מה עברו נוב' 24' בשבועיים בהם הרוויחו את התואר לוחמי 'רפאים'?
נוב 24' של הרב-ממדית חשבו שמחכה להם תרגיל שגרתי, אבל ברגע מהר מאוד הוא התגלה כרצף מסעות של לא פחות מ-130 ק"מ, אימונים המדמים מלחמה ופינוי פצועים במעלה הר. לאחר שנה ו-4 חודשים - השבועיים האלה הם בדיוק מה שמצופה מהם בדרך לסיכה ולתואר לוחמי 'רפאים'
11.02.26
0
עם עלות השחר, על פסגת 'גבעת רועי', התכנסו בחמישי האחרון עשרות חניכי נוב' 24' של הרבמ"ד במעמד שמסכם לא פחות מ-16 חודשי הכשרה אינטנסיביים. בהתרגשות מהולה באדרנלין של סיום מסע, קיבלו הלוחמים הטריים את הסיכה, ואיתה - מחויבות להמשיך את מורשת הקרב שצברה היחידה בשנתיים של לחימה בכלל הגזרות.
צילום: חוד החנית
אך כדי להבין איך בדיוק 'דוחסים' כל כך הרבה זמן של אימונים, תרגילים ונהלי קרב לכדי 'מסכם' אחד, צריך לחזור שבועיים אחורה - לרגע בו הוא יצא לדרך.
"החבר'ה היו בפעילות באזור קציעות, במה שהיה נראה כמו עוד ערב שגרתי במסלול", מתאר סגן א', מפק"ץ ההכשרה. "אבל מהר מאוד הם הבינו שמדובר במשהו אחר לגמרי: לא תרגיל בודד, אלא רצף ארוך עם מטרה ברורה - להכין אותם בצורה המדויקת ביותר לתפקידם כלוחמים ביחידה, בו יפגשו את 'הדבר האמיתי'".
לדבריו, זהו השלב הקריטי שבו נבחנים על מוכנות ללחימה במתאר לא פשוט בכלל. "במלחמה, היחידה פעלה לא מעט באזורים אורבניים, צפופים ומלאי מכשולים. לכן, כשהגענו לסביבת צאלים, התחלנו לתרגל לוחמה מורכבת בשטח בנוי".
ולמעשה, כבר מהיום הראשון נכנסו החניכים לשגרת קרב בלתי פוסקת. "היינו כל יום וכל לילה בתנועה: לפעמים עברנו גם עשרות ק"מ בכל פעם, כשאנחנו סוחבים ציוד מלא", מציין המפק"ץ. "מבחינתנו, ההליכה היא רק הכנה לדברים הגדולים יותר. תוך כדי ביצענו משימות עם הציוד הייעודי של הצוות, בנינו נהלי קרב, והתמודדנו עם היתקלויות".
צילום: חוד החנית
כשאני שואלת אילו אתגרים ניסו לדמות במהלך המסע, סגן א' מדגים: "אנחנו מתמודדים עם אויב צפוני שמהווה איום ארוך טווח. זה דורש מאיתנו ניתוח שטח מאוד מדויק, שכולל בדיקה לאן ללכת כדי להסתוות היטב, מאיזה צד להתקרב למטרות, ועל איזו גבעה לטפס כדי להשיג יתרון יחסי בעזרת האמצעים המיוחדים שברשותנו".
ובעיניו, בין המכשולים הגדולים ניצב זיהוי המטרות ודרך ההגעה אליהן. "לעיתים, קשה לאפיין את האויב. איך הוא נראה, איך הוא נע, מה האמל"ח שבידו", הוא מסביר, "זאת מיומנות קריטית ששמנו עליה דגש מרכזי במסכם, בין היתר בשיתוף פעולה צמוד עם חיל האוויר - איתם תרגלנו הכוונה ועלייה בקשר".
כך, לילה אחר לילה, המשיכו הלוחמים לצבור מרחקים כמעט בלי מנוחה. "גם בימים שלא עברנו עשרות קילומטרים, תנאי השטח נהיו אגרסיביים - וצעדנו בשיפועים חדים, תנאי מזג אוויר בלתי צפויים ומשימות מורכבות. אחת מהן הייתה טיפול ב'פצועים' ופינוי 'הרדופים', בה ביצענו נסיגה וטיפוס של 6 שעות עם אלונקות עד הפסגה".
אם כבר נכנסים למספרים, במצטבר - עברו הלוחמים יותר מ-130 ק"מ. "זה מרחק משמעותי, בזה אין ספק", מתגאה המפק"ץ בחייליו, "אבל זה בדיוק הרעיון - להישאר חד גם כשהגוף כבד, הראש עייף והגב עמוס. העובדה שמדובר באנשים שעברו יחד שנה וארבעה חודשים, היא מה שנותן כוח לפוש האחרון".
ובחזרה לאיך שהתחלנו. אחרי שבועיים, ה'מסכם' נגמר במקום שמסמל יותר מכל את רוח היחידה - בגבעה הממוקמת סמוך לדרך בורמה ונקראת על שמו של מפקד היחידה, אל"ם רועי לוי ז"ל, שנפל בקרב בקיבוץ רעים ב-7.10. את הסיכה לה חיכו כל כך, העניק להם הצוות הוותיק שעומד להשתחרר ממש בקרוב: "זו העברת מקל של ממש. רגע שבו אתה מבין שההכשרה נגמרה - ומתחיל הדבר האמיתי".
צילום: חוד החנית
