איסור פגיעה על רקע מיני 33.0145

לקובץ PDF לחצו כאן

פ"מ 33.0145 – איסור פגיעה על רקע מיני

הגדרות

1. בפקודה זו:

א.        "בעל הכשרה משפטית" – מי שהוא בעל השכלה משפטית גבוהה, כאמור בסעיף 25 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א־1961;

ב.         "גוף" – אגף מאגפי המטה הכללי, פיקוד מרחבי, זרוע ויחידה מיחידות המפקדה העל־זרועית (מעו"ז), כמפורט בהפ"ע XXX – "מבנה הצבא ועקרונות ארגונו";

ג.          "הטרדה מינית" – כל אחד מהמעשים המפורטים להלן:

1)    סחיטה באיומים, כמשמעה בסעיף 428 לחוק העונשין כשהמעשה שנדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;

2)    מעשים מגונים, כמשמעם בסעיפים 348 ו־349 לחוק העונשין;

3)    הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם שהראה לפוגע כי אינו מעוניין בהן;

4)    התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו של אדם, המופנות לאדם שהראה לפוגע כי אינו מעוניין בהן;

5)    התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות לנטייתו המינית;

6)    הצעות או התייחסויות, כאמור בפסקאות (3) או (4) לעיל, המופנות למי מהמפורטים להלן ובנסיבות המפורטות בסעיפים קטנים אלו, גם אם לא הראה הנפגע לפוגע כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות, בנסיבות המפורטות להלן:

א)      אדם במסגרת יחסי מטופל־מטפל;

ב)       אדם במסגרת יחסי השירות או העבודה, תוך ניצול מרות ביחסי שירות או עבודה.

7)    פרסום של תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו של אותו אדם, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם ולבזותו, ולא ניתנה הסכמתו של אותו אדם לפרסום, וזאת, בסייגים הקבועים בסעיף 3(א) ו־(5א) לחוק למניעת הטרדה מינית.

ד.         "הכוון משפטי" – ייעוץ בנוגע לאפשרויות משפטיות, לזכויות המתלונן או המתלוננת ולאפיקי הטיפול בדיווח, אשר אינו כולל ייצוג משפטי;

ה.        "הראה" או "הראתה" – במילים או בהתנהגות, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות ההתנהגות;

ו.          "התייחסות" – בכתב, בעל־פה, באמצעות מצג חזותי או מצג שמע, לרבות באמצעות מחשב או חומר מחשב או בהתנהגות;

ז.          "התנכלות" – פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית או בתלונה או בתביעה שהוגשו על הטרדה מינית;

ח.        "חדר אקוטי" או "חדר 4" – חדר מיון ייעודי, העורך בדיקות לאחר תקיפה מינית, ונמצא באחד מבתי החולים המפורטים בקובץ ההנחיות שמפרסמת היוהל"ם מעת לעת;

ט.        "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז־1977;

י.          "חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו־1955;

יא.      "חוק למניעת הטרדה מינית" – חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח־1998;

יב.       "חייל" או "חיילת" – לרבות עובד או עובדת צה"ל ועובד או עובדת בשליחות הצבא;

יג.        "יוהל"ם" – יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר;

יד.    "מדווח" או "מדווחת" – מי שדיווח על פגיעה מינית בהתאם להוראות סעיף 16 בפקודה זו;

טו.      "מהו"ת" – מרכז התמודדות ותמיכה לנפגעי ולנפגעות פגיעה מינית ואלימות במשפחה ובזוגיות הכפוף ליוהל"ם;

טז.      "ממונה יוהל"ם" – בעל תפקיד שמינה מפקד היחידה על פי סעיפים 75 ו־76 לפקודה זו, שהוכשר והוסמך על ידי היוהל"ם;

יז.         "מפקד" – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, לרבות עובד צה"ל שנושא בתפקיד ניהולי, בשינויים המחויבים;

יח.      "מפקד יחידה" – קצין או קצינה בדרגת סא"ל ומעלה, או קצין או קצינה בדרגת רס"ן המשמשים מפקדים של יחידת רישום, או עובד צה"ל שנושא בתפקיד פיקודי;

יט.        "מתלונן" או "מתלוננת" – מי שהגישו תלונה למשטרת ישראל או למצ"ח בדבר פגיעה מינית;

כ.         "מסגרת יחסי שירות או עבודה" – מקום השירות או העבודה, או מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם צה"ל תוך כדי שירות או עבודה;

כא.     "נילון" – מי שהוגשה נגדו או נגדה תלונה בדבר פגיעה מינית;

כב.     "ניצול מרות" – במישרין, בעקיפין, בגלוי או במרומז, תוך ניצול מעמדו של המפקד או של המעביד;

כג.      "נפגע" או "נפגעת" – מי שלכאורה נפגעו פגיעה על רקע מיני;

כד.     "ענייני עבודה" – קבלה לשירות, קבלה לעבודה, תנאי שירות ותנאי עבודה, לרבות התנאים הפיזיים הסביבתיים הקשורים למסגרת השירות או ליחסי העבודה, לרבות תורנויות צבאיות, שיבוץ בתפקידים וביחידות, קידום בשירות ובעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית או צבאית, פיטורים והתרת התחייבות לשירות קבע, פטור משירות צבאי, הטבות ותשלומים הניתנים לחיילים ולעובדים במסגרת העבודה, במסגרת פרישה משירות או מעבודה או לשחרור משירות;

כה.     "פוגע" או "פוגעת" – מי שלכאורה פגעו על רקע מיני;

כו.       "פגיעה על רקע מיני" – לרבות עבירת מין לפי חוק העונשין (אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה, וכן ביצוע עבירות נלוות לעבירות אלה, ולרבות ניסיון או קשירת קשר לביצוען), עבירת הטרדה מינית לפי החוק למניעת הטרדה מינית או עבירה אחרת שנעשתה על רקע מיני, לפי חוק העונשין, לפי החוק למניעת הטרדה מינית או לפי חוק השיפוט הצבאי (לרבות התנהגות שאינה הולמת או התנהגות מבישה, אם בוצעו על רקע מיני);

כז.       "תלונה" – תלונה בדבר פגיעה על רקע מיני.

 

כללי

2. פקודה זו היא התקנון לפי חוק למניעת הטרדה מינית בצה"ל, ומפרטת את אופן הטיפול בדיווח או בתלונה שהגישו חייל או חיילת שנפגעו על רקע מיני.

 

אחריות

3.          היוהל"ם היא הממונה מטעם הרמטכ"ל לעניין גיבוש המדיניות בנושא הטיפול במקרי פגיעה על רקע מיני 
 בצה"ל והטמעתה, למעט בתחום האכיפה.

4.          באחריות היוהל"ם לקבוע מדיניות כאמור בסעיף 3 לעיל, לבקר את מימושה ולשמש מנחה מקצועית בטיפול בפגיעה על רקע מיני בכללותה. בתוך כך, אמונה היוהל"ם על פעילותו של מהו"ת.

