תמיד רציתם לרדת ל'בור'? 4 קצינות ששם 7/24 מספקות מבט מבפנים

קמ"ד תכנון מטכ"לי, סגן ה'

"בהתחלה, לא הבנתי איך המקום הזה חולש על כל כך הרבה דברים, והרגשתי כאילו מדברים איתי סינית", כך מתארת סגן ה', קמ"ד תכנון מטכ"לי, את ימיה הראשונים בחטיבת המבצעים. "אבל לאט לאט התקדמתי ולמדתי את המקצוע החשוב הזה, שמהווה בסיס ליבתי לכלל המערכה הצה"לית".

אילוסטרציה

את תפקידה במחלקת התכנון, מציגה סגן ה' כך: "אני אחראית על 'מדף הספרים' של צה"ל. כלומר, למזג את העולם האופרטיבי, בו כל תוכנית פעולה או תקיפה היא כמו ספר, לבין האסטרטגיה לטווח הארוך - שהיא המדף".

"כלומר", היא מנסה לפשט, "אם מחליטים לצאת למבצע באיו"ש, או להמשיך את המהלך ברצועה, יש המון גופים שצריכים להשתתף במשימות האלה - ואנחנו מאגדים את כלל התוכניות של כל הזרועות למשהו סדור, שמוגש בסופו של דבר למפקדים לבחינה".

"זו הסיבה שאנחנו חושבים כל הזמן על 'מה הלאה?'", מודה הקמ"ד, "כשמדובר במספר זירות לחימה במקביל, אנחנו צריכים להתאים את המענה שלנו - להסתכלות רחבה יותר מהכאן ועכשיו".

סגן ה' נזכרת בימים הראשונים להפסקת האש, ומספרת שבאותו הזמן, היה ממש 'טירוף' במחלקה: "היינו עסוקים בתכנון הקפ"ק הראשון של החזרת החטופים, ושרטוט הקו הצהוב - עבורי זו הייתה סגירת מעגל מדהימה, כי בתפקידי הקודם בתור סמב"צית באוגדת עזה, הייתי בקפ"ק החזרת החטופים בנובמבר 23'. זה גרם לי להבין עד כמה אני ברת מזל להיות במקום שיש לו את היכולת להיות רלוונטי לכל הצבא".

בתפקידה, נתקלה כמובן לא פעם במונח חוסר-ודאות. "בסוף, אני לא חוזה את העתיד, ואין דרך לדעת שדברים שאנחנו צופים בטוח יתממשו. אבל, אנחנו משתדלים כל הזמן לקרוא קדימה, ולהיות כמה שיותר ערוכים לבאות", היא קובעת, "ולכן, גם כשיש ימים שאני אצא מכאן מאוחר בלילה כי יש משימות שהן דחופות ביותר, אני יודעת שאנחנו חלק ממשהו גדול וחשוב הרבה יותר".

קמ"ד דרום ומ"מ רמ"ד עזה, סגן ע'

לפני פרוץ המלחמה, סגן ע' הייתה מדריכת שו"ב, שתפקידה להכין מפקדים ומפקדות לתרחישי קצה. היום, בתור קמ"ד דרום ומ"מ רמ"ד עזה היא זו שמקשרת בין השטח למטכ"ל וחזרה - לגבי תמונת המצב המתעדכנת.

"למשל", היא מדגימה, "כשבאוגדה יש חילופי סד"כ בקצב גבוה, הגורמים בחטיבות יוצרים קשר עם המדור, ומשקפים מה החוסרים ומה הפערים בפקודות - והחיילים אצלנו אחראים על התאמתם. כך, הם יכולים לדאוג להסיט לשם עוד כוחות במקרה הצורך".

