תרגיל בדופק כזה גבוה לא עשו בביסל"ח כבר שנתיים
בקשר מדווחים על פצועים. הצוותים הרפואיים ממהרים לזירה, ומחליטים ברגע אם לפנות אווירית או לא. שני אמבולנסים עושים את דרכם למנחת מצד אחד, ומהצד השני מסוק מתקרב במהירות - כך נראה תרגיל הפינוי המוסק שנערך בביסל"ח לראשונה מזה שנתיים
בפעם הראשונה מזה שנתיים, התרגיל המוסק של ביסל"ח (828) יוצא לדרך. במהלכו ידמו חובשים ופרמדיקים מתאג"ד 17, תאג"ד 906 ומרפאת החטיבה פינוי פצועים מהשטח במסוק - מהדיווח הראשוני על הפגיעה ועד להמראה לבית החולים.
הכוחות הרפואיים המשתתפים בתרגיל הם לוחמים ולוחמות שנמצאים כעת בחטיבת ביסל"ח - חלקם כרגע בקורס מ"כים ואחרים מפקדים עליו. "אלו צוותים שבמהלך השירות הסדיר שלהם ייתכן בהחלט וכבר פגשו בפינויים מוסקים", מסביר סגן ל', קמב"ץ סיוע בחטיבה 828 ומוביל התרגיל. "הם מתמרנים בשטח, אבל גם אם התנסו באירועים מסוג זה, כנראה שעוד לא עשו זאת בצורה מקיפה כמו מה שאנחנו עומדים לעבור כאן".
שעת הש' - מתחילים
האימון נפתח בדימוי של 'גשם סגול' - ירי ארטילרי אויב. "החיילים שמדמים את הכוח המתמרן עולים בקשר ומדווחים על פגיעה", מסביר הקמב"ץ, "גדוד 17, למשל, מוזעק לפנות 2 פצועים. החובשים מגיעים אליהם ומתחילים בטיפול ראשוני: חבישות, פתיחת ורידים, הנשמה וחיטויים".
אם הוחלט שקיים צורך בפינוי, הם יוצרים קשר עם מסוקים. "אחד הדברים המיוחדים הוא שהצוותים בקרקע נמצאים בקשר ישיר ושוטף מול צוותי האוויר. דקה-שתיים מתחילת האירוע הם כבר קובעים אם לבקש מסוק או לא", הוא מפרט. "משם, כוחות הרפואה מתאמים נקודת מפגש נגישה להגעה מהירה, מעלים את הפצועים לאמבולנסים ומתקדמים לעבר המנחת".
הכול מתרחש בכמה זירות במקביל, כמו באירועי אמת. מרפאת ביסל"ח קולטת דיווחים בצירי הקשר, ועל הלוחמים וצוותי הרפואה לחבור בזריזות לפינויים השונים. "ב-906 מדווחים על 6 פצועים נוספים, והחטיבה מחליטה להצטרף אליהם לתגבור".
מגיעים למנחת
שני אמבולנסים יוצאים מהגדוד לכיוון המנחת הסמוך לבסיס, בעודם מסיעים את הפצועים והחובשים שמטפלים בהם. "זו הייתה נקודת השיא של התרגיל", מציין סגן ל', "טיימינג הוא הרי גורם קריטי בפעולות כאלו. האמבולנסים מגיעים מצד אחד, המסוקים מצד שני - והכול בתזמון מדויק".
בכניסה למנחת, כבר ממתין להם מפקד המדמה ש"ג. הוא מוודא שרק הכוחות שאמורים להיכנס לכאן אכן עושים זאת, ומכוון את האמבולנסים. לאחר מכן הפרמדיק, המטפל הבכיר בשטח, מוציא את הפצועים ומכין אותם לעלייה למסוק: "בסופו של דבר, הוא זה שמחליט מי עולה ראשון לפינוי - בהתאם לחומרת הפציעה".
אך החבירה האווירית מתחילה הרבה לפני הפינוי הפיזי. לקראת המפגש, החובש הגדודי מסביר לצוות המסוק קודם כל את פרטי הנחיתה הטכניים, ואז את מצב הפצועים: "עד כמה הפינוי דחוף, האם מדובר בפצועים קל או קשה, מפונים בכריעה או ישיבה, ואילו הליכים רפואיים הם עברו עד כה".
תמציתיות השיחה, כפי שהוא חוזר ומדגיש, קריטית כמו שהיא מאתגרת. "מצד אחד, אתה רוצה למסור למטפלים את כל הפרטים ולא לפספס דבר. ומצד שני, יש דקות בודדות להעביר את המידע ולהמשיך", הוא משתף, "לכן, בוררים רק את החשוב ביותר".
נוחתים, מפנים, וממריאים תוך דקה
בסוף מגיעים הצוותים ל'מנחית' - נציג אג"מי שמכיר את כל תמונת המצב. "הוא מדבר בקשר עם המסוק, מעביר את כל הנתונים העדכניים ומסביר למסוק איפה הוא עומד לנחות בשטח. תוך פחות מ-60 שניות, הם נוחתים, מעלים את האלונקות ויוצאים לדרך". החובשים מצטרפים גם הם למסוק, אך מעתה האחריות עוברת לידי אנשי הרפואה של חה"א.
וכך התרגיל המוסק הראשון מזה שנתיים מגיע לסיומו. "אחרי תקופה של לחימה אינטנסיבית, חילופי תפקידים, כניסת חיילים חדשים, ולקראת תוכנית הפעולה ההתקפית בעזה, אנחנו רוצים לוודא שהכוחות מגיעים בכשירות הכי גבוהה שאפשר", מבהיר מתכנן האימון. "מכאן, החובשות והחובשים חוזרים להכשרה ולשטח כשהם מוכנים ומדויקים יותר - וזה מה שמציל חיים ברגע האמת".