5.          באחריות מפקד היחידה לפעול להטמעת פקודה זו ולהטמעת הנורמות המעוגנות בה בקרב פקודיו ולערוך בקרה על מימושה.

6.          באחריות ממונה היוהל"ם לסייע למפקד היחידה להטמיע את הוראות פקודה זו ואת הנורמות המעוגנות בה בקרב פקודיו, לערוך בקרה על מימושה, ולדווח על כל אירוע של פגיעה על רקע מיני שהובא לידיעתו, על פי הוראות פקודה זו.

פרק א'
איסור פגיעה על רקע מיני ואיסור על קיום מערכת יחסים אינטימית בין מפקד לפקוד

איסור פגיעה על רקע מיני

7.       לא יטרידו חייל או חיילת מינית, לא יפגעו פגיעה על רקע מיני ולא יתנכלו לזולתם.

8.       פגיעה על רקע מיני והתנכלות הן עבירות פליליות ועוולות אזרחיות, שבגינן אפשר לפעול, בין היתר, בדרכים האלה:

                           א.     לפתוח בחקירת מצ"ח או משטרת ישראל אשר בעקבותיהן, ובכפוף לתוצאותיהן, יהיה אפשר להעמיד את הפוגע או את הפוגעת לדין פלילי, בבית דין צבאי או בבית משפט פלילי או להעמידם לדין משמעתי;

                           ב.     לנקוט הליכים פיקודיים והליכים אחרים בסמכות אכ"א־חטה"ס כמוסדר בפקודה זו או בפקודות צבא אחרות (לרבות נזיפה פיקודית, הדחה, השעיה והתרת התחייבות).

איסור על מערכת יחסים אינטימית בין מפקד לפקוד

9.       אסור לקיים מערכת יחסים אינטימית בין מפקד לפקוד. איסור זה חל גם על מערכת יחסים אינטימית ששני הצדדים, או אחד מהם, סבורים כי היא מוסכמת. לעניין איסור זה, מפקד ייחשב גם מי שהוקנו לו סמכות, כוח או מעמד בקשר לחייל או לחיילת (לעניין משימה מסוימת או לעניין אחר).

10.   אם מפקד ופקוד מעוניינים לקיים מערכת יחסים אינטימית כאמור בסעיף 9 לעיל, יפנה המפקד למפקדו בהזדמנות הראשונה, ידווח על אודות מערכת היחסים, ויבקש כי מפקדו יוודא שישונה שיבוץ של אחד מהם כך שלא יהיו עוד יחסי פיקוד ביניהם.

11.   מערכת יחסים אינטימית בין מפקד לפקוד עלולה להביא לנקיטת צעדים משמעתיים, פיקודיים והליכים אחרים בסמכות אכ"א־חטה"ס, ובנסיבות מסוימות אף לנקיטת הליכים פליליים כלפי המפקד והפקוד על פי פקודות הצבא.

פרק ב'

טיפול באירועי פגיעה על רקע מיני

פניית נפגע או נפגעת לקבלת סיוע, טיפול וליווי

12.   נפגע או נפגעת יוכלו לפנות לאחד הגורמים המפורטים להלן, לשם קבלת סיוע, טיפול וליווי:

                         א.        מהו"ת;

                         ב.       ממונה היוהל"ם;

                         ג.       מפקד ישיר, מפקד יחידה או כל מפקד אחר ביחידה;

                         ד.       גורמי הרפואה ובריאות הנפש.

13.   מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 12 לעיל, עובד או עובדת צה"ל יוכלו לפנות לעובד הסוציאלי היחידתי, ובאם אין כזה, לעובד הסוציאלי במרכז תע"ץ לשם טיפול והדרכה.

14.   מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 12 לעיל, משרת או משרתת קבע, החל משנת הקבע השנייה, יוכלו לפנות למכון הקבע.

15.   לא יופנו דיווח או תלונה על פגיעה על רקע מיני לחשוד בפגיעה זו. הופנו דיווח או תלונה כאמור, יימנע החשוד בפגיעה על רקע מיני מלטפל בחייל או בחיילת בקשר לפקודה זו.

אופן הטיפול בחייל או בחיילת שדיווחו על פגיעה על רקע מיני

16.   דיווחו חייל או חיילת כי נפגעו פגיעה על רקע מיני לאחד מהגורמים המנויים בסעיף 12 לעיל, יהיה הטיפול בהם כמפורט להלן:

                         א.       החייל או החיילת יקבלו מידע בדבר דרכי הטיפול והפעולה העומדות לרשותם לטיפול בדיווחם, לרבות האפשרות לקבל טיפול רפואי או רגשי.

                         ב.       החייל או החיילת יופנו למהו"ת; לקב"ן היחידה; למכון הקבע אם מדובר במשרת או במשרתת קבע בשנת הקבע השנייה ואילך; לעובד הסוציאלי היחידתי או לעובד הסוציאלי במרכז תע"ץ אם מדובר בעובד או בעובדת צה"ל, וזאת לפי רצונם.

                         ג.       הטיפול יינתן לחייל או לחיילת בהקדם, מתוך התחשבות מרבית במצבם הנפשי והגופני.

17.   הטיפול בחייל או בחיילת על פי פקודה זו ייעשה בהקפדה על סודיות מלאה ויישמרו כבודם, פרטיותם וצנעתם של החייל או החיילת, וזאת בכפוף לחובת דיווח שבדין ולפי כללי הדיווח כמפורט בפקודה זו.

18.   חייל או חיילת אשר דיווחו על פגיעה על רקע מיני או אשר התלוננו על פגיעה כאמור, יהיו מוגנים מפני כל פגיעה בהם כתוצאה מהדיווח האמור, למעט במקרים שבהם יתברר שמדובר בתלונת שווא.  

אירוע שבו יש חשד לעבירת אינוס או מעשה סדום

19.   באירוע שבו יש חשד לביצוע עבירת אינוס או מעשה סדום כמשמען בחוק העונשין בחייל או בחיילת, או שיש חשד לניסיון לבצע עבירות אלו, נוסף על ההוראות המפורטות בפקודה זו – ייעשו הפעולות המפורטות להלן:

                           א.         בכפוף להסכמתם, יופנו הנפגע או הנפגעת, מיד לאחר מסירת הדיווח, לחדר אקוטי בבית החולים הקרוב ביותר למיקומם, באמצעות רכב היחידה ובליווי גורם על פי בחירתם של החייל או החיילת. אם יבחרו בכך, יוכלו החייל או החיילת לפנות בליווי נציג מהיחידה או נציג ממהו"ת, לצורך בדיקה רפואית, טיפול מונע ואיסוף ראיות. בסיום ההליך, יוחזרו החייל או החיילת ליחידתם או לביתם, על פי הנחיית הגורם הרפואי.

