דני אשר

מלחמת יום הכיפורים מוכרת אצל הערבים כמלחמת אוקטובר, מלחמת רמדאן, מלחמת תִ שרין או מלחמת השחרור ("תחריר" אצל הסורים). המלחמה פרצה בהפתעה מוחלטת לישראל ביוזמת ובהשתתפות צבאות מצרים וסוריה בצהרי יום הכיפורים תשל"ד, 6 באוקטובר ,1973 ב־.13:55

במאמר זה אסקור סוגיה מחקרית בדרך הוצאתה לפועל של תוכנית המלחמה המצרית, שעדיין מהווה סלע מחלוקת בין חוקרי המלחמה השונים: האם התכוונו המצרים להתקדם מזרחה אל מעבר למעברי ההרים
במערב סיני? תקופה ארוכה לא הסתירו המצרים את הכנותיהם למלחמה. תבוסתם ב"נכסה" – מלחמת ששת הימים – הביאה בפעם הראשונה לאובדן אדמה ערבית־מצרית ולסגירתה של תעלת סואץ למשך זמן רב.

כמו כן היא פגעה בכבודה של מצרים ושל צבאה. עוד בימי שלטונו של נאצר הוא קבע את המושג ש"מה שנלקח בכוח יוחזר בכוח". משכשלו כל ניסיונות התיווך והפשרה בתקופתו של סאדאת, לא נותרה למצרים ברירה אלא לפתוח במלחמה.