'אלון' של בה"ד 1 חוגג שנה - עם כמעט 300 קא"מים

שנה חלפה מאז הקמתו של 'אלון' - גדוד ייעודי בבה"ד 1 לחניכי תוכניות אקדמיות שונות בצה"ל. בשבוע שעבר, הגיע לסיומו המחזור החמישי ובו כמעט 300 צוערים וצוערות. הפעם, הייחודיות ניכרת מתמיד: עם דגש מיוחד על ניווטים, וגם שבוע אופרטיבי ייעודי, בו הקצינים האקדמאיים לעתיד מסתפחים למגוון יחידות בצה"ל, ורואים בדיוק לאן הם עשויים להתברג כמפקדים.

כל אלה, כך מדגיש סרן א', מ"פ בגדוד 'אלון', מתבצעים בהובלה מלאה של החניכים עצמם: "המפקדים תומכים וממסגרים את הכול, כמובן. אבל החל מהניווטים, דרך החינוך וההדרכה ועד הבריאות - המושכות אצל הצוערים".

הגישה הזאת, נהוגה בגדוד מסיבה פשוטה. "יש כאן הון אנושי מדהים: מגיעים אלינו מעולמות הרפואה, המשפטים, הטכנולוגיה והמדעים, והמגוון הזה מייצר עושר גדול", הוא מעיד, "אלה חבר'ה דעתניים וביקורתיים, שיכולים לתרום להכשרה בדיוק כמו הסגל - ולפעמים אפילו יותר". 

וכשישבתי עם צוער ע', חניך בעתודת 'ברקים' של חיל המודיעין, וצוערת מ', חניכה בעתודת 'בינ"ה' של חר"פ, התברר לי אפילו יותר שנתחים גדולים מהקורס, באמת היו 'לבקשת הקהל'. "רובנו הגדול מגיעים לצבא הישר מהאוניברסיטה", משתפת מ', "מה שמייצר איזשהו פער בהבנה של צה"ל הגדול. לכן, יזמנו לו"ז של פאנלים, והזמנו מספר מפקדים עם ניסיון מבצעי עשיר - כדי שנשאל אותם שאלות שמותאמות לנו".

היוזמה ממשיכה גם בפרויקט טכנולוגי צה"לי, שמוטל על הצוערים להמציא, לתכנן ולבצע, מ-א' ועד ת'. "אנחנו מקימים צוותים, כאשר כל אחד נדרש לחשוב על בעיה - ולייצר לה פתרון טכנולוגי מעשי", מסביר צוער ע', "הצוות שלי למשל, פיתח אתר שמרכז בירוקרטיות שונות בבה"ד 1, כמו גם תוצאות בחני כושר וכדומה, כשהכול מונגש באזור האישי של הצוער. זה חוסך המון ניירת והליכות, גם לחניכים וגם לסגל". 

לדברי המ"פ, אחת המטרות של המשימה הזו היא למצות היטב את היכולות של הצוערים - כל עוד הם בגדוד. "אנחנו עושים חיבור מאוד ברור בין הקצה המבצעי לפיתוחים שלהם", הוא מפרט, "פיצ'ר אחד יכול להשפיע על כל הצבא - אבל אם הוא לא יהיה מותאם לטאבלט של לוחם בקצה, הוא הופך ללא רלוונטי. חשוב לנו לשים את הדגש על התועלת המבצעית של כל פיתוח".

הדבר בא לידי ביטוי בשבוע ה'אופרטיבי' במיוחד: בו נפגשים צוערי 'אלון' עם מגוון בעלי תפקידים, וכן קא"מים אחרים, ביחידות שונות ברחבי הארץ. "דיברנו עם הרבה מפקדים, במילואים ובסדיר, כדי שנראה באמת מה קורה בקצה", מדגימה צוערת מ', "זה גרם לנו להבין מה מקבלים מהעבודה שלנו. למשל, אני פגשתי כירורג, שהוא בוגר המסלול שלי, ולקח אותי לתורנות במיון. זה מדהים לראות איפה הלמידה שלי תתממש בפועל". 

זהו שלב ייחודי בהכשרה של הקא"מים לעתיד - שאין בגדודי צוערים אחרים. "הבאנו אותם לבסיסים ולמתקנים מגוונים: בבית חולים, בבסיסי חטיבות חי"ר ושריון וגם בחיל האוויר, כדי לפגוש בשטח את כל הכלים הפיקודיים שהם למדו, ואת התפקידים שהם עשויים למלא ביחידות", מציג סרן א', "ואת כל זה צוער אחד תכנן, החל מהתיאום ועד דרכי הגעה ולוגיסטיקה".

אכן, לאוכלוסייה ייחודית בצה"ל קיים קורס מותאם לצרכיה ויכולותיה: חלקם הגדול, בשונה מרוב הקצינים בצה"ל, יפקדו בהתחלה על פרויקטים גדולים, תהליכים ופיתוחים. ובכל זאת, ההכשרה לא פוסחת על הפן האישי שבדמות הקצין. 

"ההסבר הראשון לכך, הוא שיום אחד הם יפקדו כראשי מדורים, ויהיו תחתיהם קצינים ומש"קים", ממחיש המ"פ, "אנחנו רואים את ההכשרה ככלי שישמש אותם גם בעתיד הרחוק יותר. וההסבר השני, הוא שקצין זה גם עניין של אופי: וגם קא"ם צריך לדעת לקחת אחריות, לרתום את העמיתים שלו, לדבר מול בכירים בתעשיות השונות ועוד. לא מזניחים את החתירה למגע, יוזמה, התקפיות, יצירתיות ואנושיות".  

כל זה, נוכח גם במובן הפיזי של ההכשרה - יכולות של פיקוד והובלה בשטח, ככל הקצינים בצה"ל. "במחזור שלנו, למשל, עשינו פעם ראשונה שבוע ניווטים - כשהרעיון המנחה של הניווט הוא קבלת החלטות ברגע האחרון ותפעול של היתקלות, כדי שגם בעתיד נדע איך כל זה נראה במציאות - ואיך אנחנו מספקים מענה לתרחישים כאלה", מפשטת צוערת מ'. 

כמו שמשתמע, המפגש בין הצוער לצבא מקבל בקק"ץ הזה משמעות כפולה. "השיח שיכול להיווצר בין תקשובניק לכוח בשטח, ובין משפטנית למפקדים באיו"ש למשל, הוא חיבור מדהים - שבסוף מוביל להתאמות ולשינויים בתו"ל", מסכם רס"ן א'.