                                 ב.         הגורם שאליו הגיע הדיווח, ידווח מיד למהו"ת וליוהל"ם־המדור למניעת הטרדה מינית על אודות האירוע, כמפורט בסעיף 22.

                                  ג.          הנפגע או הנפגעת יופנו לטיפול במהו"ת במקביל או סמוך לתום הטיפול הרפואי ובכפוף לרצונם.

אופן הטיפול בפגיעה על רקע מיני 

הגורמים שלהם יש לדווח על פנייה של חייל או חיילת בדבר פגיעה על רקע מיני ואופן העברת הדיווח

20.   נמסר דיווח או התקבלה פנייה על פגיעה על רקע מיני למפקד, לממונה יוהל"ם או לכל בעל תפקיד ביחידה, למעט לגורמי סגל רפואי במסגרת תפקידם זה, על הגורם שקיבל את הפנייה או הדיווח כאמור לדווח על כך בכתב, באמצעות מערכת ממוחשבת או באופן אחר, למהו"ת וליוהל"ם־המדור למניעת הטרדה מינית, לא יאוחר מ־24 שעות מקבלת הדיווח, כמפורט בתרשים שבנספח א לפקודה זו, וזאת גם אם הנפגע או הנפגעת ביקשו שלא להתלונן או שלא יינקטו הליכים בשל הדיווח.

21.   דיווח כאמור בסעיף 20 לעיל יועבר בטופס כמפורט בנספח ב לפקודה (להלן: "דיווח בכתב") או באמצעות טופס מקוון שימולאו בו הפרטים שיש למלא בטופס כאמור. במקרה של עבירות אינוס או מעשה סדום או ניסיון לעבור עבירות אלו, יועבר גם דיווח טלפוני, בנוסף לדיווח בכתב.

חובת דיווח מכוח דין

22.   מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 20 לעיל, חובת דיווח לרשויות תהיה כמפורט להלן:

                         א.       מבלי לגרוע מחובת הדיווח על מקרי אלימות הקבועה בתקנה 2 לתקנות בריאות העם (הודעה על חשש אלימות), התשל"ו־1975, גורם רפואי מטפל שהעניק טיפול רפואי לחייל או לחיילת פצועים, ויש חשד סביר שהפציעה נבעה ממעשה אלימות שהוא פגיעה על רקע מיני – יודיע על כך הגורם הרפואי המטפל מיידית לבסיס מצ"ח אם יש חשד כי הפוגע או הפוגעת הם אזרחים, תימסר הודעה על הפגיעה גם למשטרת ישראל.

בסעיף קטן זה – "גורם רפואי מטפל" ו"טיפול רפואי" – כהגדרתם בפ"מ 61.0104 – "טיפול רפואי בחייל".

                         ב.       אם היה יסוד סביר לחשוד כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע על ידי אחראי עליו, יש לדווח על כך בהקדם לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרת ישראל.

פעולות שנפגע או נפגעת רשאים לנקוט בנוגע לדיווח

23.   לצד הזכות לפנות לגורמים האמורים בסעיף 12 לעיל, רשאים הנפגע או הנפגעת לפעול בנוגע לדיווח על־פי בחירתם כמפורט להלן:

                         א.       הגשת תלונה במצ"ח או במשטרת ישראל;

                         ב.       הסכמה להעברת הדיווח או חלק מהמידע הכלול בו ליחידה, לשם טיפול פיקודי.

                         ג.       לא מעוניין או לא מעוניינת שיינקטו הליכים בשל הדיווח.

בחירתם של נפגע או נפגעת כאמור תתועד בדיווח בכתב כאמור בסעיף 21 לעיל.

אופן העברת הדיווח

24.   נמסר דיווח על פגיעה על רקע מיני, יתועד הדיווח בכתב כאמור בסעיף 21 לעיל, וכמפורט להלן:

                         א.       ביקשו הנפגע או הנפגעת כי פרטיהם לא יירשמו בדיווח – יירשמו פרטיהם בראשי תיבות בלבד.

                         ב.       פרטי הפוגע או הפוגעת, אם נמסרו, יירשמו באופן מלא, תוך ציון שמם ומספרם האישי. לא היו הפוגע או הפוגעת חייל או חיילת, יימסרו הפרטים המרביים הקיימים לגביו.

חובת דיווח לפרקליט צבאי

25.   מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים 20 ו־22 לעיל, נמסר דיווח או התקבלה פנייה כאמור בסעיף 20 לעיל, במקרים שלהלן יימסר עדכון, וזאת גם ללא הסכמת נפגע או נפגעת העבירה, על ידי מפקד היחידה או על ידי ממונה יוהל"ם, גם לפרקליט הצבאי הפיקודי –

                         א.       כאשר הפוגע או הפוגעת הם קצין או קצינה או משרת או משרתת בשירות קבע.

                         ב.       כאשר הדיווח הוא על ביצוע עבירות אינוס, מעשה סדום או ניסיון לעבור עבירות אלו על ידי פוגע או פוגעת בכל דרגה או תפקיד. במקרה שכזה – יימסר גם דיווח טלפוני.

26.   יוהל"ם־המדור למניעת הטרדה מינית יעביר את הדיווחים על אודות פגיעה מינית שהועברו אליו כמפורט להלן ולגורמים המפורטים להלן:

                             א.       לפרקליט הפיקודי, בכתב, על אודות כל אירוע פגיעה על רקע מיני שיש בו זיקה צבאית, הדיווח לפרקליט הפיקודי יועבר עם פרטי הנפגע או הנפגעת, אלא אם בחרו הנפגע או הנפגעת שלא להגיש תלונה במצ"ח או במשטרת ישראל או שלא הסכימו כי יינקטו בעניין האירוע הליכים פיקודיים או משמעתיים ביחידה, אז יועבר מבלי למסור את פרטיהם המזהים של הנפגע או הנפגעת.

                             ב.       בכל מקרה של דיווח על עבירות אינוס או על מעשה סדום או על ניסיון לעבור עבירות אלה – יועבר גם דיווח מיידי שאינו באמצעות דוא"ל (דוגמת דיווח טלפוני, במסרון מיידי המאפשר לוודא את קבלת ההודעה על ידי הנמען וכיו"ב) לפרקליט הפיקודי.

                              ג.       היו הפוגע או הפוגעת יועצים או עובדי קבלן, יעביר המדור למניעת הטרדה מינית דיווח לגורם האמון על ההתקשרות, שהוא בעל הסמכות להפסקת קבלת שירותי היועץ או עובד הקבלן, כדי שישקול הפסקת קבלת שירותים מטעמו. זאת לפי הוראות כל דין ומבלי לחשוף את פרטי הנפגע או הנפגעת, אלא אם הנפגע או הנפגעת הסכימו לכך.

