לציון 40 שנה למלחמת לבנון הראשונה

במלחמת לבנון הראשונה יושמו לראשונה לקחי המודיעין במלחמת יום הכיפורים. ההכנות הממושכוץ אפשרו הערכות מוקפדת, גיבוש תמונת מודיעין טובה. וייצור עזרים בהיקף גדול. מודיעין פצ"ן בהובלת משה צוריך, היה גורם מרכזי בתהליך וכלל את מערכי האיסוף סיפקו מגוון מקורות. תצויין גם ההפעלה המבצעית הראשונה של המזל"ט ותרומת המודיעין להצלחת מבצע "ערצב 19" להשמדת הטק"א הסורי. לצד זאת המודיעין השדה, היו כשלים שגרמו להפתעות אופרטיביות וטקטיות(דוגמת סולטן יעקב ועין זחלתה).

וכמובן האירוע הדרמטי של הדחת ראש אמ"ן, יהושוע שגיא" בעקבות דו"ח ועדת כהן לאחר הטבח בסברא ושתילה. אשגר זה, מביא קטעים מהרצאתו של דוקטור אל"ם(מיל') ראובן ארליך ז"ל ביום עיון במל"ם בינואר 2015 בדגש על התייחסותו לאמ"ן. רוב'קה, שנחשב למר לבנון ושימש במגוון תפקידים, הקים ב-2001 את מרכז המידע למודיעין וטרור במל"ם, אשר הוביל להישגים רבים ועמד בראשו עד פטירתו ב2021-. זו גם הזדמנות מצויינת להצדיע לאנשי המודיעין בשל"ג באמ"ן. בשב"כ ובמוסד על פועלם ותרומתם.

גדעון מטישניק, סא"ל במיל'

רע"ן מורשת אמ"ן

גרסה מונגשת:

בהיבט המודיעיני כרוכה מלחמת לבנון הראשונה שהחלה כמבצע של"ג כמאזן מעורב: הכנות ממושכות שהביאו לתמונת מודיעין טובה, ייצור עזרים מודיעניים רבים וכן הפעלה מבצעית ראשונה של המזל"ט. לצד זאת עלו כשלים רבים תוך כדי לחימה(סולטן יעקב) ואירוע דרמטי בדמות הדחת ראש אמ"ן, אלוף יהושוע שגיא, מתפקידו בעקובת המלצת ועדת כהן.

אשגר זה מבוסס על דברים שנשא דוקטור אל"ם במיל' ראובן ארליך ז"ל, ב-13 בינואר 2015 ביום עיון במלח"מ על מלחמת לבנון הראשונה(1982) והיציאה מלבנון(2000). רוב'קה, שנחשב למר לבנון, שימש במגוון תפקידים בהקשר הלבנוני, הקים ב-2001 את מרכז המידע למודיעין וטרור במל"מ ועמד בראשו עד פטירתו ב-2021. בהרצאתו הציג רוב'קה ניתוח סימני שאלה, לגבי מקומם של המנודיעין ושל ראש אמ"ן בתהליך קבלת ההחלטות בדרך למלחמה, חילוקי הדעות עם המוסד, ובאשר למידת השפעת אמ"ן בכלל וראש אמ"ן בפרט על תהליך קבלת החלטות תוך כדי מלחמה.