אילוסטרציה

מלבד ל'טיולים' הקבועים לבור מדי יום, סגן ע' מגיעה בעצמה לסיורים ברצועה ובמוצבים באזור - ומקשיבה לחיילים, למילואימניקים, שתופסים קו: "המפגש פנים אל פנים הוא הרבה יותר מדויק ואפקטיבי. ככה, אני יכולה לשקף למפקדים שלי כמו שצריך את המצב בשטח. האחריות שלי היא להדליק את הנורות האדומות בזמן, ואני מרגישה שדרך הרגליים אני מצליחה לראות האם יש דברים שאנחנו יכולים לשנות או לסייע בהם".

"בסוף, כשאני עובדת על משהו, ואז אמא שלי רואה את זה בטלוויזיה, אני נהנית להגיד לה, 'הייתי בישיבה הזאת, שמעתי ונתתי את ההמלצות שלי'. יש כאן בחטיבה אנשים מאוד מוכשרים, מילואימניקים שמשרתים יותר מ-800 ימי מילואים, וזה כבוד גדול להיות ביניהם. גם אם לרוב לא נראה 'פושים' על מה שאנחנו עושים - אני יודעת שיש לנו השפעה גדולה על מה שקורה במדינה, ואני גאה להיות חלק".

רמ"ד כוננות בענף תע"ם, רס"ן מ'

התפקיד הרשמי של רס"ן מ' הוא רמ"ד כוננות בענף תע"ם. בפועל, זה אומר שהיא אחראית על כל הכוננויות של צה"ל, בדגש על המרחב היבשתי. "זה אומנם נשמע מפוצץ, אבל המטרה שלי היא שבאירוע אמת, כוחות יוכלו לקפוץ לאזור הרלוונטי ולספק מענה למה שקורה", היא מסבירה, "תחת אחריותי נמצאות כלל היחידות - מהגדודים ועד המטכ"ל".

עיקר העשייה של המדור עליו היא מפקדת, הוא לייצר מנגנונים, להחדיר למפקדים וללוחמים בשטח את חשיבות הכוננות, ואת האחריות לממש את המוטל עליהם, בין אם זה במסגרת הצוותית, המחלקתית, פלוגתית או חטיבתית.

אילוסטרציה

אותה משימה, מושפעת רבות מלקחי המלחמה: "אחרי 7 באוקטובר, הבנו שיש צורך בגדוד או חטיבה שיהיו מופקדים על כל גזרה, שלוחמיה יוכלו להגיע לכל נקודה בה במהירות - וזה בדיוק מה שעשינו".

וכדי לפעול כמו שצריך, ולדעת שהדרישות לא מנותקות מהשטח, אלא מתואמות מולו, גם רס"ן מ' מקפידה להגיע לפגוש את הלוחמים עצמם: "לפעמים זו תהיה ביקורת פתע, ובפעמים אחרות, אקפוץ בתיאום מראש כדי לשמוע אותם, ולהבין איך הם רואים את הדברים מהזווית שלהם - מה חסר להם? מה אפשר לשפר? האם אפשר לייעל את העשייה כאן? השכל הישר חונה אצל כל אחד מהאנשים בקצה - והרבה מהרעיונות הטובים ביותר הגיעו משם".

"אם אנחנו נדע לפעול בצורה מדוקדקת, עד הפרטים הקטנים - גם השטח יצליח לפעול כך. זו גם הסיבה שאחד השיעורים הגדולים שלמדתי פה, זה לנסות לצאת מחוץ לקופסה, להביא פתרונות יצירתיים וריאליים אבל עדיין לחשוב תמיד על הדבר הבא שעלול לפגוש אותנו - כמו שחז"ל אמרו 'אשרי אדם מפחד תמיד'", היא מצטטת.

מנל"חית במוצב הפיקוד העליון, רס"ן ה'

תפקידה הייחודי של רס"ן ה', בתור מנל"חית המצפ"ה, מתכלל את כל נציגי הגופים מצה"ל ושאר גופי הביטחון, מגבש ומחזיק את תמונת המצב בכל זירת המלחמה, בכל רגע נתון. "אנחנו האחראים על לענות על השאלה 'מה קורה בשטח?' ולשקף את התשובה לפיקוד ומקבלי ההחלטות".