אופן הפעולה הנדרש מהגורמים המקבלים דיווח והאיסור לערוך בירור בנוגע לדיווח

27.   ממונה יוהל"ם שקיבל דיווח על אודות פגיעה על רקע מיני בחייל או בחיילת, ידווח על אודות האירוע למפקד היחידה של החייל או החיילת, אלא אם החייל או החיילת ביקשו להימנע מכך.

28.   דיווחים שבהם מעורב עובד צה"ל, והנפגע או הנפגעת הסכימו שפרטיהם ייחשפו בפני הפוגע, וכן הסכימו לטיפול ביחידה או ביקשו להגיש תלונה במצ"ח – יועבר הדיווח גם לידיעת ר' מרכז תע"ץ.

29.   גורם שקיבל דיווח על אודות פגיעה על רקע מיני בחייל או בחיילת, לא יטפל בדיווח אם הוא בעל נגיעה אישית לפוגע או לפוגעת או בעל מעורבות בנושא הדיווח, אלא יעביר את הדיווח למפקדו או לממונה יוהל"ם בכפוף לרצון החייל או החיילת.

30.   ממונה יוהל"ם יעדכן את מפקד היחידה אחת לשלושה חודשים, על אודות היקף הדיווחים שהתקבלו ביחידה מבלי למסור פרטים העשויים לחשוף את זהות המעורבים.

31.   רופא יחידה או קב"ן שקיבלו דיווח על אודות פגיעה על רקע מיני  בחייל או בחיילת, ידווחו על כך לגורם מטפל – קב"ן במהו"ת או מפקדת מהו"ת, על פי נוהלי מקרפ"ר הנוגעים להעברת מידע בין גורמים מטפלים.

32.   גורם שקיבל דיווח על אירוע פגיעה על רקע מיני ויש ספק האם האירוע עונה להגדרה של פגיעה על רקע מיני, יפנה להתייעצות עם יוהל"ם־המדור למניעת הטרדה מינית.

33.   על כל גורם שקיבל דיווח על אירוע הטרדה מינית, חל איסור לערוך חקירה, בירור, שיחה וסיכום ריאיון, תחקיר או עימות מכל סוג שהוא ביחס לאירוע, גם אם הנפגע או הנפגעת ביקשו זאת, אלא באישור הפרקליט הפיקודי. מפקד שיערוך בירור כאמור עלול לעמוד לדין פלילי או משמעתי בגין שיבוש מהלכי משפט וחקירה.

 

אופן הטיפול בחייל או בחיילת על ידי מהו"ת

34.   מהו"ת מעניק לנפגעים ולנפגעות על רקע מיני, או מי שחווים אלימות במשפחה או בקשר זוגי סיוע, טיפול וליווי, וכן הכוון משפטי.

35.   עם קבלת דיווח על פגיעה מינית במהו"ת, ייצרו גורמי מהו"ת קשר עם הנפגע או הנפגעת, בכפוף לרצונם של הנפגע או הנפגעת.

36.   עדכן הגורם המדווח את מהו"ת כי הנפגע או הנפגעת אינם מעוניינים בקבלת טיפול במהו"ת, יתודרך הגורם המדווח באופן הטיפול כמתחייב בפקודה זו. הגורם המדווח יעמוד בקשר רציף עם מהו"ת וידווח על אודות אופן הטיפול בנפגע או בנפגעת.

37.   בחרו הנפגע או הנפגעת לקבל סיוע, טיפול או ליווי ממהו"ת – תיקבע להם פגישה ראשונית במהו"ת אשר תתועד, ובה יפורטו בפניהם ההליכים והמענים העומדים לרשותם, ואופן הסיוע והליווי שהמרכז מציע. אם  האירוע התרחש בנסיבות צבאיות, יועבר דיווח על אודותיו על ידי מהו"ת לידיעת יוהל"ם־המדור למניעת הטרדה מינית עם פרטים מלאים ולידיעת הפרקליט הצבאי הפיקודי ללא פרטי הנפגע או הנפגעת.

38.   נפגע או נפגעת זכאים, כחלק מהטיפול במהו"ת, לפגישת הכוון משפטי. בחרו נפגע או נפגעת כאמור להשתתף בפגישת הכוון משפטי, יחולו ההוראות האלה:

                         א.       בפגישה ימסור עורך הדין במהו"ת לנפגע או לנפגעת העבירה מידע על אודות ערוצי הטיפול המשפטיים האפשריים לטיפול בתלונתם והפעולות הנדרשות מהם בכל אחד מהאפיקים וכן יסביר לנפגע או לנפגעת את זכויותיהם בשלב החקירה ובמהלך ניהול ההליך המשפטי.

                         ב.       ההכוון המשפטי במהו"ת אינו כולל ליווי, ייצוג או סיוע משפטי במהלך ההליכים המשפטיים שיתנהלו בפני ערכאות צבאיות או בפני ערכאות, פליליות או אזרחיות, מחוץ למערכת הצבאית.

39.   גורם שטיפל בחייל או בחיילת במסגרת מהו"ת, לרבות עורך דין שהשתתף בפגישת הכוון משפטי, לא יטפל באירוע הפגיעה מחוץ למהו"ת.

40.   נפגע או נפגעת המעוניינים לקבל סיוע רגשי, תיקבע פגישה עם מטפלת במהו"ת או עם קב"ן או קפ"ס ביחידה, וזאת על פי ההחלטה הקלינית שתתקבל על ידי מפקדת מהו"ת.

41.   נפגע או נפגעת יְלוּווּ בכל שלבי הטיפול (לרבות טיפול רפואי, שיבוץ מחדש וליווי למתקן חקירה) על ידי קצין סיוע וליווי ממהו"ת, לפי רצונם.

 

בדיקה באמצעות קצין בודק

42.   הועבר לפרקליט צבאי דיווח על אודות פגיעה על רקע מיני, והורה הפרקליט על עריכת בדיקה לבירור תלונת החייל או החיילת באמצעות קצין בודק, ימונה קצין בודק על פי ההוראות האלה:

                         א.       ימונה קצין בודק, העומד בתנאי פקודת מטכ"ל 33.0304 – "בדיקה וחקירת מצ"ח", לעריכת הבדיקה. הבדיקה תיערך לפי האמור בהוראות פקודה זו.

                         ב.       הקצין הבודק יהיה, ככל האפשר, קצין הנמנה עם היחידה שאליה שייך החייל המתלונן.

                         ג.       הקצין הבודק יהיה בדרגת סא"ל לפחות; היו הפוגע או הפוגעת חיילים שאינם קצינים בשירות חובה, הקצין הבודק יהיה בדרגת רס"ן לפחות.

43.   קצין בודק שמונה כאמור בסעיף 41 לעיל, יעביר לפרקליט הצבאי את חומר הבדיקה ואת ממצאיה בתוך שבועיים מקבלת התלונה לטיפולו, או במועד מאוחר יותר, אם אישר זאת הפרקליט הצבאי.

