מה למדו נציגי הצבאות הזרים מ'המלחמה המגה-דיגיטלית הראשונה'?

זה לא סוד שאגף התקשוב עבר תהליך השתנות בשנה האחרונה - ובתוך כך, הקמת שתי חטיבות חדשות (ספירה ובינה), בלם אלפי מתקפות בעולמות הסייבר ממגוון חזיתות, השיק פתרונות מבצעיים ששימשו בזמן אמת, ושלח קשר"גים וכלים לתמרון בדרום ובצפון. 

לניסיון המבצעי הרחב הזה הגיעו להיחשף נציגים מצבאות זרים, באירוע מיוחד בשבוע האחרון. מולם עמדו ראשי היחידות המובילות בעולמות המדוברים, שעבורם הכלים והמהלכים שתוארו בכנס אינם לקוחים ממצגת - אלא מהמבצעים שהם חווים מדי יום.

היום נפתח במספר תובנות מהמלחמה, הרלוונטיות גם לגופי תקשוב צבאיים מעבר לים. אחת המסקנות שאולי הייתה הכי פחות מובנת מאליה, היא העובדה שאי אפשר להסתמך רק על פתרונות מסחריים - צריך לשמור על כמה ג'וקרים משלך בשרוול. זאת משום שהרבה מהאתגרים הייחודיים למערכות הביטחון שונים מ-cybercrime רגיל, ולא רווחיים מספיק עבור חברות אזרחיות בשוק. 

אילוסטרציה

נקודה נוספת שעלתה נגעה לזיהוי פריצות במערכות טכנולוגיות בקנה מידה גדול. דוגמה טובה לכך ניתן למצוא בפרשת 'Solar Winds' ב-2022. אז, תוקפים פרצו לתשתיות ענקית הטכנולוגיה האמריקאית, במטרה לרגל אחר גופים רבים שקיבלו ממנה שירותים. 

איך החדירה התגלתה? בעזרת טעות אחת שביצעו ההאקרים: בשלב מסוים, הם הפעילו תהליך הזדהות שדורש אישור מגורם שני, כמו כשמנסים להיכנס לחשבון והאתר שולח קוד אישור למייל. עובד אכן קיבל הודעה כזו, וחשד שמדובר במשהו חריג. זה מה שנקרא 'שריטה', רמז עדין שבקלות אפשר לפספס - והופך לאחד האתגרים המרכזיים היום.

אילוסטרציה

בנוסף, המלחמה חשפה את הפוטנציאל העצום של ה-AI בניתוח כמויות גדולות של מידע מהשטח - והפיכתו לשמיש בזמן אמת. נציגי חטיבת 'בינה' הציגו בכנס זוויות שונות של הנושא, בהן פיתוח שאיפשר לקלוט מחדש אלפי משרתי מילואים אחרי ה-7.10. האלגוריתם סיכם וסינן מסמכים שקיצרו משמעותית את תהליך הועדות הרפואיות שעבר כל מתגייס, ברמה שניתן היה להקים מ-0 חטיבות חדשות לגמרי. 

לצד אמצעי זה, הוצגו לנספחים פריטים פיזיים המשמשים את כוחותינו בשדה הקרב, רובם כמובן מסווגים. מתוכם, ניתן לספר מעט רק על מערכת ניידת המבצעת 'חסימה טיפשה' - משדרת גלי קרינה אלקטרומגנטית עוצמתיים שפוגעים בתפקוד מכשיר היעד. כפי שהדגימו, ניתן לנתק כך רמקול JBL ללא ידיעת המפעיל, או לחסום את ה-GPS, הצילום והשליטה ברחפן.

אילוסטרציה

אחרי הכלים, הזרקור הופנה למאמן ה-'Cyber Range', שנועד לדמות תקיפות סייבר מבלי באמת להשבית מערכות קריטיות. צוותי סייבר מכלל מערכת הביטחון והעולם מגיעים לכאן לתרגל זיהוי, תפעול ומניעה. כדי לדמות מצבי אמת בצורה טובה, האחראים על הסימולציה מחדירים תקלות ותפניות שיעשו את החיים קשים. 

למשל, מה קורה כשאויב מנסה לחדור למערכות התפעול של מערכת קריטית, ו'מזהם' מספר ערוצים נחוצים לנו? האם משביתים את המערכת עד שהאיום מטופל, או שמנסים לפתור את הבעיה מבלי לנטרל אותה בינתיים? התרחיש יתגלגל בהתאם להחלטה שיקבלו המתרגלים, לאחר שקלול כלל האפשרויות והדרישות המבצעיות. לכל בחירה שיעשו יהיו השלכות, בדיוק כמו בעולם האמיתי.

אילוסטרציה

"זו המלחמה המגה-דיגיטלית הראשונה שחווינו", פסקה ראש מטה אגף התקשוב, תא"ל יעל גרוסמן, בסיום ההרצאות, "גם מבחינת האורך, וגם מבחינת כמות השינויים שנעשו מאז שפרצה. לדוגמה, כמות המשתמשים המתחברים לענן המבצעי בבת אחת קפצה פי 16 - ומדובר בצ'אט שהתחיל בתור מערכת פנימית קטנה. או למשל יישומון הצ'אט המבצעי אשר יועד בתחילה למפתחים בלבד, והפכה למערכת מסייעת לסנכרון מבצעים בין כלל צה"ל ".

"זה משפט שיכול להישמע בהתחלה מוזר, אבל לחיכוך עם האויב, שלא חסר ממנו בתקופה הזו, יש תרומה גדולה לפיתוח היכולות שלנו", היא מוסיפה. כדוגמה לכך, היא מציינת את יותר מ-1,200 אירועי הסייבר האיראניים שנבלמו ע"י האגף מפרוץ המלחמה. לפי דו"ח מיקרוסופט, ישראל היא המדינה ה-3 המותקפת בעולם בחזית זו.

מול האיום הזה, ניצבים החוקרים, המפתחים והמומחים של היחידות השונות באגף התקשוב, ושינוי התפיסה המשמעותי שחל בשלוש השנים האחרונות. "השאלה היום היא כבר לא כמה שרתים יש לנו, אלא כמה אנחנו מצליחים לנצל אותם לטובת קבלת החלטות מהירה וחד-משמעית. ובתחרות הזו, שיתופי ידע, טכנולוגיות ומשאבים עם צבאות וארגונים אחרים יכולים לספק יתרון מכריע".