סמל גילי צפיר חושפת איך היא משפיעה על כולנו

ניגשתי לקו הקשב בפחד. הגיע הרגע - אני צריכה לראיין חברת סגל, ועוד את סמל גילי צפיר, המפקדת שלי מהטירונות שסביבה אופף ערפל סמיך של יראת כבוד. אבל מיד כשיצאה מהדלת, נזכרתי למה בחרתי לעשות את הכתבה הזאת מלכתחילה.

השיחה שלנו דווקא התחילה במה שהיא חושבת עלינו. "אתם קמ"ד עם נוכחות. לא תמיד לכל מחזור יש ממש אופי מובחן. יש לכם מלא בדיחות וחבורות מוגדרות. לדוגמה כשאני באה להיכנס לחדר מסויים במסדר בוקר או לילה", המד"רית נזכרת, "אני יודעת בדיוק מה האופי של החדר. אבל מנגד, אתם כל הזמן מצליחים להפתיע את הסגל. זאת אחת הסיבות שאתם מחזור שייזכר לדורות". 

מפקדת על כיתתה במטווחים. סמל גילי צפיר

תפקיד המד"רית נשאר תמיד בגדר חידה לחניכי הקורס. "בתכל'ס רוב הימים שלי סובבים סביב לוגיסטיקה, בירוקרטיה ותכנון טקסים", מסבירה סמל גילי, "המון אנשים לא יודעים שחוץ מהורדת היוזמדרית השבועית, אני אחראית על הכשרת המ"כים לפני קבלת מחזור חדש, ובכלל - על כל ההכנות שנדרשות לפני הגעת חיילים חדשים לבסיס. ואולי הכי חשוב זה שאני אמונה על האספקט החברתי בקמ"ד.

הורדת היוזמד"רית השבועית

כחלק מהתפקיד שלה, היא מעבירה סימולציות למגמות השונות, שתמיד זכורות לטובה. "אני מאוד נהנת להעביר סימולציות. אני חולה על זה. כשהייתי חיילת", המד"רית נזכרת, "מאוד נהנתי מהסתלבט שלפעמים מפקדים עושים. זה גם חלק גדול מהסיבה שרציתי לפקד מלכתחילה. יש את הצד העמוק והרגשי בתפקיד, ואז יש את הצחוקים האלו. בכל זמן שאני נדרשת לשחק דמויות אני סופר נכנסת לזה. אני לא שוברת דמות".

סמל גילי צפיר באחת הסימולציות

בתור טירונית שלה, בער בי להבין למה יצאה לפיקוד. "בטירונות שלי הסתכלתי על המפקדים והבנתי שאני רוצה להיות בדיוק כמוהם. תמיד חשבתי שאם לא הייתי בתפקיד שלי, עורכת וידאו, הייתי מכ"ית במגל", סמל גילי מספרת בחצי חיוך, "במחזור הקודם פיקדתי על מגמת הדוברות החזותית, וזה היה מאוד משמעותי בשבילי".

מעבר לתפקידה המקצועי המון אנשים רואים בה כאוזן קשבת ומשתפים אותה בעל ליבם. "משהו ממש גדול שאנחנו מעבירים בהכשרת הסגל זה השאלה הזאת - האם אני מפקד או פסיכולוג", המד"רית מפרטת, "אתה יכול להיות כמו פסיכולוג ולדבר על הנפש ולחפור לעומקים, אבל היופי זה כשאתה בא לדבר עם מישהו מהסגל, הוא מכיל ותומך אבל בו זמנית יודע לשים לך את הגבול". כל הקורס כבר יודע שאפשר לדבר איתה על הכול, מבעיות אישיות ועד בעיות עם המפקדים.

וכמסר אחרון, סמל גילי אומרת: "חשוב לקחת דברים בפרופורציות. לפעמים כחיילים במערך אנחנו נורא לחוצים מדדליינים או מהמפקדים. חשוב לזכור - אנחנו חיילים בצה"ל, אבל לא מתעסקים בחיים ומוות ביום יום". וכשהיא אומרת את זה בקול המרגיע שלה, עוברת בי ההבנה שהכול, סך הכול, יהיה בסדר.