44.   סבר הפרקליט הצבאי שיש מקום לערוך בדיקות משלימות לאחר עיון בחומר הבדיקה וממצאיה שהועברו אליו כאמור בסעיף 42 לעיל – רשאי הפרקליט הצבאי להורות לקצין הבודק לבצען.

45.    פרקליט צבאי כאמור בסעיפים 41 עד 43 לעיל יעביר את חוות דעתו באשר לממצאי הבדיקה לגורמים האלה:

                         א.       מפקד היחידה שבה משרת הנילון, למעט אם מפקד היחידה הוא הנילון;

                         ב.       מפקד מרכז תע"ץ, אם הנילון הוא עובד צה"ל;

                         ג.       יוהל"ם או מי מטעמה;

                         ד.       הקצין הבודק;

                         ה.       כל גורם אחר שהפרקליט הצבאי ראה לנכון להעביר אליו את חוות דעתו.

46.   מפקד היחידה שבה משרת הנילון, שקיבל את חוות דעת הפרקליט, יפעל על פי האמור בה וידווח על ביצוע הוראותיה לפרקליט הצבאי וליוהל"ם או למי מטעמה.

 

חקירת התלונה באמצעות מצ"ח או משטרת ישראל

47.   על פי האמור בסעיפים 23 ו־27 לעיל, חייל או חיילת שמבקשים להתלונן כי נפגעו על רקע מיני על ידי גורם צבאי, או בנסיבות צבאיות, יכולים להגיש תלונה למצ"ח.

48.   הובא בפני מהו"ת דיווח על פגיעה על רקע מיני שהתרחשה בנסיבות שאינן נתונות לתחולת חוק השיפוט הצבאי, או שאינן בעלות זיקה לשירות הצבאי, תוצג לנפגע או לנפגעת האפשרות להגיש תלונה למשטרת ישראל, בליווי מלווה ממהו"ת, על פי בחירת הנפגע או הנפגעת.

49.   הוראות סעיפים 46 ו־47 לעיל יחולו על הגשת תלונה במשטרת ישראל, בשינויים המתחייבים.

50.   בחרו הנפגע או הנפגעת להגיש תלונה, ייגשו לבסיס מצ"ח הרלוונטי להגשת תלונה ומתן עדות. לנפגע או לנפגעת יתואם מועד להגשת התלונה והם יְלוּווּ לבסיס מצ"ח על ידי גורמי מהו"ת לפי רצונם.

51.   מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים 46 עד 49 לעיל, חייל או חיילת המשרתים שירות מוכר לפי סעיף 26א לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו־1986 – שנפגעו במסגרת צבאית או על ידי גורם צבאי, יפעלו על פי המפורט בפקודה זו. כן רשאים החייל או החיילת כאמור, לדווח לממונה היוהל"ם ביחידתם וכן לממונה ביחידה מחוץ לסד"כ שאליה משתייכת המסגרת האזרחית שבה הם משרתים.

52.   נפתחה חקירת מצ"ח נגד עובד או עובדת צה"ל בגין פגיעה על רקע מיני, ידווח על כך מפקד בסיס המצ"ח הרלוונטי לראש מרכז תע"ץ ולממונה הישיר של העובד. ראש מרכז תע"ץ רשאי לפעול בעניין על פי הסמכויות המוקנות לו בהוראות כל דין ובהסכמים הקיבוציים הנחתמים מעת לעת בין מערכת הביטחון ובין ארגון עובדי צה"ל או בין מערכת הביטחון לבין העובד או העובדת.

53.   הוגשה תלונה למצ"ח בגין פגיעה על רקע מיני, תיגבה עדותם של הנפגע או הנפגעת על ידי חוקר מצ"ח שהוכשר לכך, וכן תהיה לנפגע או לנפגעת הזכות לבחור את מין החוקר, למעט אם סבר מפקד בסיס מצ"ח, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי אי אפשר להיענות לבקשה.

54.   מתלונן או מתלוננת יהיו רשאים לבקש כי בעת גביית עדותם במצ"ח יהיה נוכח נציג מהו"ת או כל אדם אחר שילווה אותם, לפי בחירתם, למעט אם כן סבר מפקד בסיס מצ"ח כי יש בכך כדי לפגוע בחקירה.

55.   בתום חקירת תלונה, נוסף על חובותיו לפי סעיפים 74–76 לפ"מ 33.0304 – "בדיקה וחקירת מצ"ח", יעביר מפקד בסיס מצ"ח דו"ח סיכום חקירה ליוהל"ם־המדור למניעת הטרדה מינית.

 

החלטת פרקליט

56.   עם סיום חקירת מצ"ח בנושא אירוע פגיעה על רקע מיני, יועבר תיק החקירה לפרקליטות הצבאית, ולפרקליט הצבאי הפיקודי, או לגורם מוסמך אחר מכוח חוק השיפוט הצבאי, יחליטו אם להורות על:

                         א.       הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי;

                         ב.       העמדתו של הפוגע או הפוגעת לדין משמעתי בהתאם להוראות פ"מ 7.102 – "הדין המשמעתי";

                         ג.       סגירת תיק החקירה, לרבות מתן המלצות למפקדים בנוגע לפוגע או לפוגעת או ליחידה.

57.   ניתנה חוות דעת פרקליט צבאי לתיק המצ"ח או הוגש כתב אישום, יעביר הפרקליט את חוות דעתו או את הוראת הפרקליט על הגשת כתב האישום ואת כתב האישום גם למפקד היחידה שבה משרת הפוגע וליוהל"ם־המדור למניעת הטרדה מינית; היה הפוגע ע"ץ, יעביר הפרקליט את חוות הדעת גם למפקד מרכז תע"ץ.

58.   מפקד יחידה שבה משרת חשוד בפגיעה על רקע מיני, שקיבל את חוות דעת הפרקליט כאמור בסעיף 55 לעיל, או כל גורם אחר שקיבל את חוות הדעת הפרקליט כאמור, יפעל בהתאם לאמור בה וידווח על ביצוע הוראותיה לפרקליט הצבאי וליוהל"ם או למי מטעמה.

59.   לא נפתחה חקירת מצ"ח, יבחן הפרקליט הצבאי את האפשרות להעביר את המקרה לטיפול המפקדים ביחידה, בכל דרך שבה ימצאו לנכון ואשר נתונה להם על פי פקודות הצבא, לרבות:

                         א.       העמדה לדין משמעתי, לפי פ"מ 7.102 – "דין משמעתי";

                         ב.       הליך של נזיפה פיקודית לפי פ"מ 33.0333 – "נזיפה פיקודית";

                         ג.       השעיה והדחה, לפי הפ"ע 3.0226 – "הדחה, השעיה והעברה מתפקיד";

                         ד.       נקיטת צעדי מניעה והסברה ביחידה;

                         ה.       שינוי שיבוץ בתוך היחידה;

                          ו.       שיחה וסיכום ריאיון.

