א' נפצע בעזה, וכשהלוחמים שלו ביקשו שיפקד עליהם שוב - הוא לא התלבט לרגע

את מסעו הצבאי, החל סרן א' בנובמבר 20', כשהתגייס לגדוד 50 של הנח"ל. ממנו, המשיך לקורס קצינים ופיקד על מחלקה בגדוד, איתם תפס מספר קווים - עד שבבוקר 7 באוקטובר, בזמן שהיה בבית הוריו, הבין מיד את גודל השעה והקפיץ את חייליו אל עבר זירות הלחימה בדרום. 

המחלקה שלו ערכה הכנות ממושכות לקראת התמרון הקרקעי ברצועת עזה - שם, הוביל את אנשיו בלחימה עצימה במשימות התקפיות, כשהם מתקדמים לעומק השטח. 

אלא שבחנוכה 23', במהלך פעילות לטיהור מתחם בתי ספר בג'באליה, כשנורה בידו וספג רסיסים בחזה. "פינו אותי לבית החולים ועברתי ניתוח להוצאת הרסיסים", הוא משחזר, "אחריו, התחלתי תהליך של חודשים ארוכים באשפוז מלא, ושיקום יומי לאחר מכן". 

למרות הכאבים, סרן א' ניסה לשמור כמה שיותר על אופטימיות: "כי את הדרך אצטרך לעבור בכל מקרה - אז לפחות אעשה את זה בחיוך".

לאחר כשנה בתהליך ההחלמה, בחר לחזור לצבא - הפעם כמנהל מוצר בחט"ל. "על אף העבודה המשמעותית במטה, הלב והראש נשארו מחוברים לחיילים שלי שהמשיכו להילחם. אומנם הייתי רחוק מהם פיזית, אבל נשארנו קרובים בלב".

ואכן, המחלקה שלו בנח"ל לקחה את הקשר העמוק הזה צעד קדימה: לאחר חודשים רבים מהפציעה, כשאותם לוחמים השתחררו וגויסו לסבב לחימה, הפעם במילואים, הם התקשרו אל א' ודרשו דבר אחד - "תחזור להיות המ"מ שלנו". 

וכך, לאחר בחינה חוזרת של מצבו הרפואי ואישורים מורכבים, הוא סגר מעגל ושב כמפקד מחלקה במנמ"ש (מינוי משני בעת חירום) אל חייליו, שפעלו בדצמבר האחרון בתחום הקו הצהוב.

"היינו בנקודה המשקיפה לאותה נקודה בה נפצעתי שנתיים קודם לכן", הוא משתף, "לראות את המקום ממנו נפרדתי מהחיילים שלי, אחרי שחזרתי אליהם והמשכתי את המסע שלי, ריפא אותי נפשית והחזיר לי את תחושת המשמעות".

לאחר שצבר ניסיון טכנולוגי בתפקידו בחט"ל, השילוב המיוחד בין העולמות הפך עבורו ליתרון עצום בשטח ובפיתוח כאחד: "יש פער מאוד גדול בין התחום הטכנולוגי לבין העולם המבצעי, אבל לחוות את שניהם ולא להיות רק בצד אחד, זה משהו שמאוד עוזר לדייק כלים מבצעיים". 

מתוך תחושת שליחות ורצון להמשיך להוביל, סרן א' יצא לקורס מ"פים ועתיד להיות מפקד פלוגת הפינוי בגדוד. במהלך ההכשרה, הוא ערך סיור בקיבוץ נחל עוז, בו השתתפו לוחם שלו לשעבר, ששרד שם את ה-7 באוקטובר, וחברו הטוב שנפצע אנושות באותו יום: מה שהיווה סגירת מעגל נוספת עבורו. 

מעבר לעוצמה הרגשית, הקורס סיפק לו ערך מקצועי בלתי מבוטל: "השימוש שעשינו בתחקירים ובניתוח אירועים, בדומה לעיסוק הטכנולוגי שלי, עזר לי למקד את צורת החשיבה, לדייק תהליכים מבצעיים ולקחת את הכלים האלה ישירות קדימה לשטח". 

עם סיום קורס המ"פים היום, א' חוזר מיד לפקד על המחלקה שלו, שפועלת בעזה. "אני אוהב את הלוחמים שלי, אוהב את הארץ ותמיד אמשיך להגן עליה. כל עוד יש לי כוח - זו חובה שלי לעשות כמה שאני יכול, עד שלא אוכל יותר".