יסודות 5 - הגיליון המלא

מלחמת יום הכיפורים הייתה ועודנה אירוע מעצב וחשוב ביותר בתולדות ישראל. המחלקה להיסטוריה בצה"ל חקרה במשך שנים רבות את המלחמה, כתבה עשרות מחקרים ופרסמה חלק מהם לציבור הרחב. היא אף הניחה שני ספרי יסוד - ”תולדות מלחמת יום הכיפורים" שכתב אלחנן אורן, ומחקרו של שמעון גולן, ”מלחמה ביום הכיפורים". בכך פעלה המחלקה לפזר את ”הערפל ההיסטורי", הנמצא בכל מחקר היסטורי ועל אחת כמה וכמה בחקר מלחמות, שמטבען מוגדרות ממלכת אי־הוודאות. מובן מאליו כי ישנן עדיין שאלות שנותרו לבירור ואחרות שנותרו במחלוקת. נקווה כי מחקרי המחלקה, לרבות המחקרים המתפרסמים בגיליון זה, יתרמו להתבהרות מסוימת ולהפגת ”אדי הרעל". חשיבותה של מלחמת יום הכיפורים בתולדות ישראל חייבה את צה"ל לשוב ולעיין לעומק בקורות מלחמה זו ובהשלכותיה. הגיליון שלפניכם גובש במיוחד במלאת יובל שנים למלחמה, והוא מהווה נדבך נוסף בעבודת

המחלקה להיסטוריה בחקר מלחמת יום הכיפורים וסיכום לעבודה מאומצת של המחלקה ושל שותפיה.

ההיסטוריונים אינם יכולים לספר את כל הסיפורים מן העבר, אלא רק כמה מהם", טען ההיסטוריון וההיסטוריוסוף ג'ון ארנולד. למלחמת יום הכיפורים שבעים פנים, ואנו מקווים כי הצלחנו לגעת בכמה מהן אולי אף להאיר פנים חדשות. 

בשל חשיבותו והיקפו של גיליון זה, בחרנו לחלק אותו לחמישה שערים: 

שער ראשון: מבואות - שער זה מניח את הבסיס לדיון באירועי מלחמת יום הכיפורים ובהשפעתה על הציבור הישראלי ועל המחקר ההיסטורי. המאמרים בשער זה מציגים את קורות המלחמה "ממעוף הציפור" ואת השתלשלות המחקר והתפתחות הנרטיב עליה ב־50 השנים שחלפו מאז פרצה.

שער שני: הרמה המדינית והאסטרטגית – בשער זה נבחנו סוגיות מדיניות ואסטרטגיות של המלחמה, ונידונו היבטים רחבים הנובעים ממנה. השער כולל עיון בתהליכי קבלת ההחלטות לפני המלחמה ובמהלכה, ועיון ביחסי הגומלין בין השחקנים החשובים במלחמה.

שער שלישי: הרמה האופרטיבית – שער זה עורך עיון ביחידות ובאירועים משמעותיים במלחמה, ומתוך כך ניתנה בו תשומת לב לנושאים הזוכים לראשונה לדיון אופרטיבי־מקצועי מעמיק. כצפוי, שער זה תופס את חלק הארי של הגיליון, ועל אף זאת אין בו די לספר את סיפור המלחמה.

שער רביעי: ”הצד השני של הגבעה" – בשער זה נידונו היבטים אסטרטגיים ומערכתיים בצבאות ערב שהשתתפו במלחמה. חקר הצד השני הוא מורכב – הן בהיבט המקורות, טיבם וזמינותם, והן בניתוח ובניסיון להבין את האחר. בשער זה הניחו הכותבים מבט עומק על יריביה של מדינת ישראל, מהלכיהם ומניעיהם, ומתוך כך העניקו לנו נקודת מבט נוספת, שאינה נידונה במחקר הישראלי בדרך כלל.

שער חמישי: בעקבות המלחמה – אחרי המלחמה נדרשו מדינת ישראל וצה"ל להתמודד עם השלכותיה, כגון הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שיקום הצבא ועוד. בשער אחרון זה הנחנו התבוננות על סוגיות שונות שעלו בעקבות המלחמה, ובהן מסקנותיה והמלצותיה של ועדת אגרנט, המאמץ לאיתור חיילי צה"ל הנעדרים ואופן חלוקת אותות ההצטיינות. 

באמצעות הדיון בשאלות הרבות ניסינו לתרום עוד כמה פיסות לפאזל העצום שנקרא מלחמת יום הכיפורים. אין ספק - כדרכו של מחקר - ששאלות נוספות נפתחו ואחרות נותרו פתוחות; ועל כך - בגיליונות הבאים של ”יסודות".

נודה מקרב לב לכותבים הרבים שנרתמו למחקר מלחמת יום הכיפורים. חלקם רואים בגיליון זה את פרי עמלם, ואחרים יראו את פריים בגיליונות הבאים. אנו חשים הערכה רבה לוועדה האקדמית ולמומחים הרבים שנרתמו לבחינה ולשיפור המאמרים. ברכה לצוות העורכים שרואה ב"יסודות" מפעל חשוב ומקדם אותו ללא לאות. ולבסוף, תודה לכל מי שסייע בהפקת הגיליון ובהכנתו – העורכות הלשוניות והעורך הלשוני, המעצבים והמוציא לאור.

ודאי כי מלחמת יום הכיפורים תמשיך להעסיק את צה"ל, את קהילת החוקרים ואף רבים בציבור הרחב גם בשנים הבאות. אנו מקווים שגיליון זה ישמש אתכם היטב ויהיה תוספת שניתן להסתמך עליה בשיח המקצועי, המחקרי והציבורי.

גם 50 שנה לאחר סיומה לא הוקל משא מחירה הכבד של המלחמה, בגוף ובנפש. יהיה גיליון זה עדות לגבורת הלוחמים ונר זיכרון לנופלים.

תם ולא נשלם.

ד"ר אלי מיכלסון, רמ"ח היסטוריה