60.   החלטת הפרקליט המתירה למפקד לטפל במקרה במסגרת היחידה תועבר למפקד באמצעות יוהל"ם־המדור למניעת הטרדה מינית או באופן ישיר.

 

השעיה

61.   במקרים של חשד לפגיעה על רקע מיני, מפקדו של החשוד רשאי להשעות באופן זמני את החשוד לפי הפ"ע 3.0226 – "השעיה והדחה", וזאת בין אם הוגשה תלונה ובין אם לאו. אם הוגשה תלונה, יפנה המפקד לפרקליט צבאי, ויקבל עדכון על אודות הממצאים בחקירה לעיונו לצורך קבלת החלטה בעניין ההשעיה. הגיעה תלונה לידיעתו של פרקליט צבאי, רשאי הפרקליט להביא את פרטי התלונה לידיעת המפקד כדי שזה ישקול את השעייתו של הפוגע או הפוגעת לכאורה.

62.   קיבל מפקד עדכון על אודות ממצאים כאמור מפרקליט צבאי, לרבות כאמור בסעיף 60 לעיל, לא ימסור עדכון זה לידיעת הפוגע ולכל אדם אחר, אלא באישור הפרקליט הצבאי.

 

שיפוט בדין משמעתי

63.   הורה פרקליט צבאי להעמיד לדין משמעתי חשוד בפגיעה על רקע מיני (להלן: "הנידון"), או הורה להעביר את התיק להמשך בחינת מפקדו של הנידון והמפקד החליט להעמידו לדין משמעתי בגין חשד לפגיעה מינית, יחולו הכללים המפורטים להלן:

                         א.       הליך הדין משמעתי בגין מעשי פגיעה על רקע מיני, ייערך על פי הוראות פ"מ 7.102 – "הדין המשמעתי" (בסעיף זה: "הפקודה") ואין בהוראות המפורטות בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות הפקודה.

                         ב.       שיפוט בדין משמעתי בגין מעשי פגיעה על רקע מיני, ייעשה על ידי קצין שיפוט בדרגת אל"ם לפחות, בעל הכשרה משפטית או שעבר הכשרה מיוחדת, שקבע הפרקליט הצבאי הראשי, לשיפוט בעניינים אלו שאינו נמנה עם היחידה שבה משרת הנידון.

                         ג.       במהלך הדיון המשמעתי לא יחקור קצין השיפוט, ולא יאפשר חקירה של נפגע או נפגעת העבירה, שיש בה משום עלבון, הפחדה, הטעיה או ביוש, שאינם רלוונטיים לעניין הנדון ושאינם הוגנים.

                         ד.       קצין השיפוט לא יחקור ולא ירשה חקירה, בדבר עברם המיני של נפגע או נפגעת העבירה, למעט אם כן מצא כי איסור החקירה עלול לגרום לנילון עיוות דין.

                         ה.       קצין השיפוט ינהל את הדיון תוך שמירה על כבודם של נפגע או נפגעת העבירה.

 

הדחה והתרת התחייבות לשירות קבע

64.   רשויות הצבא רשאיות ליזום את הדחתו של משרת קבע או את התרת התחייבותו, לפני תום תקופת השירות, אם הורשע בבית דין צבאי או בהליך משמעתי או אם נמצא כי ישנן ראיות שעבר עבירה של הטרדה מינית, אך לא הועמד לדין משמעתי או דין פלילי. הליכים אלו ייערכו על פי הקבוע בהפ"ע 3.0226 – "השעיה והדחה" או בהפ"ע 3.0501 – "שירות הקבע בצה"ל", לפי העניין.

65.   משך הזמן לטיפול בהליכים לאחר הרשעת משרת קבע בבית דין צבאי או בדין משמעתי בעבירה שמהותה פגיעה על רקע מיני יהיה כמפורט להלן:

                         א.       בהרשעה בבית דין צבאי – הפרקליט הצבאי יעביר דיווח על פסק הדין לאכ"א־חטה"ס, לפצ"ר או לסגנו, וליוהל"ם או למי מטעמה בתוך שבועיים מיום שפסק הדין בבית הדין הצבאי הפך לחלוט.

                         ב.       בהרשעה בדין משמעתי – קצין השיפוט ידווח על תוצאות ההליך המשמעתי ויעביר את כל חומר ההליך, לרבות טופס התלונה ("טופס 630"), טופס ההנמקה ופרוטוקול הדיון לפרקליט הצבאי, אשר יעבירו לפצ"ר או לסגנו במקרים המתאימים, לאכ"א־חטה"ס־ראש מנהל קצינים או ראש מנהל נגדים לפי העניין וליוהל"ם־המדור  למניעת הטרדה מינית, בתוך שבעה ימים מיום השיפוט.

                         ג.       הורשע חייל בעבירה פלילית שלא בבית דין צבאי, יעביר מצ"ח־רמ"ד מב"ת או מי מטעמו, דיווח לפצ"ר או לסגנו וליוהל"ם, על אודות הרשעה זו, בתוך שבועיים מיום עדכונו בדבר ההרשעה.

                         ד.       הוחלט על סגירת תיק החקירה, בפרקליטות הצבאית או במשטרת ישראל, על אף שישנן ראיות שלפיהן הפוגע או הפוגעת ביצעו את העבירה שבה הם חשודים, יועבר דיווח על כך, על ידי פרקליט צבאי או על ידי מפצ"ר־יעח"ק, למפקד הגוף שבו משרת החשוד, לפצ"ר או לסגנו, וליוהל"ם־המדור למניעת הטרדה מינית בתוך שבועיים מיום קבלת ההחלטה או קבלת העדכון על אודותיה.

66.   הפצ"ר או סגנו יעבירו את חוות הדעת בשאלת הבאת עניינו של הפוגע או הפוגעת בפני הוועדה להתרת התחייבויות בתוך שבועיים מיום קבלת כלל החומר הנוגע לעניין ללשכתם. הפצ"ר או סגנו רשאים להאריך את המועד האמור.

67.   המליצו הפצ"ר או סגנו על הבאת הפוגע או הפוגעת בפני הוועדה להתרת התחייבויות, תכונס הוועדה על ידי אכ"א־חטה"ס בתוך חודש ממועד קבלת חוות דעת הפצ"ר או סגנו.

68.   לפי תקנה 3(א)(2) לתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד), התשנ"ח־1998 יחול האמור בסעיף 11 להסכם הקיבוצי על עובדי צה"ל גם מקום שבו מדובר בהטרדה מינית, פגיעה על רקע מיני או התנכלות, בין אם נידונה בדין משמעתי ובין אם נידונה בפני בית דין צבאי ובין אם נידונה בפני ערכאה אחרת.

 

הרחקת הנילון מהמתלונן ושינוי שיבוץ

69.   הגורמים המוסמכים יפעלו, להרחקת הנילון מהמתלונן, ככל שאפשר וככל שנראה נכון בנסיבות העניין, ועל פי פקודות הצבא.