1. היוזמה והדחיפה לביצוע המהלך הצבאי הייתה של הצמרת המדינית, הביטחונית והצבאית של ישראל. שורת תהליכים ובהם הפיכת לבנון למעוז המחבלים ואירועי יולי 1981 הובילו לתכנון מהלך צבאי ישראלי נרחב, נגד ארגוני המחבלים בלבנון, כבר שנים לפני שמבצע של"ג יצא לדרך.
2. המודיעין הצבאי על כל שלוחותיו(אמ"ן, מודיעין פיקוד הצפון,מודיעין חיל האוויר) היה שותף חשוב לעבודת המטה הממושכת שקדמה למלחמה ולניהול המלחמה ולהכנת המודיעין , שהיה נחוץ לביצוע תוכניות "אורנים". המודיעין שסיפק אמ"ן היה מודיעין איכותי שטרם להצלחת צה"ל להשמיד את תשתית המחבלים בלבנון, להשמיד את הטילים הסוריים בבקאע ולפגוע בצבא הסורי בלבנון. בכך הייתה למודיעין הצבאי תרומה חשובה להשגת שתי המטרות הראשונות של המלחמה.
3. אולם עולה השאלה מה הייתה עמדתו של המודיעין הצבאי ביחס למטרה השלישית של כינון "הסדר החדש" בלבנוןו? (הסדר החדש - מילת קוד שמאחוריה הסתתרה הקונספציה כולה)אמ"ן ויהושוע שגיא בראשו הסתייגו מהקונספציה, ויהושוע שגיא אף הביע את הסתייגותו בדיוני העמ"ט לקראת המלחמה:הוא גילה סקפטיות באשר לסיכויי השגת המטרה המדינית, והעלה תהיות באשר ליכולת צה"ל לכפות שלטון מצרי בעל אוריינטציה ישראלית(כמה זמן ידרש לצה"ל לשהות בלבנון? האם יוכלו המצרים להחזיק מעמד בכוחות עצמם?). הוא גם העריך שהמהלך הצבאי המתוכנן, לא ישפר את סיכויי בשיר להיבחר לנשיא, אלא עלול דווקא להפריע לכך.
4. עמדות ראש אמ"ן לא תאמו את עמדות המוסד. בין אמ"ן לבין המוסד התגלו חילוקי דעות, סביב הקשרים עם הנוצרים, שהתקיימו מאז תחילת מלחמת האזרחים בלבנון. דו"ח ועדת כהן מציין כי קציני אמ"ןם רבים היו מעורבים בויכוחים נוקבים עם אנשי המוסד בסוגיית היחס לנוצרים. גישתו של ראש אמ"ן כלפי שיתוף הפעולה ביןו ישראל לבין הפלנגות הייתה ספקנית יותר משל אנשי המוסד.
5. בדו"ח כהן, נטען שראש אמ"ן לא עשה מאמץ רב להנחיל את עמדותיו לדרג המדיני(הדברים נאמרו בהקשר לנושא שבו מתמקד הדו"ח,:תפקיד הפלנגות בכניסה למערב ביירות).  הדו"ח ממשיך ומנסה לתת הסבר למה שהוא קורא "אדישות ואי אכפתיות בולטת" מצד ראש אמ"ן ומותח קו מחבר בין צברא ושתילא לבין הקשר עם הנוצרים בכלל: "ההסבר היחיד, שניתן למצוא להתנהגות הנ"ל של ראש אמ"ן, שהוא ידע שעל שר הביטחון, הרמטכ"ל ואולי גם ראש הממשלה הייתה מקובלת דווקא גישת המוסד. גישת אמי"ן נדחתה מפני גישת המוסד". (דו"ח כהן עמוד 98). תא"ל עמוס גלבוע במאמרו "אתגרים מודיעניים, לבנון כמקרה מבחן" מציין כי הנסיגה מלבנון(מאי 2000) הינה דוגמה מובהקת לתופעת הנתק בין המודיעין הצבאי, לבין הקבינט המדיני. בהכנות לקראת מלחמת לבנון הראשונה, לא הייתה תופעה של נתק. המודיעין הצבאי היה מעורה היטב בעבודת המטה, שבמהלכה גובשו תוכניות צה"ל למלחמה.
6. דו"ח ועדת כהן(עמוד 100) אינו מאשים את ראש אמ"ן בכך שאימץ את הקונספציה על קשרי ישראל והמצרים או שתרם לה אלא להיפך- הוא מצטט את דברי ראש אמ"ן כי הוא היה " מסומן כזה שמתנגד כל הזמן לפלנגות, לא מהיום, כבר ארבע שנים". אולם הדו"ח מותח ביקורת נוקבת על דברי ראש אמ"ן(בהקשר להכנסת הפלנגות למחנות הפליטים וטוען בהקשר זה כי הוא " פשוט זז הצידה".

סיכום ומסקנות

1. האחריות המרכזית למלחמת לבנון השנייה היא של הדרג המדיני ביטחוני הבכיר. הוא אימץ לעצמו קונספציה מופרכת, שעליה השתית אסטרטגיה שגויה ועל בסיסה הופעל צה"ל כדי להשיג מטרות שלא היו ברות השגה.

א. הקשר עם הנוצרים שהמוסד טיפח אותו סייע לחיזוק הקונספציה של לבנון בשליטה נוצרית ובשאיפה שתהיה המדינה השנייה שתצטרף להסכמי השלום עם ישראל.  למרות שהושמעו הסתייגויות מהקשר עם הנוצרים להם היה שותף גם ראש המוסד, תרם המוסד לביסוסה של קונספציה זו והדבר עולה בבירור מדו"ח כהן.

ב. אמן שלל את הקונספציה על מרכיביה השונים שה אולם ראש אמן לא נלחם דיו על מנת לשכנע את הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה בצידקת עמדתו (גם אם הוא היה סבור בצדק או שלא בצדק שלא היה לו סיכוי להצליח בכך).

1. בחינת מקומו של המודיעין במלחמת לבנון הראשונה מצביעה שראש אמ"ן וכנראה גם ראש המוסד "זזו הצידה" או נאלצו "לזוז הצידה", משום שעמדותיהם לא תאמו את תפיסת הצמרת המדינית, הביטחוני והצבאית בכל הנודע למלחמת לבנון. הדבר מעורר שאלות יסוד אודות תפקידו של המודיעין והעומדים בראשו במציאת בה המודיעין חלוק באופן בסיסי על מקבלי ההחלטות.

מרדכי ( מוטק'ה) ציפורי, סגן שר הביטחון בשנתיים שקדמו למלחמה היה ביוני 1982 שר התקשורת. לגבי האופן בו התנהלו ממשלות ממשלה לאחר שאריק שרון נכנס למשרד הביטחון סיפר: "אריק(שרון) מציד את תוכניות המלחמה. יהושע שגיא ראש אמ"ן, שותק. ראש המוסד חקה נעדר מהישיבה ( בשל התנגדותו לתוכניות המלחמה ולהישענות על הנוצרים). אריק מסביר איך ירחיקו את הקטיושות. אני פונה לבגין, ' אדוני ראש הממשלה, זה לא מקובל עליי רוצים להרחיק את הקטיושות? שיציינו עד אילו נקודות הם מתכוונים ללכת כדי להרחיק את הקטיושות הללו…' אולם, מוסיף ציפורי, קולו נותר כ "קול קורא במדבר".

1. עיסוק במלחמת לבנון הראשונה מחייב עיסוק בנושא הסבוך של התנהלות המודיעין לנוכח קונספציה מדינית שגוייה של הדרג הבכיר…

יש צורך להמשיך וללבן את תפקידו של המודיעין בקבלת ההחלטות שהובילו למלחמת לבנון הראשונה ושהתקבלו במהלכה ולהפיק מכך את המירב.