בחזרה לרגעי הקרב האחרונים של סמל ישי אורבך ז"ל מלב רפיח

"גם ברגעיו האחרונים של ישי ז"ל, העקרונות ורוח הקרב לא עזבו אותו. למרות הסיכון תחת האש, הוא רץ חזרה אחורה והגן בגופו על מפקדו וחברו הטוב", כך מתאר רס"ן ד', מפקד הפלוגה של סמל ישי אליקים אורבך ז"ל, את הלוחם שהיה ושופך מעט אור על סיפור הקרב האחרון שלו.

ב-8 במאי, כחלק ממשימת השמדת תוואי הטרור באזור רפיח, באחד מהאיתורים בהם פעלו סיירת גולני וגדוד 605 כחלק מצק"ח גולני, נפל ישי, לוחם הנדסה. 

מי שהיה שם לצדו הוא רב"ט צ', חברו הטוב עוד מימי הישיבה. "אני וישי התגייסנו במרץ 24' והתחלנו שמונה חודשי הכשרה. סיימנו בנובמבר את המסלול ומשם נכנסנו ישר ללבנון. זמן מה אחרי כן, ירדנו לבית חאנון עד הפסקת האש, וב'מרכבות גדעון' חזרנו למבצעים בעומק הרצועה - ולרפיח".

אחרי שעברו בסמטאות רבות, הם הגיעו לשכונת אל-ג'נינה. "זאת הייתה אמורה להיות המשימה האחרונה שלנו, יומיים לפני התאריך המיועד ליציאה שלנו מהרצועה", משחזר צ', "הפעילות הייתה עצימה, פוצצנו יותר מ-100 איתורים בשבוע, וכך גם התחיל היום בו אורבך נפל - כמו כל הימים שלנו ברצועה".

ומשם, החל לתאר לי את זכרונותיו מחברו הקרוב, ואת הרגעים שעדיין מריץ בראשו: "פתחנו את הבוקר ב-07:00 בטיפול בכלים, ושעה אחרי כן יצאנו למשימה. בהפוגות עוד הספקנו לשמוע ביחד שירים. ב-12:30 יצאנו לפעולה נוספת, שאז עוד לא ידעתי שתהיה האחרונה שלנו".

"היו לנו בערך 20 בתים מופללים ביעדי המשימה", מתאר רב"ט צ' את הפעילות, "לוחמי סיירת גולני היו הראשונים שנכנסו ולאחר שטיהרו אותם, הכוחות שלנו היו אמונים על השמדתם. זו הייתה הליכה של כ-700 מטר עד לנקודה, ואז התחלקנו לחוליות - ישי היה הצמד שלי - והתחלנו לצעוד יחד עם המ"כ שלנו".

תוך כדי שמתחילים כבר למלכד את האיתור - ביקשו מהם ולחכות ליד בית מסוים, ולשם יביאו להם את עוד חבלה נדרשת. "המתנו מחוץ למבנה", הוא משחזר, "ופתאום שמעתי פיצוץ מאחוריי, לא דבר מפתיע או לא סטנדרטי בלב שדה קרב, אבל אז - אמרו ש'נפל פצוע'".

"אני נכנס ורואה את המ"כ שלי מדמם ברגלו ואת אורבך רוכן לידו. בהמשך גיליתי שמחבל יצא ממנהרה וירה לכיוונם RPG. בגלל מצבו, המפקד לא יכל לרוץ, ולמרות הסכנה - ישי הגיע חזרה אליו, היה איתו והושיב אותו על הרצפה".

לוחם ההנדסה לא חשב פעמיים, וגם תחת אש, החל במענה הרפואי הראשוני. תוך שניות ספורות החליטו צ' וישי לשים ח"ע על המ"כ שלהם -  ואיך שבאו לקשור אותו על גפו, התפוצץ ה-RPG השני. ישי נפגע ישירות ומותו נקבע במקום.

בעוד שצ', שנפצע קשה, עוד פוקח את עיניו, הוא קולט שהמ"כ שלו מזיז קלות את אצבעותיו ומראה סימני חיים. מצבו, כך מתברר, אנוש. "אנחנו מבינים שהייתה זירה מורכבת, שדרשה גם לאחריה חילוץ תחת אש", משתף המ"פ, "תוך בערך 35 דקות הצלחנו כבר לפנות אותם לסורוקה".

"ישי תמיד היה נעול על הדברים", מספר צ', אחיו לנשק שנמצא כעת בשיקום בביה"ח שיבא, לצד המ"כ של שניהם. "הוא אדם שהבין את הסיטואציה, קרא אותה וידע לתפעל אותה עד הסוף. גם ברגעים האחרונים שלנו יחד ראיתי את החדות שלו. קמתי מהפיצוץ, הסתכלתי מסביבי והבנתי שהוא נהרג - ובאותה חדות שאפיינה אותו התחלתי לסמן ולקרוא לכוח המחלץ לכיווננו".

"ישי ספג את מרבית הפגיעה, ובדיעבד אנחנו מבינים שזה מה שהציל גם את צ' וגם את המ"כ שלהם", משתף המ"פ, "בימים שבאו לאחר מכן היו תחושות קשות מאוד, הפלוגה איבדה לוחם, חבר ואח לנשק. רוח הקרב שלו עברה לכל הלוחמים במחלקה. ראו כמה כל אדם חשוב לו, ושהוא רצה רק להרים את האווירה כל הזמן. וכשאנחנו נשים מולנו מי דמות הלוחם שאנחנו רוצים לפעול כמוהו, נחשוב על סמל ישי אורבך ז"ל".