70.   ס' היוהל"ם רשאית להורות על שינוי שיבוצם של נפגע או נפגעת שהם חיילים בשירות חובה שדיווחו כי נפגעו על רקע מיני וביקשו שינוי שיבוץ בעקבות כך. הבקשה תוגש באמצעות מהו"ת, בצירוף המלצת גורם מטפל ומידע הרלוונטי לבקשה. הוראה זו תינתן לאחר קבלת עמדת מפקדם הישיר של הנפגע או הנפגעת ושל מפקד היחידה שבה הם משרתים, אלא אם אחד מהם הוא הפוגע או הפוגעת, שאז תתקבל חוות דעת מפקדו של הפוגע או הפוגעת.

71.   החליטה ס' היוהל"ם להורות על שינוי השיבוץ כאמור בסעיף 70 לעיל, תעביר הנחיה בדבר שינוי השיבוץ לרמ"ד הפרט הפיקודי, הזרועי, החילי או האגפי, לפי העניין, אשר יפעל למימושה בתוך חמישה ימי עבודה, אלא אם צוין אחרת בהנחיה.

72.   היו הנפגע או הנפגעת משרתי קבע או קצינים בשירות חובה, נוסף על האמור בסעיף 70 לעיל, ולפני שתתקבל החלטה ע"י ס' היוהל"ם, תקיים ס' היוהל"ם היוועצות עם אכ"א-חטה"ס ועם גורמי סגל חיליים, באשר לבחינת שינוי השיבוץ, בהתחשב במסלול השירות של החייל או החיילת, בצורכי המערכת, ובניסיון לצמצם את הפגיעה בהם. שינוי שיבוץ על רקע פגיעה מינית של משרתי קבע או של קצינים בשירות חובה שנפגעו, לא ייחשב כהעברה מתפקיד לעניין זכויותיהם, המשך שירותם ומסלול פיתוחם.

סוגי טיפול נוספים

73.   היוהל"ם רשאית להורות על עריכת שיחה פיקודית בהמשך לדיווח על אודות פגיעה על רקע מיני, בהתאם לנוהל שייקבע.

74.   היוהל"ם רשאית, באישור הפרקליט הצבאי הראשי, להחליט על סוגי טיפול נוספים בדיווח על פגיעה על רקע מיני, באופן זמני או קבוע.

 

פרק ג'

פעולות ביחידה לשם מניעת הטרדה מינית והגברת המודעות 

מינוי ממונה יוהל"ם מטעם המפקד לטיפול באירוע הטרדה מינית

75.   מפקד יחידה, לרבות מפקד יחידה מחוץ לסד"כ, ימנה ביחידתו ממונה יוהל"ם, במינוי נוסף על תפקיד (נע"ת), אשר יסייע למפקד היחידה בטיפול בנושא פגיעה על רקע מיני ובשמירה על סביבת שירות בטוחה ומכבדת ביחידה, ויהיה אמון על ריכוז אירועי הפגיעה על רקע מיני ביחידה, וכן יערוך מעקב אחר ההסברות ביחידה. המינוי ייעשה על פי כתב המינוי הקבוע בנספח ג לפקודה זו.

76.   התבחינים (קריטריונים) למינוי ממונה יוהל"ם כאמור בסעיף 75 לעיל, ייקבעו בנוהלי יוהל"ם. מבלי לגרוע מהאמור, ממוני יוהל"ם יהיו קצין או קצינה בשירות סדיר בדרגת סרן ומעלה, נגד או נגדת בשירות סדיר בדרגת רס"ל ומעלה או עובד או עובדת צה"ל, אשר ימלאו את התפקיד למשך שנה לכל הפחות.

 

חובת הדרכה והסברה בנושא מניעת פגיעה על רקע מיני 

77.   באחריות מפקד היחידה לערוך לכוח האדם הסדיר והמילואים, ע"צים ועובדי הקבלן ביחידתו הסברה בנושא מניעת הטרדה מינית כדי להגביר את המודעות ביחידה לנושא איסור פגיעה על רקע מיני. מבלי לגרוע מהאמור, מוטלת חובה לערוך את ההסברה גם בהכשרות הבסיס, לרבות בטירונות, בהכשרות הקצונה בבה"ד 1, בקורסי הפיקוד הזוטר והבכיר ובקורסי הנגדים, כפי שייקבעו בהוראות היוהל"ם, ובכפוף להוראת אמ"ץ־תוה"ד בנושא תכנים מחייבים בהכשרות.

78.   אופן העברת ההסברות, תוכניהן, תדירותן ודרך הבקרה והפיקוח עליהן ייקבעו בנוהלי היוהל"ם.

79.   נוסף על האמור בסעיפים 78–77 לעיל, עובד צה"ל יהיה רשאי להשתתף בשעות העבודה בפעולות הדרכה והסברה, שעניינן מניעת הטרדה מינית והתנכלות שארגון עובדי צה"ל מארגן מעת לעת, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע במהלך התקין של עבודתו.

 

פרק ד'
שונות

תיקון הנספחים

הנספחים בפקודה זו יתוקנו בהליך חריג לתיקון נספח, כמפורט בהפ"ע 1.0102 – "תהליך העדכון של פקודות המחייבות את כלל הצבא", על ידי היוהל"ם, לאחר אישור מפצ"ר־יעח"ק, אג"ת־הממונה על הפקודות ואמ"ן־מחב"ם.

נספח א'

 אופן הטיפול באירוע פגיעה על רקע מיני – תרשים זרימה

 

נספח ב'

דיווח על ארוע הטרדה מינית/ אלימות

פרטי ממלא טופס הדיווח:  שם: ___________________  מ.א: ____________ תפקיד: __________   דרגה: _______   יחידה: _______                טל': _____________________      האם המדווח/ת היא/הוא הממונה: 0כן  0לא      קשר המדווח לנפגע/ת: ______________

דף מידע נלווה לטופס דיווח
באחריות מקבל הדיווח למסור נספח זה למתלונן או למתלוננת
הבחירה באשר לאפיק הטיפול, היא אך ורק של המתלונן או המתלוננת. תפקיד מקבל הדיווח הוא להנגיש את כלל ערוצי הטיפול, כדי שהמתלוננים יוכלו לקבל החלטה מושכלת, ביחס לאפיק הנכון ביותר בעבורם.

1. הגשת תלונה במצ"ח:

• במקום שבו יש עבירה על החוק או על פקודות הצבא, אפשר להגיש תלונה במצ"ח (משטרה צבאית חוקרת), לטובת עריכת חקירה מקיפה ויסודית על ידי הגורם האמון על כך בצה"ל.

• לרשות המתלונן שיחליטו להגיש את התלונה, עומד צוות קצינות הסיוע והליווי במהו"ת, אשר ילוו אותו בכל שלבי ההליך – מתחילתו ועד סופו (לרבות ליווי פיזי למצ"ח להגשת תלונה ומתן עדות וליווי בהליך המשפטי).

