ביקור בחדר ההנצחה הדיגיטלי הראשון בביסל"ח
בבית הספר למ״כים ולמקצועות החי״ר הסבו את חדר ההנצחה המסורתי לדיגיטלי בעזרת מערכות ממוחשבות ומסכים אינטראקטיביים - שהופכים את ההתייחדות עם זכר החללים למוחשית יותר. "כשהמשפחות השכולות מבינות שאנחנו חיים את הבנים והבנות שלהן, שאנחנו שותפים שלהן ומזדהים איתן ביום יום, זה משנה"
לפני כשנה וחצי התקבלה החלטה להפוך את אולם הזיכרון בבית הספר למ״כים ולמקצועות החי"ר למרכז הנצחה טכנולוגי ואינטראקטיבי. האולם החדש, שנחנך לראשונה ביום ההתייחדות המסורתי עם החללים אשר מתקיים בט"ו בשבט, מציג מסכי הקרנה ומערכת ממוחשבת שמאפשרת למשפחות לצפות ביקיריהם ברגעים משמעותיים במהלך חייהם.
"הכוונה הייתה להחיות את חדר ההנצחה כך שבחזות שלו הוא יהיה מחובר יותר למשפחות ולצעירים", מספר סמח"ט ביסל"ח ומוביל השינוי, סא"ל שי רודברג. "חדר ההנצחה הופך מעתה לפעיל יותר. הוא צריך לתת תחושה נעימה ונגישה, על מנת שנוכל להתייחד ולזכור את החללים באופן מוחשי יותר".
כשסא"ל רודברג מדבר על חדר הנצחה פעיל יותר, הוא מתכוון לכך שהשימוש באולם יהיה לא רק בימי הזיכרון וההתייחדות, אלא באופן שוטף ויום-יומי.
"הכוונה היא להפוך את אולם ההנצחה לשימושי הרבה יותר - בראש ובראשונה לטובת זכרון הנופלים. מפקד שישתמש בו באופן מושכל, למשל לצורך ישיבות וכנסים, ירגיש שמה שקורה בחדר הזה, באווירה שנמצאת בו, הוא מעבר לישיבה או כנס סתמי, אלא המשך של מסורת".
״חדר ההנצחה הופך לפעיל יותר״ סא״ל רודברג, סגן מפקד בית הספר
הטכנולוגיה מחייה את הנופלים
חדר ההנצחה הופך את הזיכרון למוחשי יותר לא רק באמצעות הכתבים המקוריים והמצולמים, אלא גם באמצעות סרטי וידאו ותמונות שמשחזרות באופן הברור ביותר את העבר. כך למשל, ניתן לצפות בדף שעליו נקב אורי אילן ז"ל, שנפל בשבי בכלא-דמשק בשנת 1954, את המילים "לא בגדתי" רגע לפני שקיפח את חייו.
"הסרט מחייה את אורי", מספרת נעמי בילנסקי, אמו של אורי בילנסקי ז"ל, אשר נפל בגבול לבנון בסמוך למלחמת לבנון הראשונה. "הנגישות לחיילים ולמשפחות מאוד חשובה ואנו מוקירים על ההשקעה בנושא. כל כך הרבה מפקדים התחלפו וזה ממשיך להתקיים ולהתפתח. מרגישים שהזיכרון והנופל הם חלק מהיחידה, והמקום שנותנים עבור זה מורגש. רק להגיד תודה"
"לשמוע את הקול של החלל שונה מתמונה קפואה - זה מחזיר לתקופה, לזיכרונות ולא פנטזיות, זה מחזיר לאמת", מספר סא"ל רודברג. " כשמשפחה רואה שיש אפשרות להביא סרט - היא מביאה, וכשהיא רואה את היקיר שלה מדבר זה הרבה יותר חזק".
השינוי הנוסף שסא"ל רודברג מבקש ליצור בחדר הזיכרון החדש הוא באמצעות מערכי שיעור לחיילים בו, בעזרת מצגות וסרטים על הנופלים ועל התקופות השונות. "המיקום לשיעורי מורשת קרב לא היה בחדר ההנצחה עד היום. החדר נפתח גם כדי לעורר השראה בקרב החיילים וליצור אווירה של לימוד וגאוות יחידה".
השימוש היום יומי בחדר ההנצחה משפיע לא רק על החיילים המגיעים אליו, אלא גם על המשפחות. "כשהמשפחות מבינות שאנחנו חיים את הבנים והבנות שלהן, שאנחנו שותפים שלהן ומזדהים אתן ביום יום, זה משנה. אנחנו לא "מסמנים וי" בימי הזיכרון, אלא באמת משתמשים בזיכרון הנטוע".