התוכנית שמאפשרת לקצינים ולנגדים להשלים בגרויות ולהתקדם לתואר

מי מאיתנו היה רוצה להישאר "מאחור" בצבא כשכל החברים ממשיכים ללימודים גבוהים? הרצון לעשות תואר ולהמשיך את ההתפתחות האישית בזמן הצבא הוא לא רק אינטרס של אנשי הקבע השונים, אלא גם של צה"ל - מתוך הרצון לטפח את המפקדים המוכשרים, המלומדים והמקצועיים ביותר בתחומם. לכן, במחלקת הסגל עוסקים מסביב לשעון בפתרונות שייקחו את תחום הלימודים עוד צעד קדימה. 

אבל לקראת שנת 2017 שמו לב לפוטנציאל נוסף - כמות לא מובטלת של אנשי קבע צריכים לעבור עוד שלב  בדרך לתואר - השלמת בחינות הבגרות. במחלקה נרתמו מיד למשימה, ובאותה שנה נפתחו לראשונה 2 כיתות השלמת בגרויות בצה"ל, שהכילו 63 תלמידים. בשבוע שעבר, שנת 2019, לצד תלמידי התיכונים, ניגשו לבחינת הבגרות האחרונה לא פחות מ-97 אנשי קבע.

"לקצינים ולנגדים יש שני מסלולי לימודים גבוהים לבחור מהם",  מסבירה רס"ן לירז חכמון כהן, ראש תחום לימודים במנהל נגדים במחלקת הסגל. "או לימודים מלאים, במימון הצבא, במקרה שהצבא רואה אותך בפוטנציאל לשירות קבע ארוך, או לימודים תוך כדי שירות, במסלולים ומתכונות שונות - אבל בסוף, אי אפשר להגיע לאף אחד מאלו בלי תעודת בגרות מלאה".

"קראנו לה תוכנית 'ברק'", מספרת נטלי, רמ"ד פיתוח וקידום נגדים. "ופתחנו אותה בשיתוף משרד הביטחון, במטרה לאפשר לאנשים המקדישים את חייהם לצבא, להגיע לנקודת זמן שהם יכולים להגיע גם להשכלה גבוהה".

רס"ן חכמון-כהן מספרת כי בניית הכיתות מתבצעת בפריסה גיאוגרפית, על פי אזור המגורים ומקום השירות של אנשי הקבע. כשיודעים איפה ריכוז המועמדים הגבוה ביותר, משרד הביטחון מוציא מכרז למכללות באותו אזור, ומשם נבחר מיקום הכיתה. 

הנגדים והקצינים מגיעים פעמיים בשבוע למכללה הנבחרת, פעם אחת אחרי הצהריים ופעם שנייה בימי שישי, ועוברים את השיעורים הרלוונטיים להם - כיום במקצועות המתמטיקה והלשון. 

"חשוב לציין את שיתוף הפעולה המדהים של המכללות", היא מוסיפה בגאווה, "מוסד הלימודים מבין שמדובר באנשי צבא ומלמד אותם בצורה מעמיקה. אם תלמיד מתקשה הם יתעלו על עצמם ויישארו איתם עוד שעות פרטניות".

כדי להבין בדיוק את המענה שנותנת התוכנית, פנינו לרס"ל שובל לוי, נגדת לוגיסטיקה בגדוד 71 של חטיבה 188, שנרשמה לפיילוט התוכנית ב-2017, וכיום לומדת תעשייה וניהול. "לנגדי לוגיסטיקה יש אפשרות להמשיך למסלול הזה, אבל לא בלי תעודת בגרות. המפקדים שמו לב שאין לי, ואני ראיתי את עצמי ממשיכה בצבא, אז הלכתי על זה", היא מספרת. 

"אם פעם היו אומרים 'אל תלמד תהיה נגד' - היום המציאות היא הפוכה", היא מדגישה. "פתאום מישהו שרק שנה בקבע מחזיק תעודה ביד. ברגע שהצבא נותן לך את ההזדמנות הזאת, את המימון ואת הזמן ללמוד - חובת ההוכחה וההשקעה עליך, וזה באמת עובד, קיבלתי המון מוטיבציה", מגלה רס"ל לוי. "זה משהו שמדרבן אותנו להישאר ולהתקדם".

"זו כיתה שנפתחה למול צורך", מצטרפת רס"ן חכמון-כהן ומסבירה, "אנחנו מתאימים את עצמנו למציאות הקיימת, ורוצים להישאר רלוונטיים בזמן שהצעירים רוצים ללמוד". 

המאמץ להוצאת אנשי קבע ללימודים כבר מניב פירות, וכיום ל-54% מאנשי הקבע בצה"ל יש השכלה על-תיכונית (לא כולל עתודאים). החזון הרחוק הוא שלכל משרת קבע תהיה תעודה ביד. "תוכנית השלמת הבגרויות היא חלק קטן משלם", הן מסכמות ומדגישות, "חשוב לנו לראות מפקדים משכילים יותר שבסוף יוצאים מהצבא עם תואר - אנחנו נדאג שאף אחד לא יישאר מאחור".