"קרבות מופת לחמנו יחד, סיפורים שהמוח מסרב לקלוט על רעות שנכתבה בדם"
אחיי, גיבורי התהילה. עברנו שנתיים - שהן חיים שלמים. רכבת הרים של רגעי שפל ואובדן, לצד רגעים נדירים של רוממות נפש בלתי רגילה.
לכל הטורים האישיים של המפקדים.

מקרבות הבלימה של 7 באוקטובר בזיקים ובניר עם, קרב הפריצה על ציר החוף, שערי העיר עזה במ"פ שאטי, ג'באליה ורימאל. האונר"א בזייתון, מפקדת המחבלים בשיפא, מעבר רפיח ותל סולטאן, כאמל ע'דואן וליל בריחת המחבלים הגדול. החזרת החטופים במסדרון נצרים, הקרב על הרכס בדרג' תופח, ופאתי העיר עזה - כיכר פלסטין בפעם השניה.
אין נקודה שזחלי הטנקים שלנו לא חרשו בה, אין אויב שלא יכולנו לו, אין נקודה שלא הגענו אליה. במשך שנתיים הפעולות שלנו בלילה פתחו את מהדורת החדשות של הבוקר. קרבות מופת לחמנו יחד, סיפורים שהמוח מסרב לקלוט על רעות שנכתבה בדם. אתם דור של גבורה בלתי נתפסת, ההישגים שלנו נראים לכל עבר וחרוטים לעד בספרי ההיסטוריה של העם ושל המולדת.

אנשי הבוקעים, מתוך השבר קמנו להסתער תמיד ראשונים בקו האש. זכות אדירה וגאווה עצומה הייתה לי להוביל אתכם בקרב. את מחיר המלחמה אנחנו מכירים מקרוב. חברים ומפקדים רבים איבדנו בחולות השממה ובסמטאות הארורות של עזה, 33 חללי הגדוד והצק"ג. הם נשארו צעירים לנצח, עם החיוך והבלורית ועם צדקת הדרך. רבים נוספים עוד שוכבים בבתי חולים במסדרונות השיקום. ניקח אותם איתנו לכל מקום ומקום אליו נלך.
בזכותכם השפלנו את חמאס. רמסנו אותו ופירקנו את היערכותו ברחובות במנהרות ובשדות. בזכותכם החזרנו את החטופים. בזכותכם השבנו את הבטחון לתושבי העוטף, שיכולים לחזור לבתיהם ולא לראות יותר את ערי הרשע מחלונות ביתם.

כעת נתפנה למשימות הבאות - נגן על המדינה שלנו, נשמור על יוזמה והתקפיות, ננציח את יקירנו ונלווה את פצועינו עד שיחזרו לאיתנם. נבנה ביחד חברה טובה יותר, מגוונת יותר ומאוחדת יותר. המשפט "בראש מורם נחזור ממשימתינו, אחרי קרבות רווי דמים, כמנצחים נניפה את דגלינו. אנו הבוקעים", מעולם לא היה מדויק יותר.
גיבורים, עת הניצחון היא עכשיו. גאה בכם ברעות שריונאים.
סא"ל א', מג"ד 52 'הבוקעים' בחטיבה 401