ומתי זה מגיע לידי ביטוי? "כשצריך לנהל אירוע ביטחוני מתפרץ, ממבצע בתוך יהודה בשומרון ועד 'עם כלביא'", מבהירה רס"ן ה', "אנחנו חולשים על כל פרמטר בזירת המלחמה:  ים, יבשה, אוויר ואפילו סייבר".

את תקופת התמרון ברצועה היא מתארת כעצימה במיוחד, במהלכה היו ערוכים ודרוכים בחמ"ל 24 שעות ביממה: "אלו היו משמרות עמוסות במיוחד, בחלקן הייתי צריכה לתפעל 3 אירועים ב-3 זירות שונות, וכך גם חלוקת הקשב שלי התפצלה בהתאם".

אילוסטרציה

אחד האירועים שזכורים לה היטב, היה באוקטובר 24', כשקיבלה דיווח על היתקלות בצפון רצועת עזה. "התברר לי שיש פצועים, ושחייבים לתת את המענה שאנחנו יכולים - וכמה שיותר מהר", היא משחזרת, "אחרי שעתיים בערך, התחילו לפנות את הנפגעים".

"בערב קיבלתי שיחת טלפון מחברה ששירתה איתי בתפקיד הקודם בחטיבה 460 בשיזפון", היא ממשיכה, "כבר מהטונים שלה ידעתי שאלו לא חדשות טובות".

זו בישרה לה, שאחד הפצועים מהבוקר הוא חבר משותף שלהן מהשירות, רס"ן גיא יעקב נזרי ז"ל. "אני פתאום מוצאת את עצמי מנסה לעכל את הסיטואציה שנראתה כל כך אחרת עד לפני כמה שעות. כמה ימים אחרי זה, אני מקבלת טלפון נוסף ממנה - בו היא בישרה לי על מותו", היא מספרת בכאב.

באותו הזמן, היא נמצאת במשמרת בחמ"ל המצ"פה: "זה מצב מורכב - מדובר הרי בבן אדם שהיה חבר לנשק עבורי, הכרתי את הפנים שלו, הטון שלו, החיוך שלו ואת הדרך שבה הוא עובד. מצד שני, אין לי הרבה זמן, ואני צריכה לעשות את המשימה שלי כמו שצריך, והיא הרבה יותר חשובה ממני כרגע - כי יש לה השפעה על ביטחון המדינה".

"ניתקתי את עצמי לגמרי, ביצעתי את כל מה שהייתי צריכה, וסגרתי את האירוע סביב זה. פניתי לאחר מכן לקצינת החמ"ל וקצין המודיעין שמאיישים איתי את המשמרת, וביקשתי מהם שיגבו אותי כי אני צריכה לקחת 'פאוז'. יצאתי מהמצפ"ה וישבתי לבד בערך 20 דקות, וחזרתי למשמרת. עיכלתי את העובדה שהמלחמה הזו נגעה בכולנו, במקומות הכי קשים וכואבים, והנה זה פגש אותי".

בהמשך, רס"ן ה' המשיכה את הזיכרון של חברה היקר, והעבירה הרצאה ופעילות לכל חייליה על הערכים והמורשת של רס"ן נזרי ז"ל: "זה היה מרגש במיוחד, הזכות לחלוק עם האנשים שאני מעבירה איתם כל כך הרבה שעות ביום את הסיפור שלו".

רס"ן ה' מאמינה שהפיקוד והערכיות הולכים יד ביד לצד העבודה והשגרה: "אחרת, נהפוך לעובדי משרד. הנחלת ה'אני מאמין' בעשייה היא מה שעושה את ההבדל: מהסמב"ציות בחמ"ל ועד המפקדים בענף - אף אחד לא מסתכל על העבודה שלו רק כמסמך שצריך לכתוב, או מבצע שצריך להוציא לפועל. יש אנשים ועולמות שלמים מאחורינו, ואסור לנו לשכוח את זה. אחרת אנחנו לא נצליח לקבל החלטות נכונות".