מהקרב ב'שאטי' - עד למפגש המפתיע בחדר 303 בבה"ד 1

כשסג"ם נ', צוער מחטיבת הצנחנים, הגיע לראשונה לבה"ד 1 בדצמבר האחרון, הוא לא ציפה לראות את השם שהופיע על דלת החדר שלו לחודשים הקרובים. "אתה חושב שתהיה לבד, בלי פרצוף מוכר", הוא מעיד, "אבל הדרך שלי ושל ש' התחילה עוד הרבה לפני כן, בשירות הסדיר". 

לפני 9 חודשים, סג"ם נ' היה מפקד בקורס מ"כים בביסל"ח, ותמרן במחנה הפליטים 'שאטי' שבצפון הרצועה עם חייליו. לאותה פעילות חברו סג"ם ש', לוחם 'עוקץ', ובאטה, הכלב שלו. 

"במהלך השבוע הזה הצטרפתי גם לצוות של נ'", משחזר לוחם העוקץ, "קיבלנו משימה משותפת והתקדמנו לעבר איתור. נ' הוביל את הכוח, ורגע לפני שהצוות שלו הסתער קדימה, באטה נכנס לסרוק את המבנה - והתחיל לנבוח חזק".

"בעקבות זה העלינו רחפן, וראינו שכל השטח ממולכד", מוסיף סג"ם נ'. "נסוגנו לאחור, ואש פגזים השמידה את האיתור. אני מאמין שאם ש' ובאטה לא היו שם לזיהוי מקדים, הסיפור עלול היה להסתיים אחרת עבורי ועבור הצוות שלי".

מאז אותו אירוע, השניים לא נפגשו כלל - עד האיחוד בחדר 303, בביה"ס לקצינים. "יצא לי לעבוד עם הרבה חיילים בפעילות מבצעית, אבל לא ציפיתי שאחד שהוציא אותי מסכנה, יהיה חבר צוות שלי כאן ונהפוך לחברים קרובים", משתף הצוער מצנחנים.

החיבור בין השניים בעזה, המשיך מאותה נקודה גם בשלב החדש שלהם בחיים. הכניסה המשותפת לגדוד גפן הציבה בפניהם מציאות מאתגרת, ושונה בתכלית ממה שהכירו בסדיר. אך שניהם מעידים שהמעבר מהדינמיות בשדה הקרב אל תוך המשמעת והדרישות של קורס הקצינים, הפך קל יותר בזכות השותפות שנחתמה באש.

"בעוקץ, אתה רגיל להיות ה'אורח' שחובר וממשיך הלאה, וכאן פתאום יש לך עוגן קבוע", מודה סג"ם ש', "זה דרש התאמה מקצועית, במיוחד כשיצאנו לראשונה למבצעים ולתרגילים כחלק מצוות אורגני, שבהם פעלתי לראשונה בלי הכלב שלי, שהגן עליי בעזה - כאן הייתי צריך להילחם ולפקד נטו כחלק מהכוח". 

ולמרות שידעו שהם עוברים הכשרה הכרחית לעתיד הלחימה, היה להם קשה לנתק את המחשבות מהחזית - במיוחד כשבמהלך הקורס איבדו בקרבות חברים קרובים. "זה יכול להישמע כמו קלישאה - אבל אנחנו באמת עושים את זה גם בגללם ובשבילם. זה משהו שממש מנחה אותנו כאן - להמשיך את הדרך שלהם", סג"ם ש' משתף.

אבל היום, כשהשמש המדברית מציפה את רחבת המסדרים ועל כתפיהם מונחות הדרגות הטריות, המורכבות הזו מפנה את מקומה לתחושת שליחות ואופטימיות. "אנחנו מבינים שהניסיון שצברנו בשטח, יחד עם הכלים שקיבלנו בגפן, הם אלו שינחו אותנו באתגרים הבאים ויהפכו אותנו למפקדים טובים יותר", משוכנע סג"ם נ'. 

וכעת, יחד עם מאות המסיימים, הם יוצאים לדרך החדשה לא רק עם אחריות גדולה על הכתפיים - אלא גם עם תזכורת ברורה לכך שבשדה הקרב, שיתוף פעולה ומקצועיות הם אלו שקובעים את המערכה. "בין אם זה בתרגיל כל הלילה במבול, או בלילה שלם בשק"ש בשטח, או בשבוע ניווטים ארוך: לומדים גם בשיעור - אבל בעיקר אחד מהשני".