ בדיוק במוקד הנחוץ. 

סמל ד' מדליק מסך, עליו מופיע מה שנראה כמו משחק מחשב. בעזרת אותו הג'ויסטיק בו משתמשים ברחפנים המבצעיים בשטח, הוא שולט ברחפן בתוך הסימולציה, הדומה בדיוק של 90% ל'עטלף'. הלוחמים מתמקצעים בסימולציה הזאת, ולאחר מכן, הופך התרגול למעשי. 

"כאן הם מקבלים את הבסיס הקריטי לתפעול הכלים ולומדים מה היכולות והמגבלות שלו", הוא מתאר, "לאחר מכן, הם יוצאים להכשרה בבא"פ אליקים, ושם מתרכזים נטו בהכשרה הטקטית לשדה הקרב". 

ארכיון

כל קורס אורך כשבועיים, ומתמקד ברחפן אחר בהתאם לצורך המבצעי. "בכל פעם שמסתיים מסלול, הן בגדוד והן בסיירת, מגיעים אלינו עם הדרישה החדשה - איזה כלי צריך עכשיו בשטח, האם להתרכז בתצפית, בתקיפה או דווקא ביכולת נשיאה של אספקה. עד עכשיו עברו אצלנו כ-70 לוחמים".

את התרגולים המעשיים בונים המדריכים על בסיס חוויותיהם האישיות מהלחימה. בין אם זו הטסה במקומות גבוהים עם רוח חזקה, תצפית בראות קשה או תקיפה מדויקת. "בסופו של דבר, מגיעים לפה לוחמים בלי ניסיון קודם, ולכן כל כך חשובים התרגולים המעשיים", קובע סמל ד', "בטח כאשר הם מתבססים על תרחישים שבהחלט ויכולים לקרות גם להם".

לפני שאנחנו נפרדים, סמל ד' מצביע על נקודה חשובה אחרונה - הניסיון. "בסופו של דבר, תמרנו תקופה ארוכה בעזה, וכל הזמן הזה התעסקנו עם הרחפנים. זה שינוי מאוד משמעותי, כשאנחנו, כמאמנים, חווינו על בשרנו את המציאות בשדה הקרב ובקיאים בה. אנחנו יודעים מקרוב מה חשוב ללוחם לדעת כשהוא 'נוחת' בשטח עם הרחפן".