כך הפך 'אלקרצ' אלחסן' לברז שמזרים מיליונים לטרור - ויעד לתקיפה
לא רק סניפים וחשבונות - אלא מנגנון שמזרים משכורות, מממן שיקום ומעגן את שליטת ארגון הטרור בלב האוכלוסייה בלבנון. מאחורי התקיפות האחרונות של צה"ל עומדת תפיסה רחבה יותר: פגיעה עמוקה ברשת הכלכלית המקבילה והנפרדת לקידום צרכי חיזבאללה
מאחורי גל התקיפות העצים נגד נכסי אגודת "אלקרצ' אלחסן", המממנת את חיזבאללה ברחבי לבנון, מסתתר סיפור רחב יותר ומנגנון כלכלי שבעזרתו מנסה ארגון הטרור לשרוד, להשתקם ולחזק את אחיזתו בחברה הלבנונית.
אגודת "אלקרצ' אלחסן", שהוקמה ב-1981, מוצגת לציבור הכללי בלבנון כמוסד קהילתי המספק הלוואות ושירותי פיקדון. בפועל, לאורך השנים היא שימשה כעמוד השדרה הכלכלי של חיזבאללה - ומנגנון פיננסי מקביל למערכת הבנקאית הרשמית של המדינה.
בשונה מבנקים המוכרים לנו, המחויבים לרגולציה ופועלים תחת מערכות העברה דיגיטליות כמו SWIFT, האגודה מתנהלת בשיטת 'כלכלת מזומן'. אזרחים מפקידים דולרים או זהב - והארגון מעניק בחזרה הלוואות במזומן. מכיוון שלא מתבצעות העברות בנקאיות מובחנות, אין עקבות והיעדר הפיקוח הופך כל פיקדון של אזרח לחלק ממאגר מזומנים 'שחור'.
על פי ההערכות, היקף הכספים המנוהל באמצעות האגודה עולה על שלושה מיליארד דולר, והיא משרתת כ-300 אלף לבנונים. חיזבאללה מלבין באמצעותה כספים איראניים, ומעביר אחרים חזרה למדינה - המממנת המרכזית של פעילותו.
למעשה, התשתית מאפשרת רשת כלכלית נפרדת, שמזינה את מה שמכונה לעיתים 'מדינת חיזבאללה': מערכת שירותים מקבילה הכוללת בריאות, חינוך וסיוע אזרחי.
פעילי ארגון הטרור מחזיקים בה חשבונות, ובאמצעותם מקבלים תגמול באופן קבוע. האגודה כולה אוחזת במרבית כספי חיזבאללה, ובין היתר בפיקדונות אזרחיים שעליהם נשען הארגון בזמן לחימה, אשר שימשו וממשיכים לשמש לרכישת, מימון וייצור אמצעי לחימה והמשך פעילות צבאית.
דמי דיור ושיקום בתים - כמנוע ליצירת תלות כלכלית
תהליך שיקומו של חיזבאללה לאחר עימות לא נשען רק על שיקום צבאי, אלא גם על תשתיתו הכלכלית. ל'אלקרצ' אלחסן' תפקיד מרכזי במאמץ זה. האגודה מממנת בנייה מחדש של בתים שנהרסו בלחימה, בין היתר של אזרחים שהטמינו בנכסיהם אמצעי לחימה. וכך נשמרת מתכונת הפעולה: שיקום אזרחי כלפי חוץ, תוך שימור תשתית צבאית סמויה.
כבר באוקטובר 24', חיל האוויר ביצע תקיפות נגד סניפי בנק של האגודה במסווה, וסימן אותה כמטרה. מאז, פעל הארגון לשיקום פיזי של הנכסים שנפגעו באותן פעולות. ובמקביל, ארגון הטרור חידש באמצעות הבנק את תשלומי דמי הדיור הזמניים לאותן משפחות, וכך חיזק את הקשר הכלכלי הישיר בינו לבין האזרחים.
בדצמבר 25', למרות הלחץ הבינלאומי לפירוק הארגון, פרסם הבנק הודעה רשמית שלפיה הוא ממשיך לפעול בכל סניפיו ברחבי לבנון, תוך הצגת פעילותו כמנגנון הלוואות קהילתי בין תורמים ללווים לצרכים חברתיים. אולם גם מאחורי ההגדרה החדשה, ממשיך להרים ראש אחד המנגנונים המרכזיים שמאפשרים לחיזבאללה לשרוד ולשקם את כוחו.
התקיפות ב-30 סניפי האגודה השבוע, הותירה אותם הרוסים. אך לפי מידע הקיים בצה"ל, ברגעים אלו חיזבאללה מתעדף את אנשיו ומזרים להם את יתרות המזומנים שנותרו - על חשבון חסכונותיהם של מאות אלפי אזרחים לבנונים. במהלך השבוע, דובר צה"ל בערבית קרא לתושבי לבנון לדרוש את כספם לאלתר ממנהלי הסניפים והאגודה, שמפקירה את הציבור לטובת אינטרסים זרים בזמן שהתשתית הכלכלית שסביבו קורסת.

התקיפות הרחבות הן צעד מבצעי כחלק מתפיסה רחבה, שמטרתה להביא להחרמה כוללת של המנגנון הפיננסי של חיזבאללה ובידודו המוחלט מהמערכת הכלכלית העולמית. יש כאן מסר ברור לביירות: כל עוד יתאפשר למערכת מקבילה ונטולת פיקוח לפעול בשטחה, המדינה תישא באחריות להשלכות. שיקום לא יוכל להתבצע דרך צינורות הטרור, אלא בפירוק התשתית המאפשרת לארגון הטרור להתעצם.