מחזור 200 של קציני מודיעין הגיע לסיומו. זה המידע שחילצנו מ-4 מהם

כל אחד ואחת מ-312 קציני וקצינות המודיעין החדשים שקיבלו זה עתה את דרגות הכתף, הגיעו ממקומות שונים באמ"ן, אבל בחצי השנה האחרונה עברו מסע משותף - בדרך לטקס הסיום של מחזור 200.

סג"ם ל'

"בהתחלה בכלל לא עניין אותי להתמיין לאמ"ן, רציתי להיות לוחמת", מגוללת בפניי את ראשית השירות הצבאי שלה סג"ם ל', שכעת נכנסת לתפקידה כקצינת מודיעין שדה באוגדה 36. "לאט לאט התקדמתי במיונים, והבנתי שזה מעניין אותי. אחרי הקד"ץ שובצתי לחטיבת המחקר. גיליתי עולם מרתק, ועל עצמי ידעתי שלא משנה איפה אשרת - אצא לקצונה".

"עסקתי במחקר שהוא באמת יותר טקטי", היא ממשיכה באותה נשימה, "הייתי בקשר עם תאי מטרות וחיל האוויר, אז היו הרבה מהלכים שיצאו לפועל, בהם ממש לקחתי חלק. את עובדת על משהו בחדרי חדרים - ואז רואה אותו מולך בחדשות. זו תחושה מטורפת, אבל במקביל זו שגרה מאוד אינטנסיבית ועמוסה של פעילות מבצעית".

ולמרות השגרה העמוסה בתקופה כזו, מה שהיה קשה לסג"ם ל' היה דווקא היציאה מהעשייה - לבה"ד 1. "קצת אחרי זה, התחיל מבצע עם כלביא. היה לא פשוט להתנתק מהעולם המודיעיני, בעיקר כשאני יודעת שכל החברים שלי במשמרות בלתי פוסקות, ואני לא יכולה להיות שם איתם. אבל דיברנו הרבה על זה שמה שאנחנו עושים עכשיו יהיה חשוב לעתיד, ל'עם כלביא' הבא".

סג"ם ל' היא חלק ממסלול אמ"ני מיוחד, בשם 'שלוש בריבוע': "אני לא חוזרת למקום שיצאתי ממנו, קודם כל אני עושה תפקיד במודיעין שדה. מבחינתי זה עולם חדש לגמרי, ממש להסתגל לדרך מחשבה אחרת. אני מכירה את הצד ה'מטכ"לי' והרחב יותר, ועכשיו אכיר גם את השטח מקרוב. זה מאפשר לראות תמונה רחבה ולהבין את ההשפעה שיש לנו על הלוחמים בקצה".

סגן ד'

 ל'יציאה מהבועה', מתחבר גם סגן ד', ששירת בחטיבת ההפעלה, ועכשיו חוזר אליה כקצין - אבל בדרך קצת אחרת. זה, גילה עולם חדש כשעלה לארץ מצרפת, והתגייס בגיל 24. "גדלתי במשפחה מאוד ציונית. אבא שלי היה קצין בתותחנים, סבא שלי היה בקורס טיס הראשון, הוא קיבל כנפיים מבן-גוריון. אבל בסופו של דבר, חייתי חיים אירופאיים".

אחרי תואר ראשון ועבודה בבנק השקעות, הוא הגיע לישראל והצטרף לשורות חיל המודיעין. "החברים שלי בפריז חיים אחרת לגמרי", הוא משתף, "הפער בינינו אולי מוזר, אבל אני כל כך שמח בבחירה שלי. אני פשוט לא רואה את עצמי עושה שום דבר אחר, אני באמת רוצה להישאר בצבא כל החיים".

מבה"ד 1 הוא לוקח איתו משפט אחד עיקרי: "הייתה לי מפק"צית שאמרה 'מחיילים טובים תצא חברה טובה'. זה מאוד נגע בי. אני גרתי במקומות שיש בהם צבא חזק, אבל לא צבא העם. כאן כל חייל הופך לאזרח. לכן אם נהיה מפקדים טובים ונחנך חיילים שיהיו טובים, הם יהיו גם אזרחים טובים ותורמים. זה מעבר למקצוע של אמ"ן. אנחנו מחזקים גם את הכלכלה, התרבות והחברה בכלל".

סג"ם ג'

 בשיחה עם סג"ם ג', ששירתה בזירת צפון בחטיבת המחקר וחוזרת אליה כעת כקצינה, אנחנו קופצות שלושה חודשים קדימה מהבה"ד - ישירות אל ההשלמה החילית. מדובר בקורס שאורך כחודשיים וחצי, ועוסק בכל מה שקציני מודיעין צריכים לדעת כדי להצליח למלא את תפקידם כשורה.