• מומלץ כי מתלונן אשר שוקל להגיש תלונה במצ"ח או לחלופין מעוניין להגיש תלונה וחושש מההליך, יופנה לקבלת ייעוץ משפטי ע"י יועץ משפטי במהו"ת בנוגע לשלבי ההליך הפלילי: החל מהגשת התלונה במצ"ח ועד לניהול ההליך בפני בית הדין הצבאי, והמשמעויות הנגזרות מכך ביחס לנפגע העבירה.

• ככל שהמתלונן החליט להגיש תלונה במצ"ח באופן עצמאי ללא ליווי של מהו"ת או של ממונת היוהל"ם, עליו לתאם ישירות מול הבסיס הרלוונטי במצ"ח מועד להגשת התלונה, כדי להימנע מזמני המתנה מיותרים.

• על פי החוק, המתלונן רשאי לבחור את מין החוקר שאליו יגיע במצ"ח, לפי העדפתו האישית.

• המתלונן יהיה זכאי שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת הגשת התלונה וגביית העדות, אלא אם כן סבר מפקד בסיס מצ"ח כי יש בכך כדי לפגוע בחקירה.

2. בירור יחידתי:

• במקרים המתאימים לכך, אפשר להציע טיפול פיקודי במסגרת היחידה, המחייב הסכמה לחשיפת פרטים מזהים ופרטי האירוע (לרבות בפני הנילון).

• בירור יחידתי הוא הליך פנים־יחידתי, ללא חקירת מצ"ח, שבו הפרקליטות הצבאית מעבירה למפקד הרלוונטי באמצעות יוהל"ם הנחיה בדבר אופן הטיפול באירוע פגיעה על רקע מיני, משמעתי באופיו.

• לרשות המפקד שנדרש לבצע את הבירור היחידתי, עומדים כמה כלים:

• המלצה על העמדה לשיפוט בהליך דין משמעתי (דמ"ש);

• הליך של נזיפה פיקודית (לפי פקודת מטכ"ל 33.0333);

• מניעת חופשה (לפי פקודת מטכ"ל 33.0352);

• השעיה והדחה (על פי הפ"ע 3.0026);

• נקיטת צעדי מניעה והסברה ביחידה;

• שינוי שיבוץ בתוך היחידה;

• כל דרך אחרת המצויה בסמכות המפקד לטיפול באירוע, כדי למנוע הישנות אירועים דומים מסוג זה ביחידה.

• ככל שיוחלט על העמדה לדין משמעתי, תידרש הסכמת המתלונן להעיד בהליך. לאחר שתינתן הסכמת המתלונן לכך, יופנה ההליך לקצין שיפוט בכיר המוסמך לדון במקרה.

• ככל שהנילון יכפור באשמה במסגרת הליך הדמ"ש, קצין השיפוט יזמן את המתלונן להעיד במסגרת ההליך. יובהר כי לא מדובר בעימות בין המתלונן לנילון, אלא במסירת גרסת המתלונן, כדי לאפשר לנילון לבקש מקצין השיפוט להציג שאלות נוספות למתלונן.

3. שיחה פיקודית:

• מיועד בעבור מתלוננים אשר דיווחו על פגיעה על רקע מיני ואינם מעוניינים בהגשת תלונה במצ"ח, וכן לא הביעו נכונות לחשוף את פרטיהם האישיים , אך עם זאת מבקשים שגורם ביחידה ישוחח עם הפוגע, בניסיון לגרום לו לחדול ממעשיו.

• זהו צעד פיקודי, שאינו מותנה בהגשת תלונה ואשר נועד לשקף תמונת מצב לנילון על כך שישנם דיווחים נגדו (ללא פירוט תוכנם), שיהיה מעין "תמרור אזהרה" באשר לאופן התנהגותו בעתיד. בהליך יובהרו לנילון הנורמות והערכים הנדרשים בצה"ל והוא יוזהר מפני פגיעה בנורמות ובערכים אלה.

• הליך של שיחה פיקודית מתאפשר, ככלל, באירועים שאינם ברף הפלילי.

• חשוב לציין כי הסכמת המתלונן להליך נוגעת לקיומה של שיחה פיקודית שתיערך עם הנילון, כאשר ההחלטה על זהות המפקד שיידרש לערוך את השיחה, אינה נתונה להחלטתם, ותיקבע על ידי היוהל"ם על פי המדיניות בנושא ונסיבות המקרה הספציפי.

• ככלל, שיחה פיקודית, כשהיא לעצמה, לא תאפשר נקיטת צעדים נגד הפוגע והיא לא תתועד ברשומות הצבאיות למעט ביוהל"ם.

 

יודגש כי חל איסור מוחלט על מפקד או על או ממונה יוהל"ם לערוך בירור, תחקיר, שיחה או הליך פיקודי מסוג כלשהו בנוגע לאירוע, אלא אם ניתן אישור לכך על ידי גורמי יוהל"ם או הפרקליטות; הליך ללא אישור כאמור עלול לגרום לנזק של ממש הן למתלונן והן להליך הטיפול התקין.

נספח ג'

 טופס מינוי לתפקיד ממונה יוהל"ם יחידתי

פרטי הממונה: השם:______________           מ"א:_________________ התפקיד:________________ היחידה:_______________ פיקוד:____________ מספר הטלפון:_______________

כתב מינוי לתפקיד ממונה יוהל"ם יחידתי

• א. הח"מ, ממנה אותך __________________________ לתפקיד ממונה היוהל"ם היחידתי נע"ת.

• ב. במסגרת תפקידך הינך נדרש:

  • לסייע למפקד היחידה בהטמעת פקודת מטכ"ל 33.0145 "איסור פגיעה על רקע מיני"

     והנורמות המעוגנות בה בקרב פקודיו, ולערוך בקרה אחר מימושה.

  • לשמש כתובת נגישה ביחידה לקבלת דיווחים על אירועי פגיעה על רקע מיני.

  • לייעץ ולהדריך חיילים הפונים אליך.

  • לוודא כי מתבצעות הסברות בתחום מניעת הטרדה מינית על פי הקבוע בקובץ ההנחיות לממונה יוהל"ם.

• ג. אם אירע אירוע פגיעה על רקע מיני ביחידתנו, הינך נדרש להעביר את מלוא המידע אל מהו"ת ואל המדור למניעת הטרדה מינית ביוהל"ם ולפעול על פי ההנחיות שיתקבלו ממטה היוהל"ם.

• ד. יש להדגיש בפני המפקדים ביחידה כי חובה לדווח למהו"ת או לך, ממונה היוהל"ם, אם אירעה פגיעה מינית ביחידה ולהביאה לידיעתם.

• ה. תוקף המינוי החל מיום חתימתו.

בברכה,

_______________________________________________________________________

  מ"א               הדרגה                   השם                    התפקיד                 תאריך                    חתימה