4 טיפוסים, נוהל שבת אחד – איזה מהם הוא אתה?
לכל שבת בבסיס נוהל קבוע: קידוש, זמירות, שנ״צ, וכמובן, ההצגות של נתי. אבל מעבר ללו"ז המוכר והצפוי, השבת משאירה לכל אחד זמן פנוי לעצמו. וממש כמו בהגדה של פסח, גם אצלנו מתגלים בשעות החופשיות 4 טיפוסים: כל חייל מהקמ"ד הופך לאחד האחים בסיפור, רק שלא מדובר ביציאת מצרים, אלא ביציאה לנוהל שבת
18.07.25
0
ארבעה טיפוסים, ארבע דרכים להעביר את הזמן בשבת – וזה הזמן לגלות מי אתם באמת: החכם, הרשע, התם, או זה שאינו יודע לשאול. תמשיכו לקרוא כי הסיפור הזה כולו שלכם.
החכם | הרי הוא הלומד
בין אם הם יושבים בפינה וכותבים את היוזמד"רית ובין אם מדובר במטלה שגרתית אחרת, דבר אחד ברור לחכמים: השבת היא אמנם זמן קריטי למנוחה, אבל היא קודם כל זמן לעבודה ועשייה.
עבורם, השבת היא הזדמנות של ממש: ללמוד, להחכים, להוריד עבודות מרשימת המטלות, ובעיקר, אם להיות לגמרי כנים – זו הזמנות להוריד את סף הלחץ כדי שלשבוע הבא ייכנסו עם ראש שקט יותר. "אין תחושה כיפית כמו התחושה לאחר שסיימת עם הלמידה בשבת", מספרת טוראי נויה, חניכה בקמ"ד, "האווירה השלווה והשקט שיש בה הם יוצאי דופן. אני אוהבת לתקתק עבודה ולסיים עם מטלות שעליי לבצע".
התחושות שמתארת נויה רווחות בקרב חלק גדול מחיילי הקמ"ד, ומעוררות את השאלה החשובה: איך מנצלים את השבת בו בזמן לעשייה ולמנוחה? גם זה משהו שצריך ללמוד. בינתיים נמשיך לטיפוס הבא והמעניין לא פחות.
הרשע | הרי הוא הרכלן
הרכלנים רואים בשבת זירה אסטרטגית: לא למנוחה, אלא להפעלת יומינט (מודיעין אנושי) בלתי רשמי, המכונה גם, אלא מה - רכילות. תמצאו אותם בסביבה רווית אנשים, עניין, ודיבורים. הם יעשו כל שביכולתם על מנת לדלות מידע חדש. זה לא שהם מתנגדים לרעיון העקרוני של השבת, אלא שהם פשוט מסתכלים עליה בזווית אחרת. זו הזמנות מצוינת עבורם להקשיב היטב לכל שקורה סביבם, ולצבור אנרגיה לשבוע שעתיד לבוא.
"לא בכל יום הרכילות היא עסיסית ומעניינת כמו ביום שבת", מסבירה אחת מהרכלניות הבולטות בקמ"ד, שאת שמה לא נחשוף, "זה מצב לא שגרתי, וכשמגלים מידע חשוב באמת, אין מנוס מלהעביר אותו הלאה ולשתף אותו עם כל הסובבים".
תובנה מרכזית מהשיחה עמם: הרשע-רכלן אולי לא מתעניין בנוהל בצורתו המקורית, אבל הוא לגמרי בעיניינים ומודע לכל המתרחש. שימו לב ופקחו את עיניכם, שלא תגלו פתאום שכל הסודות שלכם בחוץ.
התם | הרי הוא המנמנם
מדובר בחברינו הנמצאים תמיד בבלבול. הם לא בטוחים אם השבת רק התחילה או שהיא כבר בשלבי סיום, ואם עכשיו הזמן לסעודת שבת בבוקר או למלווה מלכה. מה שכן ידוע להם הוא שזה זמן מעולה לשנ"צ.
המנמנמים ימצאו את הדרך להפוך את הכרית לרכה, בשמיכה יתעטפו כמו משה בתיבה, ובתוך רגע אחד יקרה הבלתי נמנע: נאבד אותם לטובת תרדמת. "השינה מעניקה לי כוחות", מספרת לילי, הידועה היטב ביכולות הנמנום היסודיות שלה, "היא עוזרת לי לצבור אנרגיות חיוביות, וזה משמעותי מאד".
על דבר אחד אין עוררין – מרגע הכניסה לנוהל שבת הם כבר לא מחוברים למתרחש סביבם, הם במצב טיסה, ונראה מי יעז להפריע את מנוחתם.
זה שאינו יודע לשאול | הרי מדובר באלו שפשוט לא מוצאים מה לעשות
בהיותם טיפוסים רגועים, הם לא לומדים ולא משחקים. לא מרכלים ולא שונ"צים, הם פשוט אבודים. הם נודדים ברחבי מתחם המגורים, הש"ג, ומגרש הספורט, ומחפשים חברים לשיחה. אותן נפשות תועות שואלות תמיד אם מישהו רוצה לעשות משהו, כל דבר.
"השבתות עוברות לי בצורה מוזרה", מציינת טוראי טוי, אחת החניכות בקמ"ד, "אני לא מוצאת מה לעשות ומחפשת את עצמי לדעת לאורך כל הנוהל. בהתחלה הייתי מסתובבת בבסיס מתוך חשש לפספס משהו מעניין וכיפי, אבל גם עכשיו, כשהפחד נרגע – אני לא יודעת איך להעסיק את עצמי במהלך הזמן הפנוי". טוי אינה היחידה שמרגישה את הבלבול הזה, זו תופעה ידועה ומוכרת.
עם זאת, ככל שחולפים הימים, המצב נהיה פשוט יותר, והיא מוצאת עצמה בשבת יותר ויותר. "זה משתפר", משתפת טוי, "בהתחלה מרגישים נורא אבודים, אך ככל שעובר הזמן המצב נהיה טוב יותר, זה תהליך".
צעדו מתוך ההגדה
אם יצא ובמהלך השבת תמצאו עצמכם לומדים כמו החכם, מרכלים כמו הרשע, תופסים תנומה כמו התם, ולעיתים אף מרגישים אבודים כמו זה שאינו יודע לשאו , הסירו דאגה מליבכם - לכל כלל יש את היוצא ממנו.
הרי בסופו של דבר, השבת היא לא מבחן סיווג אישיות, אלא מרחב שבו מותר להשתנות, לזגזג, להתבלבל, ולהתארגן מחדש. יש מי שבתחילתה חופרים במחברת ומתקתקים משימות, ובסופה נרדמים באופן כה חזק, שגם קול השופר לא יעירם. יש מי שפותחים אותה במרדף אחרי פיסות מידע עסיסיות, ובסופה מחפשים רגע שקט עם חבר קרוב ושוקו מהקפיטריה. ואולי, אולי זה בדיוק הקסם שבה: ארבעה טיפוסים, שני ימים, אינסוף דרכים להתנהג, ואחד שהוא את/ם.