כפי שהיא מסבירה לי, יש כמה צירים שמלווים את ההכשרה, אחד העיקריים שבהם הוא אסלאם: "קיימת הבנה שבסוף אנחנו חייבים להיכנס לראש של האויב, שמגיע מתרבות שונה ומתנהג אחרת. מעבירים לנו הרבה תוכן על זה, מהרצאות ועד סיורים פיזיים. אנחנו מנסים להתעמק כמה שיותר".

ציר נוסף, עוסק בהתרעה. "מאז 7 באוקטובר שמים על זה יותר ויותר דגש, כמובן. בתפקיד שלי ספציפית זה מאוד רלוונטי, כי אני אוספת מידע וצריכה להיות מסוגלת להרים דגלים אדומים, אבל גם מקומות שזה כביכול לא רלוונטי אליהם ביום-יום, כולם לומדים התרעה בהשלמה. מתפיסות כלליות, ועד איך מיישמים אותן בפרקטיקה. ויש ממש תרגיל דגל בקורס, שבו כל הצוערים מתנסים בזה".

בהמשך ישיר לשינויים שנכנסו לקורס בעקבות השנתיים האחרונות, מתארת סג"ם ג' חוויה שהייתה משמעותית עבורה: "הציגו בפנינו תחקירי מלחמה, מודיעיניים וגם אג"מיים, של מגוון יחידות. ודיברנו המון על החשיבות של ענווה, ושכגוף מודיעין אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שאנחנו ממש לא יודעים הכול, ושמים סימני שאלה ולא קריאה בסוף משפטים".
 

"הציר הבא אולי יישמע לך קצת מצחיק", היא אומרת בחיוך, "'אורח חיים'. הכוונה היא כפשוטה, לשמור על אורח חיים מאוזן, לאכול טוב ולעשות ספורט. אדם בריא לרוב מתעייף פחות מהר, ומפתח סבילות - שהיא קריטית במקצוע כמו שלנו. יש מקרים שבהם משמרות נמשכות אפילו יותר מיממה, ועדיין את נדרשת לחשוב בצלילות ולקבל החלטות בעלות השפעה. שגרה נכונה מאפשרת את זה".

מתוך כל השיעורים וההרצאות, מה שסג"ם ג' תיקח איתה הלאה היו דווקא 'מפגשי מורשת': "באו אלינו קציני מודיעין ותיקים, שהשתתפו בכל מיני מבצעי עבר. השיח בין הדור הצעיר לדורות בוגרים הוא ממש מלמד. הם סיפרו על השירות שלהם, איך הם התמודדו עם אתגרים ופתרו בעיות. לשמוע את החוויות שלהם ואיך דברים היו נראים פעם, זה היה באמת מרתק ומעניין. בעיקר בתפקידים כמו שלנו, שככלל אי אפשר לשתף או להתייעץ לגביהם עם מישהו מבחוץ".

סג"ם ש'

 כמוה, גם סג"ם ש', שנכנסה לתפקידה כקצינה ביחידה מסווגת באמ"ן, רגילה לשמור על שתיקה מוחלטת בכל הנוגע לשירותה. כשאני מבקשת שתספר לי על ה'סדיר' שלה היא צוחקת, משתהה לרגע, ולבסוף זורקת: "אני לא ממש יכולה לספר על המקצוע, אבל השבת הראשונה שסגרתי בטירונות, הייתה ב-7 באוקטובר. זה גרם לי להבין שאני חייבת להיות הכי מקצועית שיש - פשוט אין ברירה אחרת. נכנסתי לתפקיד בזמן אינטנסיבי, והייתי צריכה ללמוד מהר".

וכשאני שואלת אותה מה היא לוקחת איתה הלאה מהקורס, סג"ם ש' עונה ללא היסוס. "התרגיל סוף שלנו. הוא היה ממוקד בהתרעה, הציפו אותנו במידע, ואנחנו היינו צריכים לסווג אותו. התחלנו בארבע בבוקר וסיימנו מאוחר בלילה. בעיקר אהבתי את שילוב היחידות, עבדנו ביחד אנשים מחט"מ, 8200, 504, ממש כל הקשת האמ"נית. אני יודעת שלא משנה לאיזו יחידה אפנה - עכשיו יש לי חברים שם. זו הייתה חוויה של פעם בחיים".