הסיפור מאחורי פרסום ההודעה הראשונית

עבורי כדובר צה"ל ועבור קציני וחיילי החטיבה, שהאירוע נפל במשמרת שלנו, זה היה אתגר מקצועי מבצעי יוצא דופן. האתגר הראשון הוא ההתמודדות עם אירוע שבו יש נפגעים רבים לכוחותינו, מצבם לא ידוע, והאירוע מתרחש אל מול עיני הכתבים הצבאיים, כתבי הצפון והכתבים הזרים שהיו מרוכזים באזור - עקב הפעילות האינטנסיבית של צהל ברצועת הביטחון, בדרום לבנון.

ברגע שנודעו לי הפרטים על התנגשות המסוקים באזור שאר ישוב, הנחיתי את קציני דו"ץ והחיילים, במטה שבתל אביב ובשטח, אנשי הנציגות בפיקוד הצפון, לעבור מכתב לכתב, מצלם לצלם, מעורך לעורך, בעיתונים, בתחנות הרדיו והטלוויזיה, ולבקש שימתינו עם פרסום הפרטים עד שנבין בעצמנו מה קרה ונפרסם הודעת דו"ץ מסודרת. להפתעתי, איש מן הכתבים, הצלמים והמערכות לא סירב. הם צפו במתרחש, בניסיונות חילוץ הלוחמים מהמסוקים הבוערים תוך כדי התפוצצות התחמושת, ונענו לבקשתי להמתין.

כאשר הגעתי עם הרמטכ"ל, רב אלוף אמנון ליפקין שחק לשאר ישוב, כשעה וחצי לאחר התנגשות המסוקים, האש עדיין בערה בעוצמה. אלוף פיקוד הצפון, עמירם לוין, דיווח לנו ש-73 הלוחמים ואנשי צוות האוויר נהרגו. אמרתי לרמטכ"ל שנאלץ לפרסם, לראשונה, הודעת דו"ץ על נפילת חיילים בפעילות מבצעית ונציין שעדיין לא נמסרה הודעה למשפחותיהם. זהו נוסח יוצא דופן, אך לא היה ניתן עוד למנוע מהכתבים לפרסם את מראה עיניהם. ואכן, לקראת השעה 20:45, יצאה הודעה בנוסח זה וניתן האישור לפרסם את פרטי האירוע הקשה.

האתגר השלישי בסיום הלילה הנורא ההוא, מתרחש במנחת מחניים. לקראת 06:00 הגעתי למנחת, והמראה הנורא שראיתי היה מסוק יסעור חונה על המסלול, ועליו מונחות גופות החללים, עטופות לבן, ואנשי חיל האוויר והרבנות הצבאית מעלים אותן למסוק בדרכן להלוויות.

ליד הגדר שמסביב למנחת עמדו עשרות צלמי עיתונות שתיעדו את התמונה הקשה והעצובה הזאת. חשתי שהתמונה הזאת, אם תתפרסם, תהיה קשה מנשוא ולא הוגנת כלפי החללים ובני משפחותיהם, ותעשה רע לצה"ל כארגון. החלטתי לפנות, בפעם השנייה באותו לילה, אל הצלמים ואל המערכות בבקשה שלא יפרסמו את הצילום הקשה הזה.

אם כך בפעם השנייה באותו הלילה, עברו קציני היחידה בין הצלמים והמערכות, ושוב הופתענו מהסכמת המערכות להיענות לבקשתנו. הצילום הקשה הזה לא פורסם, מעולם, באף אחד מהעיתונים וערוצי הטלוויזיה, בארץ ובעולם, שאליהם פנינו. הצילום הקשה הזה פורסם רק בעיתון אחד: "במחנה".

בלי ספק, אסון המסוקים, היה אבן דרך משמעותית על דפי ההיסטוריה של צה"ל בכלל ושל חטיבת דו"ץ בתוכו. רבים מהחיילים והקצינים של חטיבת דו"ץ, שנטלו חלק בפעילות באותו לילה נורא ובליווי הלוויות החללים בימים שלאחר האסון, נושאים עמם את הצלקות הנפשיות של ההתמודדות עם האתגרים הקשים כל כך, שהאירוע הזה הציב בפני כולנו".

תא"ל (מיל') עודד בן-עמי שימש כדובר צה"ל בזמן אסון המסוקים